מקריאה פה הולכת ומתגבשת בי תובנה מעניינת:
האינטרנט הביא המון פורנו לעולם. יש מחלוקות כמה עשרות אחוזים מנפח האינטרנט בדיוק הוא תופס, אבל ברור שמדובר בנתח עצום. בכך, האינטרנט האיץ והעצים תהליכי התמכרות, אובדן ערך עצמי, וייאוש, בכל חלקי האוכלוסיה, בכל רחבי העולם.
דא עקא, שברוב העולם המערבי צפייה במראות אסורים ומה שהיא גוררת אינם נחשבים לבעיה כלל. אדרבה, יש מי שחושבים שזה מה שיגרום לפורקן בדרך לא מזיקה... חלק גדול מבאי הפורום הזה הגיעו בגלל התנהגויות שבציבור שאינו שומר מצוות נחשבות לגיטימיות וסבירות לגמרי.
היחידים שמכירים בכך שמדובר בבעיה הם מי שאכפת להם ממערכת היחסים שלהם עם ה'. בדרך כלל מדובר בשומרי מצוות. בזכות האתר הזה (וכל היוזמות המקבילות שיקומו בעקבותיו), כל האכפתיים הללו מטפלים בעצמם, בוחנים את מקומם ביחס לעצמם, ביחס לזולתם וביחס לה' יתברך. סביר שלא היו נאלצים לעשות זאת אילולא מכת האינטרנט, אילולא היו יודעים שזה אסור, וברור שלא מסוגלים לכך בלי הרפואה למכה זו - תורה עמוקה ומחיה.
כלומר, בעוד דור או שניים אנחנו עתידים לחזות בצמיחתה של קבוצה הולכת וגדלה של אנשים שפשוט מטפלים בעצמם. שמייחסים חשיבות ליחסים שלהם עם ה' ועם העולם. שרגישים למצבם הנפשי ויודעים לזהות מיד כשהם חשים בלבול, דיכאון, כאב. שיודעים שאין טעם להדחיק דבר, ושיש להם ארסנל כלים לטיפול עצמי, וגם שלל דרכים לעזור לאחרים ולחזקם. והאנשים האלה הם דווקא מי שקשורים לתורה וליראה, כי אחרים פשוט לא חשים בבעיה.
אז ייווצר מצב שתיווצר זהות מסוימת בין שמירת מצוות ובין יכולות אישיותיות גבוהות במיוחד. היתרונות של בני הקבוצה הזו יהיו ברורים לכל עין, ורבים ירצו להימנות עליה, ולהיות גם הם עבדי ה'. כך תיוותר לה תנועת תשובה מסוג חדש: לא תנועת תשובה שמטרתה להעביר אנשים משייכות לציבור אחד לשייכות לציבור אחר, אלא תנועה של תשובה של אנשים לעצמם ולעצמיותם.
כל זה קורה מפני שהאינטרנט זרק את כולנו לתוך צנטריפוגה שמסחררת הכול בקצב בלתי נתפס, ומאיצה תהליכים של הבדלה ובירור.
אז בשקט ובחשאי, ברגע של הצלחה לשמור על נקיות, אפשר להעז ולומר: תודה לך ה'. תודה שנתת לנו את הניסיון הזה. תודה על האמון שלך בנו שנזכה לצלוח אותו. תודה שאכפת לך כל כך מאתנו ואתה מזרז לנו את הגאולה השלמה.

זימרי היקר (שוב השם הזה...)

אתה צודק במליון אחוז בדברים הנפלאים שלך. הייתי מוסיף לזה עוד נקודה: בעולם שבחוץ ישנה התבדלות ואפילו לעתים שנאה בין חוגים שונים ואפילו בתוך חוג כזה או אחר ישנה מחלוקת ואין להאריך בדבר המצער.

מה קורה כאן בפורום? אנחנו נפגשים על בסיס אמיתי כל כך, שאין שום משמעות לשאלה מאיזה חוג אני. מה זה נוגע בכלל? כולם כאן כדי לפתור בעיה אמיתית ולחיות חיים אמיתיים, אז ברור שאין מקום לשטויות. יתירה מזו, כאן זה המקום היחיד שאני מכיר שאפשר להביא מתורה של כל אחד מגדולי ישראל בלי שום חשש שאולי זה לא ינעם לאזניים של מישהו. כי כשהנקודה הפנימית שלי צריכה עזרה, אני לא מתחיל לברור בין חסידים לליטאים, ספרדים או אשכנזים, זה לא רלוונטי. אני צריך עזרה ולא בודק באיזה מדינה ייצרו את האמבולנס שהגיע להציל אותי.

