אני חושב שהרבה אנשים גם יאבדו דברים גדולים בשביל שמנה מכוערת שתנסה לפתות אותם, ואני חושב שגם לאדם דתי ההתמודדות היא יותר קשה מכיון שזה אסור / לא מדברים על זה/כל הגודל מחברו יצרו גודל ממנו/ מים גנובים ימתקו- איון מה לעשות היצר הזה חזק- ואין לך התמודדות שמגיע לך שאתה לא יכול להתגבר עליה!!!

דוד ידידי, לא באתי חלילה לומר שאתה מכור. הרי איני מכירך. וגם אם אכירך, אני לא שופט.
רק שעניתי לעצמי על השאלה שאני שואל את עצמי מדי פעם,  האם אני באמת מכור?
בכל אופן, הרב טווערסקי מגדולי הדור באמריקה, הוא בטח לא מכור, אך בכל זאת אוחז ששיטת הצעדים, והאוירה של התוכנית - רוח הדברים, זה עבודת המידות והנפש בצורה מיוחדת ביותר.
לא מכיר מישהו שנתן לזה צ'אנס והתאכזב. אני למשל מכור למשחקי מחשב, כבר בגמילה מזהמלפני ראש השנה. ההחלמה היא תענוג בכל התחומים. כרגע אני מרגיש התקדמות בהתפתחות הרגשית שלי, שצריכה הרבה איזון. פרופורציות.
ערב טוב חבר. לא תפסיד מלהשאר.

להושיעה נא! תודה על התשובות והשיתוף!
רציתי פשוט לברר עם עצמי איפה אני עומד מהשיטה באמת אני ינסה לקחת כלים להתקדמות בין אם אני מכור ובין אם אני לא מכור!
אני גם חושב שיכול להיות שזה בעייתי ולא בריא לנפש להגדיר את עצמך מכור כאשר אתה לא, לכן חשוב לי לברר איפה אני, אני גם חושב שכאשר אדם כל הזמן מתעסק בלברוח ולחשוב שכל הזמן וכל יום הוא בגמילה זה גם יכול להפיל אותו, ולהשאיר אותו תקוע במקום ולא להתקדם!
אני יודה שבאמת נראה לי שיש פה לחץ חברתי של אנחנו מכורים-ולהודות אני מכור!

אני מסתפק אם ניתן לקרוא למצב בפורום לחץ חברתי. הרי זה אנונימי לחלוטין.
אלא מה, זו הבחירה שלי להילחץ מהחברה.... זהו אחד מפגמי האופי שהוביל אותי אל הבריחה מהלחצים...
שיהיה לך יום נפלא

אני לא פוחד להיות מכור
טוב לי להיות מכור.
מה עדיף לי, להיות חוטא מסריח?
אבל אני לא חוטא.
כשבאה לי התאווה יש לי אפשרות לשלוט עליה? לא!. אז איך אפשר להאשים אותי בדבר שאין לי אפשרות לשלוט עליו.
ואם תגיד לי שיש לי אפשרות, רק שאני לא באמת מנסה. אז ניסיתי מליון פעמים. וכל פעם התאווה הביסה אותי כמו בפעם הראשונה.
התאווה שולטת עלי באופן מוחלט, כשהיא באה אני נהיה כמו שיכור, אין לי שום שליטה על חיי.

אני חושב שהרבה יותר מפחיד זה להיות סתם חוטא, מאשר סתם חולה.

אני יודע שאבא שלי אוהב אותי וברא אותי חולה, מהמניעים שלו. הוא יודע מה טוב לי ומה רע לי.
עזוב את העיסוק במכור או לא מכור, אם הדברים פה עוזרים לך תעשה אותם, לא עוזרים לך, עזוב.

אני רק יכול להגיד לך שהעבודה עצמית שלי בהדרכת 12 הצעדים משפרת אצלי את החיים בכל התחומים.
יעקב של לפני חודשיים ויעקב של היום אלו שני אנשים שונים.
תשאל את אישתי שבכלל לא יודעת שאני בתוכנית הזאת, היא עצמה אומרת לי שממש השתנתי וכל הכבוד.

אז נסה, מה איכפת לך, רק טוב יכול לצאת מזה.
אם אני עומד על שפת צוק, אני לא בודק את סף הנפילה, אני בורח!

