חברים יקרים.


אני בטוח שהנושא נדוש מאוד כאן בפורום, ובטח תוקתקו מקשים רבים ונשפכו נהרות של דיו על נושא זה, אבל הרגשתי שאני חייב לכתוב על הנושא בשביל שיהיה לי לתועלת, בסך הכל זה לא שלי והכל מאלוקים, והלוואי שייצא גם למישהו נוסף החלמה מכך, והיה זה שכרו.


כשהגעתי להחלמה חשבתי שהבעייה שלי היא שאני מכור למשהו פיזי מסויים, משהו שיש בו ממשות כמו סמים, אלכוהול, או במקרה שלנו פורנו, לא הבנתי כלל מה הכוונה תאווה, ברור שזה תאווה, תאווה נשמע לי אז כמו איזה מילה שמכסה על המילה המפורשת, כאילו מישהו פה מפחד לקרוא לילד בשמו "פורנו" "מין", אולי מין תוכנית של דתיים כזו, המילה "תאווה" הייתה נראית לי כיסוי לדבר האמיתי, כמו שאלכוהוליסט יגיד שהוא מכור לשיגעון.
אחרי 59 יום שהם בכלל לא בכוחי, וזה מתנת אלוקים אוהב כפי איך שאני מבין אותו, אני כבר מבין שה"תאווה" כמו שאני מבין אותה היום היא היא עיקר הבעיה שלי, פורנו או כל צורה אחרת שבה התבטאה אצלי ה"תאווה" הם רק סימפטומים והשלכות של "תאווה", ה"תאווה" זה עצם העניין, זה השם האמיתי של המחלה. האסימון שלי נפל יומיים אחרי שהתחלתי את ההחלמה, ממש בחסד אלוקים אוהב שיתפתי חבר בפורום בשיחה פרטית שאני נקי אבל רק שלחתי SMS של תאווה סתם ככה לא משהו רציני, ואז אלוקים שלח לי דרכו את המסר, בשני מילים הוא אמר לי זה תאווה.


המשפט הזה חילחל לי וישנתי איתו כמה לילות, עד שזה חדר למוחי, ה"תאווה" היא לא רק המעשה בפועל, המחלה שלנו שונה מאוד מאלכוהול וסמים או התמכרות לאוכל, המחלה שלי היא משהו רחב מאוד, ל"תאווה" יש השלכות רחבות מאוד על חיינו, וזה מתבטא אצל כל אחד מאיתנו בצורות שונות, זה שאני מפסיק לעשות שימוש פיזי בתאווה בשלל צורותיה הפיזיות, עדיין לא אומר שאני נקי מהתאווה, כל עוד שאני עושה שימוש ב"תאווה" בכל אחד מאלפי הווריאציות השונות שה"תאווה" ניזנת ממנה אצלי, זה אומר שאני עדיין לא נקי מה"תאווה" אני יבש, אבל לא נקי, זה שונה לגמרי מאלכוהליסט שמפסיק לשתות או ממסומם שמפסיק להשתמש.


למשל אחרי שבוע בהחלמה כבר הבנתי שאחד מתוך התאוות החזקות שלי היא "אני מתאווה שיתאוו לי" פשוט מסוגל ללכת ברחוב עם עיניים למטה (אפרופו שמירת עינים) אבל עם ראש מפוצץ ב "תאווה" פשוט איזה שהוא משהו עמוק בראש שלי מדמיין מי יודע מי התאוותה לי כעת, כן אבל אני צדיק עם עינים למטה לא מסתכל, אבל ה"תאווה" עובדת, יש לה מקום גדול אצלי בראש ואני מזין אותה, נכון שלא פיזי, אבל מאוד מהר אני בטוח שזה יגיע משם למקומות רחוקים (או קרובים) יותר.


