תסכול, זה המילה שיש לי לומר בפתח הפוסט הנוכחי.

לא רוצה לייאש אף אחד, זאת תוכנית שעובדת! בדוק ומנוסה, אבל הפאשלות שלי מוציאות אותי מדעתי!

אני נראה חיצונית כ'חברמן' זורם עם כולם, חברותי ושאר ירקות. אבל בפנים מדובר בבנאדם בודד מאד, שמכור לבדידות.

יום שישי זה קרה, שוב פעם התכנסתי בעצמי, חזרה לפנטזיות, וזהו. אחד החברים אמר לי פעם 'במקום שיש אגו אין א-לוהים' וככה בדיוק אני הרגשתי ואני עדיין מרגיש.

כל עוד אני מכונס בעצמי, חושב רק על עצמי, מנסה להראות טוב ומחלים, לא יעזור שאני יצעק לאלוקים 'עזור לי' גם לא להגיד את המילים הנפלאות 'אני חסר אונים, אני לא יכול לבד' זה פשוט לא עובד. צריך כיסוי למילים האלו.
אם הייתי מרגיש חוסר אונים אמיתי ביום שישי, מבין ומרגיש שאני לא יכול לבד, אז למה לעזאזל לא הרמתי טלפון?! אני הרי מאמין באמונה שלימה שיש אנשים שיקבלו אותי איך שאני וישמחו לעזור, יש לי בפלאפון רשימה שלי יותר מ60 חברים בתכנית(!!) למה לא להתקשר ולהגיד 'אחשלי, אני זקוק לעזרתך'.

זהו, ביום שישי השתמשתי שוב, התאווה הזאת גדולה עלי, אני לא יכול לבד, וצריך עזרה.
לא מובן מאליו לחלוטין אבל אני נקי היום יומיים. ביומיים האלו כל פעם שאני מנסה לדבר עם אלוקים זה הולך למקומות של תיסכול, ייאוש ודמעות בעיניים.

מקווה מאד לא להכנס לאשמה עצמית הידועה(שצועקת כאן מכל מילה..) לאסוף את השברים, להצמד לכללים ולזכות לעוד יום נקי אחד נוסף.

תודה חברים שאתם איתי בדרך, תודה על זה שיש מקום לפרוק קצת את הרגשות של שישי שבת..


לסיום, אשמח מאד להיות בקשר עם חברים כמוני שמנסים לעלות עם קשיים בדרך - איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק!

מאחל לך בהצלחה, הנפילה הזאת זה רק המקלות בגלגלים שהיצר שם לך. זה בטוח. זה מראה שאתה בדרך הנכונה כי הרי בפועל אתה מחזיק את ההתמודדות של כח הרצון והתאווה בשוויון, אבל גם אז כח התאווה יכול לגבור ברגע של אי שימת לב או רגישות יתר.
עכשיו ממש אני אחרי נפילה (את האמת לא דבר גרוע, זה אפילו צנוע הייתי אומר  ), אבל אני מעביר לעצמי מידע שמפה יש לי רק לאן לעלות, שהרי אם אני אמשיך לרדת - מי יודע לאיפה אגיע, אז מוטב שאראה תמיד שאני בשפל המדרגה ואטפס ואטפס.
הצדק בדברי?!
אני שמתי לעצמי מטרה: אני משער לעצמי שאתה גבר נשוי אבל אני סה"כ נער בן 15, אבל לפני כל נפילה אני דוחף את המוח שלי כמה שיותר קדימה שההשלכות (לאו דווקא המצפון האישי) יהיו חמורות יותר ממה שאני מדמיין, כמו כאבים באבר ושאני אצטרך להתסדר עם זה עד מחר בצהרים, זה לבדו מרתיע אותי בצורה מדהימה. לפעמים, אני גם מכניס לעצמי מחשבות שאולי הסיכויים שיקרו הם פחותים אבל הם הרבה יותר חמורים מסתם כאבים. וזה עובד!!
בהצלחה חבר יקר

תודה על הכנות.

אחי..
גם אני נפלתי בדיוק כמוך, רק אתמול בלילה אחרי שבועיים של נקיון..
אני מרגיש את הייאוש הסוחף הזה מדגדג לי באצבעות בכל דקה פנוייה..
אני ממש מזוהה עם מה שכתבת..
אבל אני ממשיך בכל הכח ולא מתייאש, נפלתי בכל הכוח ואני מתכוון לקחת תנופה לקימה מחדש..
המילים שלך, השיתוף שלך, נותן לי כוח לרצות להיות נקי עוד יום ועוד יום..

הייתי בטוח שעליתי על הגל הנכון ועוד אגיע ל365 ימי נקיות..
כנראה שבאמת יש קשיים בדרך.. כנראה שדרוש שינוי יותר גדול..
תודה על השיתוף,
שמור על קשר..

דבוק היקר،

גמאני אתך בדרך.

תודה על התזכורת.
תודה על האופטימיות שזורמת ממך...

בהחלמה

אוהבים אותך
מבינים אותך
מרגישים אותך
יש עתיד.... (לא המפלגה 

דבוק היקר,
הכנות והרוח הטובה של הפוסט שלך, מעידים שיש לך תקווה.

מאוד מזדהה איתך במצב הזה. עזר לי מאוד לקבל את הדרך שאלוקים קבע עבורי. אצלי זה גם מתבטא בניקיון לא כ"כ איכותי, (עכשיו יותר טוב ב"ה, רק להיום,) ועלי רק לקבל את זה שאני לא גיבור מחלים גדול, נקי במיוחד, אלא מכיר במה שיש לי, וזה נקיון טכני של תקופה, ועוד כמה ימים של ניקיון איכותי יותר.

אומרים שהמפתח לכל המצבים הוא קבלה, קבלת המצב.

אוהב אותך,
ומאחל לך המשך נצח נקי... רק להיום.

חבר יקר,

אתמול קראתי סיפור על אחד החברים הראשונים ב AA שנפל כמה ימים לפני שהוא עמד לחגוג שלושים שנות נקיות! לא היה לו פשוט בכלל לעלות בחזרה על הגל וזה לקח לו שלוש שנים כואבות, אבל בסוף הוא הצליח ומאז נשאר נקי עד מותו.

הוא נהג לומר שהיה משהו טוב בנפילה הזאת כי זה הראה לחברים שבאמת אנחנו לא מתרפאים אף פעם מהמחלה הזאת אלא מקבלים הקלה יומית מהאובססיה כל זמן שאנחנו ממשיכים לפעול לפי התכנית.

הנפילה שלך כואבת, לי אישית היא כואב מאוד כי אני יודע כמה אתה רוצה נקיות ויודע כמה אתה מוכן לעשות בשביל הנקיות, אבל אני יודע ששום דבר - לחלוטין שום דבר - לא קורה בעולמו של אלוקים בטעות. גם לא הנפילה שלך.

אאחל לך מה שאני מאחל לעצמי: לסיים את היום הזה בנקיות.

תודה חברים!

תודה על התמיכה. ב"ה בנתיים נקי, יום קשה עובר עלי, משתדל להיות מחובר.

'ידע הוא לא כח בעבורי'!