וזה אכן דבר מדהים וככל שהקהילה שלנו תתרחב (ולמרבה הצער נמצא כאן אחוז זעיר מאוד מכמות המכורים בציבור הדתי והחרדי) אנחנו נהפוך את זה ליותר משפיע, כי אנשים לאט לאט יתחילו לחיות כך ולחנך כך את עצמם ואת בני ביתם. חינוך לדברים החשובים באמת.

יחד עם זה, תרשה לי הערה קטנה. זה לא נכון שההתמכרות לא מפריעה לגויים ולא נכון שמי שלא יהודי דתי לא מטפל בכך. יש להבדיל בין העבירה (שמביאה חלק מגולשי הפורום לכאן) לבין ההתמכרות שזה תופעה בכל העולם, וישנם מרכזי גמילה, וקבוצות תמיכה ואתרי אינטרנט לגויים בכל שפה בעולם כדי לנסות לצאת מההתמכרות. וגם הגויים האלו - מגלים את אלוקים ומתקרבים אליו ומתחילים לחיות חיים רוחניים. זה עולה בקנה אחד עם דברי הרמב"ם לגבי ישו ומוחמד, שהם הגיעו על מנת שכל העולם יתחיל להאמין במציאות של אלוקים, למרות הטעויות שלהם.

אני יודע שישנה תופעה של התמכרות שמטפלים בה גויים ויהודים שאינם שומרי מצוות.
אבל נדמה לי שפה באתר יש הרבה אנשים שבחברה אחרת לא היו מוגדרים כמכורים על יד עצמם או על ידי הסביבה, והם כאן למרות זאת, כי הם יודעים שהתורה אוסרת את זה. כי הם חשים כמה זה הרסני לקשר שלהם עם בורא עולם.
כלומר יש שטח ביניים רחב מאוד של אנשים שאינם מכורים על פי סטנדרטים מערביים, אבל בהחלט מכורים על פי סטנדרטים של עבודת ה'. נדמה לי שרוב האנשים נמצאים שם. עובדי ה' מתוכם - ינסו לטפל, וירוויחו. אלו שלא - להיפך.
סתם דוגמה: המטפל שלי הוא איש רגיש ומתוק ועמוק שיודע לעבוד אתי לגמרי מתוך העולם שלי. אף על פי כן, כשסיפרתי לו שמפריע לי שהראש שלי מסתובב אוטומטית כשעוברת אישה ברחוב. הוא כמעט התפוצץ. "מה זאת אומרת? זה טבעי לגמרי! זה לא נורמלי לרצות אחרת!"
אל חשש, אני מתמודד עם עבירות הרבה הרבה יותר חמורות מלהביט באישה חולפת ברחוב, אבל היו שנים שה' שמר עליי והייתי נקי גם בזה. לפחות חלק מהזמן. זה המצב הבריא שאני שואף אליו, והכלים שיש פה - אני מקווה שיעזרו לי להגיע לשם.

ל"זימרי" שלום והברכה.
ברצוני להעיר על דברי המטפל שלך.
ישנם סמים המוגדרים "סמים קלים" ע"פ החוק. ובאמת סמים אלו הם בעצם צמחים טבעיים שברא הבורא ישתבח ויתעלה.
האם זה שזה טבעי בהכרח עושה את העניין בריא לאדם? נניח שהיה טבעי שאדם היה כל יום כשהוא קם בבוקר מרביץ לאשתו כי לא הכינה לו קפה בטעם שהוא אוהב. האם זה עדיין בריא העניין? תלוי את מי שואלים את האמת.. אם תשאל את אחינו המוסלמים אצלם דבר זה אף מכורח המציאות למען השלטת סדר וחוק בבית! וזאת לא המצאה שלהם. ראה מקורות במגילת אסתר כיצד אחשוורוש התנהג עם ושתי כאשר לא רצתה להגיע למשתה. ועוד דוגמות יש...

