אני כבר נמצא בתקופת החלמה יפה(195 יום בחסד אלוקי) מנחה קבוצה טלפונית, ספונסר, מרגיש ממש אחד מהמחלימים. אני טופח לעצמי על השכם מרוב שאני מושלם. אז זהו, שאני כנראה לא כל כך מושלם... בימים האחרונים התחלתי להרגיש התדרדרות במצבי, פחות חיבור לאלוקים ולצעדים ויותר מחשבות של ריכוז עצמי. מחשבות והרהורים של התאווה התחילו להתעורר לי בימים האחרונים ואני לא שמתי לב בכלל לנורת האזעקה האדומה נדלקת בגאון. המשכתי להתדרדר. בשעתיים האחרונות דיברתי עם 4 חברים ואז הגעתי למחשב, והנה אני בפורום של שמור עיניך.  לא יודע איך, שנייה לפני זה אני מדבר עם הספונסר על החלמה, אני פתאום מגלה את עצמי משוטט ומחפש תאווה(לא פורנו, אפילו לא תמונות, אלא משהו "לרענן" את התאווה).איך זה קרה?! אני חסר אונים מול עצמי. אחרי איזה 5 דקות, ה' שלח לי ישועה. פתאום קלטתי מה אני עושה ואמרתי לעצמי: "מה לעזאזל אני עושה?! אני לא רוצה לעשות את זה!!! אחרי  דקה בערך שהמשכתי, הפסקתי ירדתי על הברכיים ודיברתי עם הקב"ה. התחננתי אליו שיעזור לי.עשיתי את צעד 1 את 3 והבנתי שאני חייב להתקשר לחבר. התקשרתי ודיברתי איתו והבנתי איתו ביחד שפשוט לא משנה כמה זמן אני נקי, אני יכול ליפול בכל רגע! אני חייב לעשות את הצעדים אם ברצוני לחיות! באמת שאני לא רוצה ליפול, ואני בכל זאת מגיע לשם! אני פשוט מכור וחולה ומשוגע, ועד שאני לא יפנים את זה באמת, אני לא אחזיק מעמד. ה' עשה לי נס והשאיר אותי נקי למרות שהייתי כפסע מהמוות.

אלוקים!! תעזור לי! אני רוצה להיות קרוב ומחובר אליך באמת! אני מוסר לך את חיי!

תודה רבה לך על הדברים.

מודה לך שאתה מזכיר לי שאין שום ביטוח לניקיון ולהחלמה, ואם לא אעשה את הפעולות שהתוכנית מציעה לי, ואם אחוש בשאננות, שהנה, אני אוכל להריח קצת תאווה ולא יקרה כלום, הרי בטוח אשאר נקי, לא?!

מתפלל לאלוקים שיעזור לי לזכור ולהפנים שאני אדם חולה, ובתור שכזה אני צריך ליטול את התרופות גם היום, רק להיום, אם אני רוצה להמשיך לחיות ע"פ 12 הצעדים.

אוהבים!

מאוד מתחבר לדברים.
סגרתי היום 140 ימי נקיות. ואני מרגיש חוסר יציבות.
אתמול חיפשתי אפליקציות למכשיר. נמשכתי לאפליקציה אחת עם ריח רעיל. היום הייתי במופע אומנות שלא עוזר לדיאטה שלי.
ובבית חיפשתי תאווה מותרת במנה כפולה.
הנורות האדומות דולקות. ממש לא בא לי לדווח על מעידה נוספת. כ''ש נפילה. אני משתף אותכם בחולשה שלי. מקוה לקבל עוד מהסייעתא דשמיא והחסד חינם שהחזיק אותי עד עתה.
כמה נכון הכלל, מי שלא צועד קדימה, נמשך אחורה...

