מזה כמה ימים אני קורא חומר באתר.
עד עתה חשבתי שאני שונה מכולם,
אין אף חרדי שיכול להבין אותי,
נולדתי עם מינון של הורמונים גבוה מהממוצע,
כבר מזמן הנעורים זה בא לידי ביטוי,
וכך חשבתי שסיים את חיי.
לא ראיתי בזה מחלה או התמכרות שמשהו לא בסדר אצלי.

יש לי  צורך גופני שצריך למלא, יש אדם שצריך יותר ויש בפחות.
כך הסברתי לעצמי את ההתנהגות שלי, לי זה מותר.

אגב, הצורך "לגמור", יכול להגיע לספוקו גם בדרכים מותרות, עם אשתי,
אמנם במינון גבוה מהרגיל, אבל לעיתים זה מגיע.

אשמח לדעת האם משהו חושב כמוני ?

שלום רוני,

אני מאד רוצה להגיב באופן שראוי לך, אבל לא מספיק פנוי רגשית. עומס בעבודה... אז רק אשחרר משהו קטן מהלב:

יכול להיות שיש לך\לנו מינון הורמונים גבוה מהממוצע, ויכול להיות גם שנולדת\נו עם זה, ושיש לנו צורך גופני למלא.
אבל בנוגע לקשר שלך עם אשתך - אני בטוח שגם לך זה ברור: מדובר בקשר בין 2 אנשים, ובאופי של קשר ששורה בו השכינה.
צורך גופני שלך "לגמור" הוא רק מרכיב בקשר הזה, גם אם כרגע הוא דומיננטי. אתה יודע איזה עוד צרכים שלך יש, אולי, בקשר הזה, אבל כל אלה אינם עולים אלא לכדי 50% ממנו. 50% נוספים מצויים ביידי מי שאמורה לקבל אותך, את צרכיך ומעשיך.

לא מכיר אותה, אולי גם לה מתאים מינון גבוה יותר מהממוצע, ואולי לא. באיזה מינון שזה לא יהיה, קשר בריא כולל, לכל-הפחות, מודעות למציאות של צרכיה, רצונותיה ורגשותיה של השותפה בקשר.
שאלת אותי בעבר מה זה SA, בהגדרות שלהם מגע מיני עם האשה אינו נחשב לשימוש במושא ההתמכרות, וזה מדהים! אין לזה אח ורע בשום מושא התמכרות אחר - לא שמעתי על אלכוהוליסט שיכול לקדש על יין או שנאפס... לי אין הסבר אחר לזה מלבד יסוד "שכינה ביניהם" שקיים שם, שכינה שרק היא שולחת חיים ובריאות לכל.
ממה שקראתי את הדברים שלך בימים האחרונים די ברור לי שאתה לא אונס ח"ו את אשתך בניגוד לרצונה... אני רק חושב שכדאי גם לך להיות מודע לזה שמה שאשתך מקבלת אותך זה לא מובן מאליו, וזה למען השראת שכינה. לא רק הצורך שלך "לגמור" יותר מהממוצע.

מקווה שכתבתי טוב, אולי אני לגמרי לא מבין אותך ואת מצבך... מתנצל מראש אם לא.

קווה, אתה מבין אותי מצויין.

אשתי עושה מאמצים לרצות אותי, ואני מעריך את זה.
מלבד זה יש לנו הרבה מה להעניק אחד לשני,
ואני צריך להשתפר בזה לחזק את הקשר גם בשאר הנושאים, ולא רק על בסיס מין.

אגב, המינון שלה קצת פחות מהממוצע, והיא יודעת את זה.
לעצם הענין, איך ניתן להתמודד עם זה? האם יש אפשרות להלחם בכמות הורמונים ?
ואם כן, האם זו מלחמה תמידית עד סוף החיים?