הנקודה שלי היא כזאת. לא כל מה שהוא טבעי הוא גם כן בריא. ואני לא מדבר כאן על עניין של דת או מצוות הבורא.
אז לכן אמור למטפל שלך. מטפל יקר מטפל חביב דבריך הם אלו שלא נורמליים כאן.. ותמליץ לו להסתכל על כל בחורה שעוברת ברחוב ולספר על כך לאשתו.. מעניין אותי לשמוע מה יהיו התוצאות אחרי מעשה.. בטוח לא כל כך נעימות בלשון המעטה..

מקווה שלא חרגתי מידי מהנושא שרציתי להבהיר בהודעתי זו..

כל טוב וחזק ואמץ!

מסכים אתך לגמרי. הבאתי את דברי המטפל כדי להראות כמה הוא לא מבין, למרות הרגישות הגבוהה שלו - וכל שכן סתם אדם מהציבור הכללי, לא יבין מה רע בזה, ולא יטפל. אז אשרינו שזכינו לדעת שזה רע, ולטפל!

עכשיו נזכרתי במשהו ששמעתי פעם שבאמת מראה שישנם עדיין חלקים בציבור הכללי שעדיין לא מבינים את חומרת הדבר..
אמנם מבחינת ההלכה דבר זה אסור לחלוטין אך הוא אסור לא רק מעצם האיסור אלא מכך שהוא פוגם ממש בנפש.
אז כך, שמעתי בתוכנית אני חושב "קשר משפחתי" קראו לה שדיברו שם על ילד שמתחיל להתגבר מינית ולומד על עצמו דברים חדשים.
אז הוא ניגש נניח לשיש או לשולחן שמגיעים לו לאיבר המין ומתחיל להרגיש שהפעולה שהוא עושה נעימה לו.
בתוכנית שאלו האם צריך להפסיק את הילד ממעשיו או לתת לו לחוש את עצמו מתבגר.. אז הייתה שם אשה שכנראה הייתה פסיכולוגית שאמרה חס ושלום צריך לתת לילד להכיר את זהותו המינית ושיש לו צריכים כאלה..
ואני אומר, ריבונו של עולם, על אלו צרכים היא מדברת? לדעתי, היא לא מבינה שאם היא תפתח לו פתח קטן ולא תעיר לו הוא יגיע משם למקומות אחרים גם כן? הרי הוא לא תמיד ישאר עם השולחן נכון?

אך גם אוכל להגיד, הציבור הכללי היום מודע מאוד אודות המראות והמעשים שהנוער הצעיר עובר ומתחיל אט אט לגלות שזה בעוכריו ממש.
כל מה שחשבו שתיתן לנער להתבגר בקצב שלו ללא הפרעה חוזר אליהם כמו בומרנג ישר לפנים..
לכן יש יותר מודעות כיום בציבור לנושא הזה ויש על זה לא מעט שיח ציבורי...

לסיכום: ההתמכרות הזאת רעה לאנושות כולה! ראה את דור המבול ידידי, נכתב עליו "כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ" ובגלל כך כל היקום נמחה מעל פני האדמה.. לא מדובר רק על אנשים מאמינים. מדובר על כל אחד ואחד באשר והוא ואמונתו בבורא.
לדעתי, צריכים אנו לעורר יותר את דעת הציבור לחומרת הנושא בכל ההיבטים בחיינו... כך הציבור והאנושות יוכלו להתרפא ממחלותיהם מחד גיסא ולחיות חיים יותר שלמים ומלאים מאידך גיסא.

אני מתייחס לכותרת ולקשור לה.
נכון שרוב האינטרנט זה דברים של עריות וכ'ו..אבל ב"ה ישנם דברים טובים שיעורי תורה,אתרי תשובה,ודברים כשרים,פרנסה ועוד..
אם שמים אנטרנט רימון או חסימה טובה אחרת אז אדם אחראי על מעשיו יכול..
גם ברחוב צריך להזהר ממראות וכ'ו בכל מקום..האם זה ימנע ממנו ללכת ברחוב או לפקוח עניים? אלא שצריך להזהר ולהשתמש כמה שיותר בדברי החול לקדושה

