צא היקר,
כל הכבוד על האומץ והכנות.
גם בדברים קלים בהרבה היה לי קשה לשתף.
אז חזק ואמץ, ושאלוקים יתן לך כח להמשיך ולהוציא את הכאב, ולהרגיש שאתה בן אהוב של אלוקים.

כשהייתי צריך לשתף בדברים מביכים ומבישים הייתי משותק מפחד.
אבל כשכבר עשיתי זאת, היו אלה הפעמים שבהן קיבלתי הכי הרבה הזדהות מחברים.

מאחל לך שתעבור את הרגעים האלה ותצא לאור של השחרור.

אוהבים.

חבירי לו היה לי מד חום בבטן הכספית היתה נעלמת
זהו אין לי יותר מילים...

צא היקר, אני לא משתתף כ"כ בפורום, אבל אני חייב להגיב.
אוהב אותך! כ"כ קשה לי לקרוא מבין השורות את הייסורים והבושה הבילתי ניסבלת שלך! כשאני קורא את זה אני קורא את עעמי, את המבט הרע שהמחלה עשתה לי על עצמי, את חוסר היכולת לשחרר, ואת הייסורי מצפון הנוראיים!
אבל אחי יקירי, ה' עוזר לנו ואנחנו על דרך המלך, בדרך ההחלמה!
רק צריך לחוש את הכאב ולהחליט שעושים הכל למען ההחלמה! באמת תודה על הפתיחות והכנות!
אני רואה אותך מקלף קליפה אחר קליפה  ומאמין בך! אל תחוש פה בושה,אנחנו כולנו באותה מחלה, לא משנים הפרטים!

בס"ד
צא מן התיבה היקר!
רציתי לומר לך שאנחנו ממש באותה סירה...
בפעם שעברה שפגשתי אותך בפורום היה נראה שאתה פשוט מופיע ובורח
ובאמת, לצערי, לא ראיתי אותך יותר...
והנה חזרת ברוך ה' ונראה לי שלאחר החשיפה הבריאה שנתת כאן,
תראה הרבה החלמה והצלחה.
אז תישאר איתנו, תחלוק, תשתף ובעזרת ה' תמצא את דרכך אל הטוב והאור.
בהצלחה רבה מכל הלב...