כמה מצמרר. גם אני אתמול מעדתי. שוטטתי באינטרנט במקומות שאני לא צריך להיות בהם. אפשר להתיפיף ולהגיד "לא, זה לא היה פורנוגרפיה, היו רק..., רק חיפשתי..."
שקר!
חיפשתי כי אני חולה! לא החלמתי במאומה. רק למדתי דרך חיים שאיתה אני יודע להתמודד עם הקשיים. מפחיד ככל שזה ישמע - שימוש הוא המצב הטיבעי שלי ואני נאבק לחיות אחרת.
כן. עשיתי גם טעויות. לא עשיתי מספיק למען ההחלמה שלי. זמן רב מידי אני עומד במקום מבחינת הצעדים. לקחתי שליטה על יותר מידי דברים בחיי. לא הכנסתי את אלוקים לכל מקום ולא שיתפתי את החברים בכל מה שעובר עלי. אמרתי לעצמי "זה בסדר, אתה בדרך. לא צריך על כל דבר להתקשר. זה גם מביך אתה הרי מהותיקים!". והכי גרוע- לא עשיתי פעולות.
לכן אתמול בעזרת חברים יקרים הבנתי שעלי ללמוד לוותר על כל מה שלא מחלים אותי או שגורם לי לפעולות לא טובות. אלוקים יסתדר לבד. הוא כבר ילד גדול והוא יתמודד והוא לא צריך את העזרה שלי...
עוד למדתי שהאובססיה שלי לחדשות היא המשך ישיר של האובססיה שלי לתאווה ואי אפשר להחלים כשנשארת אובססיה מה שאומר שנשארתי באותו מקום בדיוק.
גם למדתי אתמול על צעד 6. למדתי לחפש מה בתוכי פגום כל כך שדוחף אותי אל השליטה הבלתי נגמרת הזאת. מצאתי פחדים, מצאתי טינות והרבה גאווה שלא באמת יודעת לקבל בשלווה את זה שהקב"ה מנהל את העולם מצויין. הבנתי היכן עלי להיות. הבנתי שעלי לבקש מהקב"ה שלימד אותי איך משלבים בין שלווה לתקיפות. בין החלטיות לנחת.
התפללתי רבות. דמעות רותחות יצאו מליבי והחזירו אותי להיכן שאני צריך להיות. הבקשה ממנו החזירה אותי להיות קטן קטן. כזה שרק יכול לנסות לקבל את העולם שסביבו ולא יותר.
אני יודע היום טוב מאי פעם כמה חשוב לי לכתוב כאן את כל מה שכתבתי וזה בכלל לא משנה מה תגיבו ומה תכתבו ואם בכלל תכתבו. אני צריך את זה בשבילי. בשביל ההחלמה שלי. ואתם חברי האהובים הקצפת והדובדבן של חיי. אז אני שמח לראות כל מילה שלכם. ואני מודה במיוחד לאלו שחיזקו אותי כל כך אתמול.
אוהב,
נעם

תודה רבה חברים על התגובות!
נעם, התחברתי לכל מילה...
מקווה ליישם את צעד 6 ו1 כמו שצריך.
תודה שאתם פה בשבילי מתי שאני צריך!

גם אני חיפשתי אתמול תמונות של סליברטאים ואם היה לי אינטרנט פרוץ הייתי ממשיך הלאה...
ב"ה שסיימתי את היום נקי.

כנראה אתמול היה יום משוגע,
(היום אולי היה שפוי, אני משוגע...)
כי גם אני חיפשתי תאווה.
בנס אני נקי.
אגב, הספונסר שלי אומר לי שאני צריך לומר בכל בוקר, לפני שאני פותח את העיניים, 200 פעם: "אני חולה"...
לא עונש אבל פעולה שתגרום לי להפנים שאני חסר אונים מול התאווה.

אני לא חושב שהיום יותר קל לי מאתמול, ומחר יהיה לי יותר קל מהיום.
בכל פעם שההתמודדות עולה אצלי, כרגע היא הדבר הכי קשה וגדול בשבילי.
לא משנה אם אני ביום הראשון לנקיות, או ביום המאה חמישים.
אסור לי להרדם לרגע.
אם רגע אחד אני ילך בלי קביים אני יפול.
עוד לא נבראו לי רגליים במקום האלה שלא נולדתי איתם.
אבא תן לי את היום הזה לסיים אותו נקי

יעקב

אני חושב שזה קרה בגלל הגישה שלך.  היצר נדלק על אלה שאומרים "תראו אני מושלם!  אין עוד סיכוי שאני אפול". הוא רואה על האנשים האלה שהם חושבים שהם בפסגה ופוגע להם בנקודה רגישה "עקב אכילס" ואחרי הנפילה הזאת,  האדם שלפני רגע היה בטופ הל"ו צדיקים נראה לעצמו כביכול כאחד מהרשעים הגמורים.  זה בדיוק מה שהיצר רוצה!  להחליש אותך כמה שיותר.  לכן אפשר לומר, לדעתי,  שבחיים לא באמת מתנקים טוטאלית מזה,  העזרה היחידה היא מאבא שבשמיים!  8)