זימרי היקר (גם אני, ידידי, יכול לסנגר על השם הזה רק אם למדת את משנת האיז'ביצער על זימרי ואתה מתחזק ממנה), ו'משוש חיי'.
עלינו, כמכורים, להיזהר מלצבוע את העולם בצבעים שאנו חווים אותו.
הדחף המיני, כשהוא מתועל בקשר של ברית, הוא חשוב מעין כמוהו.
בהנחה שהקב"ה משגיח על התפתחות הדורות (הנחה שאני מניח), העובדה שהקב"ה טבע, בהגדרה, מאבק לכל בן באשר הוא, בין היצר שלו עד לשלב שהוא מתחתן, חשובה מאוד אף היא.
הבעיה בתרבות המודרנית בהקשר זה טמונה בכך שהיא מכחישה את הצורך במאבק, אבל אתם, מבלי משים, הכחשתם את העובדה שיש חשיבות בדחף עצמו.
ההתמכרות שלי למין, אינה קשורה לציווי התורה של 'ונשמרתם מכל דבר רע', אינה קשורה לאיסור הסתכלות ואף לא לאיסור הרהור.
האיסורים באים לכוון את הדחיפה המינית אל הקדושה.
אצלי, כמכור, הדחיפה המינית היא 'סיפור הכיסוי' של הדבר האמיתי - האגואיסטיות, חוסר היכולת להרגיש לא מלא, חוסר משמעות, תחושת שליטה על החיים שלי וכעס על כשלונות, ועוד סיבות מעין אלה.
מבחינה זו, אם יהיה אדם שמכור לנטילת ידיים (והוא כל הזמן נוטל ידיים בלי להפסיק), זו אותה הבעיה.
על כן, זה לא נכון להשתמש באיסור ההסתכלות על נשים על מנת להסביר מדוע אני, כמכור, לא רוצה להסתכל על נשים. אני מכור, אז יש לי בעיות שורשיות יותר. איסור ההסתכלות נועד לאנשים שאינם מכורים, והוא יוצר אצלם תוצאות אחרות.

נראה לי שעדיף שלא לגייס את איסורי התורה כדי להאבק בהתמכרות. גיוס זה רק יוצר תסכול, מכיוון שהוא מדגיש את העובדה שאין מקום למאבק. אם הקב"ה אומר לא, איך זה שאני עובר על הדברים שלו כל כך הרבה פעמים?
התמכרות אינה זהה עם חטא במובן הרגיל, והטיפול בה אינו דומה לטיפול בחטא במובן הרגיל.

הבעיה של התרבות שאנו חיים בה,  אם כך, אינה בכך שהיא 'מכורה'. אלא בכך שהיא מנגישה לאנשים בעלי אופי מכור את העוצמה שיש בתאווה המינית.

מחשבות
נתן

ל"נתן".
דבריך נאים ובהחלט מעוררים מחשבות במובן הטוב שבמילה 
בוא נעשה סדר בדברים.
העולם כאשר הוא משדר דחפים מיניים ויצרים חזקים של תאוות נשים עושה עוול לכל בני האנוש באשר הם.
אין הבדל אם הם מכורים או לא מכורים. תאר לך זוג שהבעל ללא אופי "מכור" מסתכל על אשה ברחוב שהיא לא צנועה, איזו מחשבה רצה לאשתו באותו רגע. גם אם היא יודעת שהוא כל כולו שלה. עדיין מעשה זה מעורר אצלה שאט נפש. מצד החומר שממנו עשוי האדם שהוא העפר הגוף נמשך לתאוות הגשמיות ובייחוד לתאוות המין. כל בן אנוש הוא בפוטנציאל שלו מכור. השאלה עד כדי כמה הוא עורר אצלו את הצד העפרי שבו ועד כמה להפך הוא זיכך את עצמו וטיהר את נפשו וגופו והצליח להכניע את הצד השלילי שבו.
מי שיקום ויגיד שנשים לא מעוררות אצלו תאווה מינית זהו שקר וכזב. כי אין כזה דבר כמעט בעולם. חוץ מהאדם אשר זיכך את נפשו וגופו רק אז הוא יוכל להעיד על עצמו וגם אז אמרו חכמים "אל תאמן בעצמך עד יום מותך".