פשוט הייתי חייב להבין שאם אני לא רוצה שוב ליפול, ואם אני רוצה להישאר נקי בהגדרה האמיתית והנקייה של המחלה, אסור לי לתת לתאווה שום מקום אצלי בראש, לא שאני מדחיק אותה, היא קיימת, היא לא בורחת ממני כל כך מהר, אבל בחסד אלוקים ובשיתוף עם חברים, ועם המון כניעה, אני מוותר עליה, אבל לרגע אני לא שוכח שהיא קיימת שם, אני חייב להזכיר לעצמי כל יום כל שעה וכל דקה שאסור לי להאמין לראש החולה שלי שאומר שכבר נפתרתי סוף סוף מכל הבעיות שלי, ואני כבר דיי מאושש מן המחלה, אני חייב להזכיר לעצמי שאני בטיפולים משככי כאב, ביום שלא אקח את התרופות הכאב יחזור במהירות האור, התרופות בשבילי הם הפעולות ההפוכות, זה השיתוף של כל מה שאני לא רוצה לשתף, לעסוק בהחלמה אפילו שיש לי עיסוקים נוספים דחופים יותר, זה המון כתיבה (אפילו דברים בשביל עצמי ולא בשביל לפרסם), והמון כניעה שזה גם לא מובן מאילו כי אני תמיד רוצה לעזור אפילו לכוח הגדול, לא מסוגל לראות שמישהו אחר עושה בשבילי דברים


אבל עיקר הנקודה היא הבדיקה האישית שלי עם עצמי יום יום, מין ספירת מלאי לכל הנקודות המודחקות אצלי בראש, להוציא אותם ולנתח אותם, מה בעצם מזין לי את התאווה גם אם אני לא עושה משהו פיזי, איך אני מזין את התאווה בכל מיני צורות שאני אולי גם לא באמת מסוגל בשלב זה להיות מודע להם, אבל מיום ליום אני מגלה יותר יותר.


שלום חברים הכינוי שלי הוא כאן "אור בקצה המנהרה" ואני סקסוהליסט ומכור לתאווה.


בשבילי כל טיפלה תאווה, אפילו רק לחשוב שאולי אני חושב על משהו שיש בו נותן טעם בשישים של תאווה, זה כבר מעיף אותי לתאווה, זה עושה לי מה שעושה לאלכוהליסט נגיסה בעוגה שנעשתה מפירורי עוגה נוספת שנאפתה באלכוהול, אני נקי היום בחסד אלוקים 59 יום, שמתוכם היו 3-4 ימים בהתחלה שלא היו 100% נקיים, אבל אני אוהב לוותר לעצמי
מקווה לסיים רק את היום הזה בנקיות, במפוכחות, ובחיבור לאבאלה אוהב.

תודה אור,

התחברתי

תודה רבה על הדברים.

לפעמים אני שואל את עצמי מה נחשב אצלי נפילה? לא נוגע כעת הגדרות הנקיות של SA או שמור עיניך, אלא מה בתוכי נחשב למקום שהוא נפילה. אז יכול להיות שאצליח לצפות בפורנו בלי לאונן, אז מה? האם זה ישאיר אותי "נקי"? ברור לי שלא. השאלה של איפוס ספירת הימים הנקיים היא אחרת, כי כעת אני מדבר על המקום הפנימי שבו אני מבין שאני כבר נמצא בנפילה.

אז במילים אחרות, הרעיון הוא להשתמש בתאווה - מכל סוג שהיא. אני יכול להחליט שאני נותן דרור למחשבותיי ולזכרונותיי ולפנטזיות שלי, ולמרות שאין שום מקום שכתוב שזה נחשב נפילה - אבל זה יהיה נפילה כי זה יהיה שימוש רציני בתאווה.

אולי בעצם כל הרעיון הוא לשים לב לחלק השני של הגדרת הנקיות של SA "ניצחון גובר והולך על התאווה". לא מדברים יותר על מעשים פיזיים כאלו או אחרים, אלא על תאווה ככלל.

אויש זה כל כך ככה גם אצלי.
בשמחה 104.