סתם מסקרנות
מה זה ממוצע -נשי ?
ומאיפה אתה יודע את זה ?
האם זה סקר שערכת בעצמך  עם טעות דגימה ?
או מנסיון אישי (לדעתי צריך לפחות לנסות עם 1000 כדי לקבל ממוצע אמיתי
או שאפשר לקרוא על זה איפשהו ?
חוץ ממה שאני עושה
אני לא יודע אפילו מה זה ממוצע גברי

חברים יקרים, אני מאמין שיש הבדל גדול בין צורך מיני נורמלי לבין התמכרות לתאווה, הדוגמא מיין לקידוש לאלכוהוליסט לא מתאימה, בקצרה אכתוב שהצורך הפיזי, הרצון להגיע לסיפוק, מהותו להנות את עצמי, לקחת. חיבור עם אדם אחר מהותו לתת. נכתב  רבות מסביב לזה בעיקר בפורום גברים נושאים, נא פנו למנהל האתר ובקשו הרשאה, תקראו ותחכימו.

בהחלמה.

שאלה מסקרנת רק חרדים צריכים להבין אותך או גם אנשים דתיים לאומיים או חילונים?

לילה טוב
כרגע אתייחס רק לנקודה אחת:
חבר יקר, העובדה שנולדת עם הרבה הורמונים מבחינתי היא כמו להגיד שנולדת נמוך מדי או שמן מדי או גבוה מדי.
מהידע הפסיכיאטרי המועט שיש לי הדבר היחיד שברור לי הוא שיש קשר הדוק בין כמות הורמונים לבין תכונות אופי, כן חבר יקר, אופי, לא גוף.
נפש. הנפש שלך, ושלי ושל כל אחד מאיתנו מושפעת מהורמונים.
לכן, אם ההורמונים האלה גורמים לך להיות אדם טוב יותר -זכית, אבל אם ההורמונים האלה גורמים לך לעשות עוולות לאשתך, או להיות אובססיבי או להיות אגוצנטרי, או מגעיל או כל דבר גרוע אחר, להצדיק את זה בכך שיש לי הרבה הורמונים נשמע לי, להבדיל, כמו אדם שיש לו משיכה לגברים והוא 'מורה היתר' בגלל שיש לו הורמונים, או אדם שיש לו משיכה לגניבה (יש דבר כזה...זה נקרא קלפטומניה), ולכן הוא מתיר לעצמו לגנוב.
ואפרופו הורמונים: סטטיסטיקה ידועה בנושא התמכרויות היא ש40% (!!!) מהמכורים סובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD), שכמעט תמיד זה בעצם מחסור בקולטנים במוח של ההורמון דופמין (ההוא שקשור גם למעגלי ההנאה...), כך שאתה לא לבד.

בקיצור, השאלה אינה כיצד להצדיק את מה שעובר עלי: השאלה היא האם אני מתנהל באופן נורמאלי, אנושי, מכבד, רגיש, מוסרי או שכמו מרבית החברים בפורום הזה, אני חלק ממשפחת האלה 'שיש להם בעיות' עם התנהלותם הרגשית בכלל והמינית בפרט,
יש הרבה מה להרחיב, ועוד אעשה זאת בהמשך.

אוהב,
תמשיך ותשאר איתנו
נתן במתנה

אם אתה משתמש בתאווה בשביל לספק את עצמך גופנית, מה הבעיה בדיוק?
אם אתה משתמש בזה בשביל לספק משהו לא טבעי, משהו רוחני (לברוח. להרגיש מחובר. לברוח מכאב, עצב וכו'...) אז יש פה בעיה, כיוון שהטבעי לא יוכל לספק את הלא טבעי.
בדיוק כמו אוכל- אם אתה אוכל בשביל לשבוע ולהנות, מצויין. אם אתה אוכל כי אתה מרגיש רע אז יש פה בעיה...

שלום חבר.

אני יודע לגבי עצמי, שהצורך הגופני שלי היה מלכתחילה צורך חולני.

בתקופת השימוש לא הייתי צריך כמות כלשהי כדי להגיע לפורקן ולתחושת "רוגע" מדומה, אלא תמיד חיפשתי עוד ועוד. למחלה הזו קוראים מחלת ה"עוד".

פעם אחת מעולם לא הספיקה. לאחר שימוש או פעולה על התאווה חשבתי שזהו, נגמר, הגעתי למה שרציתי. אולם לא עבר זמן רב ומייד חיפשתי להגיע לפורקן מיני פעם נוספת, ושוב ושוב ושוב. רמת ההורמונים שלי הייתה גבוהה בהרבה מעל הממוצע, דבר שלא קיים אצל אדם רגיל מן השורה.