עלינו לדעת ושוב אני חוזר על הדבר הזה, שהנשמה שלנו היא טהורה והמעשים הרעים והשליליים שאנחנו עושים הם לא עצמנו ולא קשורים אלינו בכלל.
ה"אני" של האדם לפחות לפי הסתכלות היהדות הוא הנשמה שלו. והגוף הוא הלבוש לנשמה. כך שאם האדם חטא בעצם פנימותו הוא נשאר זך. רק הבגדים שעליו כרגע הם מלוכלים. ויש לזה הרבה מקורות בתנ"ך.
כאשר האדם וגם המכור לתאוות המין ישכיל להבין שהדחפים שלנו הם רק הצדדים החיצוניים אליו ולא הוא בעצמו אז הוא יתעודד ויגבה רוחו ויעשה כל מאמץ על מנת לחשוף בתוכו את עצמיותו האמתית.

כאנשים מכורים, אצלנו התאווה למין מושרשת בדברים יותר עמוקים שעלינו לטפל בהם ולרפא אותם משורשם. אך הדחפים המיניים שבנו אינם צריכים לבוא לידי ביטוי כלל, רק כלפי נשותינו. כך ציותה התורה וכך ציותה מוסריות האנושיות. יש לכוון את הדחפים לכיוונים הטובים כמו כל דחף אחר..
וחוץ מזה, אם נבוא לנושתינו ונגיד להם, יש לנו דחף מיני בואי נעשה מעשה. זה לא יעשה לה את זה ואף יגרע ממנה את ההנאה שבדבר.
התורה אומרת לאדם, תקדש את הדחפים ואת הרצונות שלך. שהכל יהיה בטהרה ובקדושה ומתוך מחשבות נקיות וזכות. וכך גם הדחפים למין יזכו לקדושה וטהרה מצד עצמם. כי נכון כמו שאמרת, אי אפשר להתכחש לחשיבות הדחף. כי הוא קיים בכל יצור אנוש על מנת להתרבות...

למסקנה: הקב"ה אומר לנו לא לעבור גם על עוד מצוות חמורות אחרות שאנחנו דשים אותם בעקבינו. כמו המצווה להיות בשמחה בשעת מעשה מצווה... וכבר כתב דוד המלך "עוון עקבי יסובני". למה אנחנו לא מתוסכלים מהעובדה שאיננו שמחים? הרי זהו הבסיס של כל המעשה אשר יעשה האדם.
האיסורים הכתובים בתורה יוכלו תמיד לדרבן אותנו לטפל בעצמנו ולא להזניח את מצבנו ולמרוח את הזמן.. ותמיד נזכור שעוד יבוא יום ונזכה לתקן את הכל.

אשמח לתגובות...

עלו והצליחו!

שלום לכל החברים
כולכם כותבים דברי טעם
זמני מוגבל ואני אתייחס רק לשתי נקודות,

א. לדעתי "זימרי" מלשון "זמרו" מזמור שיר ליום השבת,
ב"פחד יצחק" מביא (כנראה מר' צדוק) שההבדל בין מזמור לשיר הוא
ששיר זו התפרצות של הנפש ללא גבול,
ומזמור הוא התפרצות מוגבלת,  מלשון מזמרה לחתוך בה.
אז זהו עומק כוונתו של מוהר"ר זימרי שליט"א.

ב. אני מאוד מסכים עם ההרגשה שהמקום היחיד שמתמקדים בקרבת ה'
    ללא מיגדריות זה בקבוצות שלנו,
  אני ראיתי השבוע אברך תלמיד חכם מכולל פוניב'ז מתחבק עם משיח'יסט
  חבוש כיפת יחי אדונינו, היכן עוד בעולם אפשר לראות זאת,
    מכאן תבא הגאולה, רק כאן מקפידים על הכלל:
      "להעמיד עקרונות לפני האישיות"
                אוהב אתכם
                    מוטי