סליחה אך הבנתי היא אחרת,
מבקש מאלוקים שיתן לי לכתוב את המילים הנכונות פה-
נכון התאווה פועלת, יש לה חלק, אך אם איני טועה אנחנו בקבוצות תמיד אומרים שהתאווה שלנו היא לא הבעיה! היא הפתרון!!!
יש לנו בעיה יותר עמוקה מאשר התאווה.
התאווה כפי שהרב יהושע שפירא שליט''א הסביר היא רק ענף של העץ.
את הענף הזה אפשר לחתוך= להתעלם ולשמור על העיניים.
אך דווקא כאשר אני חותך ענף לפעמים הוא מתחיל שוב לגדול והפעם הוא גודל יותר יפה ועם הרבה פרחים= ואז מגיע הנפילה הרצינית שקשה לחזור ממנה.
אז מה אני צריך לעשות?
לחתוך את הענף זה לא הפתרון צריך לראות מהיכן הוא מגיע הענף הזה! הוא מגיע מהגזע.
אז מה זה הגזע?
שוב כפי שהרב יהושע אמר וכמובן שאני כל כך הזדהתי ואני מסכים עם זה, הגזע זה= התשוקה, הרצון לקבל משהו שאין לי.
התשוקה שלנו היא יכולה להיות לכל דבר- אוכל OA מין SA אלכוהול AA וכן על זה הדרך....
אז אני עכשיו מבין שהתשוקה היא זו שמובילה אותי להגיע אל התאווה, היא זו שגורמת לי לפעול לתאווה, להתאוות למשהו אחר.
עכשיו צריך לשאול האם כאן סיימנו אז האם זו הבעיה שלי "תשוקה" ואז אפנה את התשוקה שלי לתורה וכדו' ולמקומות הנכונים?
לא.
כי לכל גזע של עץ יש שורשים!
אהה, אז מה זה השורשים?
השורשים זה הריקנות!
יש בי ריק, את הריק הזה אני רוצה למלא במשהו, אני פשוט לא יודע מה ואז אני פונה לדבר שאני מרגיש שממלא אותי, וזה קורה ע''י התשוקה שהולכת אל התאווה.
ריק- תשוקה- תאווה- נפילה!
זהו בגדול, עכשיו אנחנו צריכים להבין שהבעיה שלנו היא ה"ריק" הזה.
אז מה עושים איתו???
פשוט מאוד אבל גם קשה מאוד.
במקום שיש ריק צריך למלא.
במה?
בנוכחות אלוקית, בהבנה שיש אלוקים אוהב שלוקח לי את הריק וממלא אותו בו, היכולת שלי לתת מקום לאלוקים בחיים שלי זהו הדבר שיכול לגרום לי היום לנקיות.
כאשר אתן לאלוקים את חיי סוף סוף אראה כיצד אני מרגיש שחרור.
את השחרור הזה אני מתחיל לחוות ביחד עם החברים שלי וכמובן עם האלוקים שלי.
אוהב אותך אבאל'ה, אין כמוך, תודה לך על ימים נפלאים של חיבור חדש ונפלא.
אוהב. אח.

תודה אור יקר על השיתוף.

עיקר התאווה אצלי לפני הגעתי להחלמה לא הייתה בהגדרות של נפילה!
חיפשתי תאווה באובססיביות. לפעמים שעות מבלי למצוא. עם פחד מלמצוא...
אך החיפוש עצמו היה שימוש. לא רציתי למצוא.. לא רציתי שהשימוש ייגמר.
האמת שאני נורא נבוך כשאני צריך להצהיר על ימי נקיות. כי אני באמת לא יודע מתי המעידות שלי היו בגדר שימוש ומתי לא  ???
אבל מה איכפת לי באיזה מספר יום אני. העיקר שאני נקי היום.
העיקר שאני שפוי עכשיו.
אבל זה קריטי עבורי לזכור שהנושא הוא לא דת עם גדרי הלכה לנפילה ויש "דין" נפילה. ו"דין" מעידה. וזה צווי דינים.
אלא שהנני חפץ חיים. ועל כל מניע צריך לברר, זה מקרב אותי או מרחק אותי מהחיים מההחלמה מהשלווה...

תודה על הפוסט.
אוהב
הושיעה

חברים יקרים ואהובים.


המסר שהתכוונתי להעביר הוא בעניין הנקיות, לא בעניין ההצהרתי, כל עניין הצהרת הנקיות ששורבב לתוך הפוסט היה מין נסיון להבהיר בשבילי את העניין יותר לעומק, אבל כמובן שאני כלל וכלל לא נכנס לזה ואדרבה אני אפילו חושב שחייבים להצהיר נקיות על אף המעידות, אסור לנו לתת פתח לראש החולה שלנו להפיל אותנו דרך כל מיני תירוצים מפוקפקים של מעיודות, אנחנו צריכים לקום ולהתאושש ולהישאר בנקיות.