בהצלחה
יעקב

תודה דוד
על התרגום
עכשיו מובן

להושיע נא! בע"ה שריבונו של עולם יושיע את כל העולם במהרה!
אני חושב שזה שהפורם הוא אנונימי זה לא אומר שאין איזה הלך רוח מסוים בפורם, סתם ככה גם נראה לי שזה שהפורם אנונימי לא סותר על אופי מסוים!
חז"ל במסכת סוטה אומרים כבר-"אין אדם חוטא, אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות"- והכוונה זה לא לשטויות של ילדים אלא שוטה אצל חז"ל זה משוגע!.
ונראה שאם באמת באמת הינו רוצים היה אפשר להתגבר!!! הבעיה שיש חלק בנו שעדיין רוצה!
קיבלתי גם את דבריך בלעזוב את ההתעסקות באם אני מכור או לא! אלא להתחיל להתקדם קדימה! ובע"ה נצא מהבוץ ונעובדו בלב שלם! "חיזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה'"

אישית, גם אני הכחשתי רבות את התמכרותי. והיום כתבתי על כך מאמר "עומק ההכחשה כעומק ההתמכרות".

(לא שאני טוען שאתה מכור. לא יודע לא מכיר אותך. אני מכור והכחשתי זאת)

דוד 123 היקר!

למאי נפקא מינא?
אם אתה מצליח לא ליפול בלי להגדיר את עצמך בתור מכור, מצויין!
ואם לא, מה איכפת לך לקרוא לעצמך מכור? הרי יש כאן שיטה שעובדת, [למי שעובד] בין אם זה עוד יצר חזק ובין אם זה התמכרות,
העובדות היבשות הם שלמרות כל רצוננו [והיה המון המון רצון, כידוע לכל בר בי תאווה] לא הצלחנו להפסיק, מאז שאנחנו עובדים על הצעדים אנחנו מצליחים להשאר נקיים [חלק מהחברים מייד בהתחלה, וחלק עוברים כמה גלים עד שהם מתייצבים] אז אם זה יצר נורא חזק-אז זו תשובתנו  ואם זה התמכרות- אז זו תרופתנו.
בהצלחה!

אני יכול רק להעיר מהניסיון שלי, שלפעמים ההתמכרות כל כך משתלטת על ההתנהלות שלך, שאתה עצמך כבר באמת מאבד כל יכולת לשפוט אם אתה מכור או לא, והפיתרון הוא לספר לאדם אחר (כמובן כזה שהוא גם מכור) על עצמך, לתת לו לשאול את השאלות שעולות אצלו ולענות לו תשובות כנות, ולשמוע את דעתו עליך.

אני לדוגמה הגעתי (לדעתי, אולי הספונסר שלי יאמר לי שאני טועה) למצב של התמכרות טוטאלית, אני כל כולי מכף רגל ועד ראש מכור, כלומר נמצא באבדן שליטה, (עד רמה מסוימת, כאשר קיימות כמה מגבלות וביניהם המגבלה העיקרית  שהאחרים לא יידעו על מה שעובר עלי), כמעט בכל תחום ונושא בחיי, והגעתי למסקנה שאין לי את היכולת לשפוט בעצמי אם אני מכור או לא לגבי דבר כזה או אחר.  יכול להיות שתקרא את הדברים ותאמר לעצמך "כן אבל אני אדם נורמלי", ובכן אני יכול לומר לך שחיצונית גם אני נראה אדם נורמלי לחלוטין, עובד, מנהל משפחה, חיי משפחה סבירים, וגם אתה בשלב הגיל שבו אתה נמצא, גם אם חייך נראים חיצונית נורמלית לחלוטין, יתכן שיש בהם היבטים כאלה ואחרים של התמכרות, אפילו על אש נמוכה, ואין לך יכולת להבחין בהם.

עוד נקודה חשובה מניסיוני: התכנית עובדת לאט לאט, וככל שעובר הזמן אתה מבין אותה יותר ויותר, אתה יכול פשוט לנסות, אם היא באמת לא מתאימה לך ולא יכולה לעזור לך, לדעתי אתה תרגיש את זה, ואם היא יכולה לעזור לך בטח שיצאת נשכר.

מקפיץ