שלום,
אני בכלל לא מסכים שהעולם אינו מתנגד לפורנו. רוב העולם רואה בו נזק ולכן יש כל כך הרבה תוכניות גמילה ממנו, חוקים שונים נגדו ועד ועוד. תוסיפו על כך שיש גם נשים ואירגוני נשים שממש שונאות את זה... ועוד את כל האלה שמנוצלים לרעה.... בקיצור, העולם נגד בלי קשר לאלוקים. זה סתם בגלל שהעולם הוא די שפוי.
אז היכן הבעיה? הבעיה היא בגבולות. בין פלורליזם, זכויות, חופש הביטוי ושאר הביטויים הדמוקרטיים המעצבנים האלו. שם העולם מחפש את עצמו.
האינטרנט הוא כלי מדהים הממחיש לנו את העולם הרוחני עד להיכן הוא מגיע. אם עד לפני זמן לא רב לא הייתה דרך לתקשר עם אנשים רבים ברחבי העולם ורק בסיפורי החסידים היו צדיקים שידעו מה קורה מעבר לים, היום ברור לכל כי יד ה' יכולה להביא אותנו לתקשורת מהירה ויכולות מדהימות המאפשרות לנו לעבוד אותו טווב יותר. צריך להזכיר כי בית המקדש ירד בנוי ומ ש ו כ ל ל מן השמים? לכן, אנו חייבים לטהר את עצמנו כדי להגיע הכי רחוק שאפשר. אך, 'כמים הפנים לפנים' - כמו שהוא מועיל כל כך ויכול לסייע ולעזור כך הוא יכול לטמא בטומאה חמורה.
לגבי קרבת ה': אני חש מתנשא כאשר אני אומר שאני עוסק בקרבת ה'. יש הרבה נהגי מוניות בירושלים שה 'בעזרת ה'' שלהם הרבה יותר עמוק משלי. אני אורג לה' ומייחל להתפלל אליו כל היום כולו. אני עובד על עצמי להבין שהכל ממנו וברגעים הכי קשים אני מבקש ממנו להחזיק בשבילי את הגה החיים ולהראות לי את הדרך. אני נזכר בבדיחה הידועה כי כשיבוא המשיח כולם ירוצו אחריו אבל הדתיים ילכו קודם כל למקווה. כשסוף סוף יצאו וירוצו גם הם המשיח ישאל את אחינו החילונים מי אלו הרצים שהגיעו רק עכשיו והם יענו לו "גם אלו יהודים"... (סופר ע"י אחד מגדולי הדור שאיני זוכר את שמו).
ודבר אחרון, אתמול קראתי בהספד של "החלבן" על הרב אליהו זצ"ל כי נשמות דורנו הן בעלות ניצוץ מנשמת רב יוסף שאמר שיסכים לשבת בצל גללי חמור ולזכות ולראות פני משיח. אני בהחלט חושב שאפשר לקרוא לזוהמת האינטרנט "גללי חמור", ופה באתר מצאתי מסירות נפש המתאימה לנשמות אלו.
"עלו נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה"
אוהבכם, נעם ה'.

כאן בפורום אנחנו רואים את זה ואפילו לא יודעים...

כולנו כאן מגיעים מכל הזרמים והחוגים ואין לזה אפילו משמעות. אני אוהב את החברים שלי כאן בפורום אהבת נפש, יותר מאשר אני אוהב חברים מהחוג שלי שאני נפגש איתם בבית כנסת. אני מרגיש קרבה אמיתית אל מוטי ואל moved ואל נתן ואל שלומי ואל "מאמין" ואל "משוש חיי" ואל כל אלו ששכחתי ברגע הזה (וסליחה ומחילה מעומק הלב ממי שמרגיש ששכחתי אותו).

אתמול הייתי אצל הפסיכולוג שלי והוא אמר לי שאולי במובן מסוים ההתמכרות לפורנו, כל כמה שהיא קשה וכואבת ומזיקה, היא גם מתנה לעולם. החברה המערבית חולה מאוד במחלת הבריחה, והפורנו מביא את המחלה הזו לעוצמה מקסימלית. הדרך היחידה להתמודד אתה היא ללמוד להיות נוכחים ולא לברוח. פעם, להיות נוכח היה סוג של מותרות לאנשים רוחניים במיוחד. היום זו פשוט שאלה של חיים ומוות עבור רבים רבים, והרבה יותר אנשים מוכרחים להיות נוכחים.
אמרתי לו שזה מזכיר לי משהו שכתבתי פעם, וחזרתי לכאן לפוסט הזה שנכתב לפני למעלה משנה. איזה כיף לפגוש כאן את החברים האהובים שהיום אני לא יכול לדמיין את חיי בלעדיהם... תודה רבה לכם שאתם פה.

דוקטור פינחס ומיסטר זימרי כתב:



תודה דוקטור,,
דברים מלאי טעם ומעניינים מאוד !