הרעיון של המסר היה להעביר רק מתוך הנסיון האישי שלי את הרעיון של "נקיות" איך שאני מבין אותו ואת העניין של ה"תאווה" איך שאני מבין אותה, התהליך שאני עברתי והבנתי את הרעיון של התאווה והנקיות הוא בצורה שינם המון פעולות שאנו עושים שנראים לנו מתוך המחלה כפעולות לא הכי נוראיות, ואנחנו לא יודעים לקרוא לזה בשם המפורש "תאווה" אני מתוך הראש החולה שלי לא הבנתי ש SMS דבילי סתם מתוך שעמום "זה תאווה", אז אם השם לא היהי מרחם עלי ולא הייתי מבין את זה ועוד כמה וכמה דברים אחרי זה, אני בטוח שלא הייתי אוחז בנקיות שבה אני אוחז היום, בלי קשר שוודאי שזה מתנה גדולה וכוח שאינו שלי כלל וכלל.


היום אני מבין שלא קרה לי אף פעם שהגעתי לתאווה פיזית ללא הזנה של התאווה בכל מיני צורות שונות ומשונות שלא העלייתי על דעתי שזה תאווה, מה שנותן לי היום הרבה יותר אפשרות לעלות על הנקודה עוד בהיותה קטנה, אני מבין היום לאחר 60 ימי נקיות שאפילו הסתכלות פשוטה לכאורה ולא מתוך תאווה אל הסתכלות ממש פשוטה על המין השני, ואפילו סתם בשביל לברך 'מה רבו מעשיך השם' היא מסוכנת בשבילי, היא מזינה אצלי את התאווה ברמה של אחוז מסויים, ועל אף שאני לא התכוונתי בהסתכלות ההיא להזין את התאווה, ועל אף שלכאורה לא היה פה שום שימוש פיזי בתאווה, אבל אני בטוח בעצמי שמשם זה מתחיל לי, ושוב אני מדבר רק על עצמי מהנסיון המזערי וממתנת החינם שאלוקים חנן אותי איך שאני מבין אותו ואת העניין.


"תאווה" זה לא רק פורנו.


הכותרת באה לבטאות את הרעיון המרכזי, לא פעם אני שומע מחברים שנפלו, ואני יודע על עצמי גם, שבנפילה שלי אני תמיד הסתכלתי על הנפילה עצמה, למה נפלתי כעת, הייתי משועמם, הייתי עצבני, ישנה מין הלקאה עצמית למה הגעתי לקטע הפיזי של התאווה, בדיוק על זה רציתי להעביר את המסר שתאווה זה לא רק פורנו, שאני עושה היום חשבון נפש יומי על הנפילה האחרונה שלי אני מגלה יותר ויותר כמה הזנתי את התאווה בשלל צורות עוד לפני שהגעתי לקטע הפיזי של התאווה, והרעיון של הנקיות היום מבחינתי היא להיות נקי משלל הצורות של הזנת התאווה, כי בטוח לי שככל שאזין את התאווה אפילו בנותן טעם, הדרך תהיה מהירה לנפילה כואבת.


בתקווה שיצאתי ברור, ויהיה לתועלת.

טוב כנראה כתבתי ארוך אז לא קראת ואולי כן.
אני מסכים עם מה שאתה אומר רק אני אומר שהדבר שמתחיל את הכול זה ריקנות ולא תאווה.
תאווה היא פתרון שלנו לא הבעיה.
אוהב אח.