כיום אני משתדל לא להשתמש במושגים של מותר ואסור כיוון שאיני מתייחס עוד לעצמי במושגים של טוב ורע, אלא במושגים של חולה ובריא.

ואם אתייחס לדבריך במושגים אלה, אז אני יכול לומר לך שהכמיהה הבלתי נשלטת והבלתי הגיונית שלי להגיע לפורקן שוב ושוב מצביעה על כך שאני שונה, נכון, אני אדם חולה במחלת התמכרות, ואשר מחלת ההתמכרות מחפשת למלא דחף טבעי בצורה לא טבעית.

בהצלחה רבה.

לדורון,
ממוצע נשי, זה כמה פעמים נשים נשואות מקיימות את ה"מצווה".
נשים יותר פותחות מגברים, ומדברים על כך, ומספרים.
אולי לא כזה סקר של 1000 נשים, אבל זוגות דומים לי ולאשתי, זה מספיק.

לנתן במתנה היקר,
ההורמונים גורמים לי להרגיש צורך לפרוק כל הזמן, זה נתון, ככה נולדתי.
זה לא אמור להפריע לאף אחד מלבד הבורא, אף אחד לא ניזוק מזה, מלבד אני.
ומצאתי לעצמי דרך (מזמן הנעורים) לפרוק את זה לבד מבלי לחטוא עם נשים וכד'.
זו הדרך שלי, זה עובד לא רע עד היום.
רק פה באתר נחשפתי לדרכים אחרות (טפוליות כאלה).
לא יודע.
מוכן לנסות.

roni כתב on 25 יולי 2013 22:13:

למיטב נסיוני: כשאני עם אשתי ו\או משפחתי, אני דואג לנו כמשפחה. כשאני עם עצמי, אני דואג רק לעצמי. עצם העלאת השאלה "אם אף אחד אחר לא ניזוק" הוא נסיון להרחיב את חוג ההשפעה שלי מעבר למה שהוא יכול וצריך להיות. ובחלל הריק שנוצר יש למחלה אחלה מקום להתפתח.
ולגבי הברוא ית', הוא טוב לכל ורחמיו על כל מעשיו, ונוהג בחסדו בכל דור. הוא ראשון והוא אחרון ומבלעדיו אין עוד. אתה ודאי לא צריך להטריד עצמך בשאלה מה 'מפריע' לו, הוא באמת מתמודד היטב עם העולם.
מה שלא נכון לגבי המכור... אני תפילה להכיר בכוחי, מה הוא כן ומה הוא לא. להיות כנה עם עצמי, להיות כנה עם משפחותי.

מתוך פרשת השבוע: "וזכרת כי ד' אלוקך הוא הנותן לך כח לעשות חיל"

רוני היקר
הבנתי מההתחלה על איזה ממוצע אתה מדבר
רק לא הבנתי מהו הממוצע (מספר לאורך זמן)
ואני באמת שואל את זה כי זה מענין אותי

אם אומר לך מה הממוצע שאני חושב שאני יודע לגבי זוגות נשואים מעל בני 40
נראה לי שתחשוב שאתה במצב נפלא (בתחום הזה)

רוני, אני יודע מניסיוני הקצר שהבסיס המוצק ביותר לתוכנית הוא כאב. אמנם אי אפשר להמשיך ולחיות רק על כאב, אבל כשתגיע להתמודדות תצטרך לבחור בין הכאב של ההחלמה לכאב של השימוש. אם השימוש לא כואב לך, אלא שהוא כואב רק לאלוקים (לפי מה שכתבת...) אני לא בטוח שהתוכנית תעבוד בשבילך.
כמובן שאם קצת תחפור, תוכל לגלות שהגעת לכאן בגלל כאב. כי לדעתי, כואב לך...
ועוד הערה קצרה, גם עם אלוקים בעצמו היה מופיע מולי היום ומודיע לי שבאופן אישי הוא מרשה לי לאונן וצפונה אני עושה כל מאמץ כדי לא להגיע לזה. זה מזיק לי כאדם, הרבה לפני הנזק כיהודי דתי.