  לאור בקצה המנהרה- אני ממש מסכים איתך! תודה רבה על ההבהרה. אני אשטף אותכם בתאוות שלי. אם פעם חשבתי שפורנו ומין והרהורי מין הם התאווה, טעיתי. זה ההסתכלות הפשוטה הזה על אישה או אפילו על גבר במקרים מסויימים, בשיעמום ובחוסר מעש, בהסתכלות רגע על שם של סרט ואפילו רק שמיעה באוזן על איך נראת מישהי או אפילו מישהו או על איזה סרט או אפילו הרהורים על מה יהיה לי בעתיד וזה חלומות שלהיות רב גדול ואולי ראש ממשלה או נשיא אמריקה או שר בממשלה או מלך ישראל או דיין או חרדי או רשע מרושע אנס מאפיונר- זה לא משנה מה! אם שאהיה הכי עשיר בעולם או הכי עני בעולם או הכי חזק בעולם או הכי חלש בעולם, כל ההרהורים אסורים! כל הבטה לא טובה! ולדבר על הריקנות, זה תמיד בא אלי כשאני בחוסר מעש או שראני לא מפוכס מספיק וההרהורים נותנים בי חוסר מעש ואז אני מהרהר עוד, וזה עוד לא על מין אפילו, זה יכול להיות גם על איך שאני הורג אנשים ומשמיד דברים או על ממלכה בדיונית מרוחקת או על משהו שקרה בעבר או על שיש לי או למישהו כוחות על או אפילו ניתוח מעמיק על מה שיכול לקרות כשאלך לישיבה שנה הבאה, זה לא משנה.

למה?

  כי כולם מביאים בי את הרגש של חסר והריקנות והבטלה שגוררת שיעמום שגורר חיפושי מין באינטרנט והרהורי מין בראש ובסוף לאונן שזה רק השלב האחרון של כל נףפילה, הנפילה מתחילה מההשתוממות הראשונה, מהכינוס הראשוני לתוך הראש, בהרהור הראשון לעבר הלא נודע (שזה יכול גם לבטא שליטה שלי על החיים שלי שזה עבודה זרה) הוא יגרור אותי להרהורים בלתי פוסקים עד שאהרהר מין ואז אשב לי איפהשהו ואשכב ואמשמש, אבל שלא אטעה לחשוב שאם עצרתי מלהוציא זרע לבטלה אז לא נפלתי, אז רק "מעדתי", פחחח...ואם אני עוצר איכשהו, זה רק יתגבר בפנים ויתעצם עד שזה יתפרץ החוצה.

אז איך ניצלים כאשר זה קורה?

  אז אישית, אני מתקשר לחבר, לידי מהקבוצת SA שלי ומספר לו על מה הרהרתי ועל מה שחשבתי ומה הביא אותי לזה ושאני לא רוצה בהרהורים אלה ומדוע אני לא רוצה ולבסוף מוותר על התאווה שלי, אבל בתנאי אחד.

זה רק להיום.

  לאח- אתה אח יקר. התאווה והתשוקה הם מילים נרדפות. אני לא מזלזל ברב שפירא ח"ו אבל אולי יכול להיות שלא בדיוק הבנת אותו נכון או משהו כי שניהם יונקים מהשורש של ריקנות, שחסר, ואז מתאווים, ואפשר להתאוות לאלכוהול ולאוכל ולסמים באותה מידה, ואפשר להתאוות לכבוד ולאגו ולתשומת לב ולאהבה באותה מידה מידה. אני מסכים עם דבריך, אבל נראה לי שתאווה זה הגזע, וזה הבעיה שלנו, התאווה. התאווה היא באה מתוך הריקנות, כמו שאם יש כוס ריק מתחת למים הוא יתמלא מים,זה הטבע של בני אדם שמשום שהם חסרים וריקים הם מתאווים להתמלאות. התאווה היא התוצאה של ריקנות, אבל אכן אתה צודק שהתאווה היא גם הפיתרון ולא רק הבעיה, כי הרי התאווה נטרלית, כי ה' לא בורא משהו רע, אלא שאנו השתמשנו בו לרעה. במקום זה אנו צריכים להתאוות לה', שהוא ימלא את חסרונינו, וזה שנדבק בו. ישר כוחך וה' עמכם גיבורי החיל.

מתפלל לאלוקים שדברי יהיו לתועלת ולא ח''ו לקינטור.

אני מצטט מהספר- "התאווה היא לא הבעיה היא הפתרון" לכן אמרתי זאת.
דבר שני- אני מסכים איתך כנראה לא הבנת אותי, תקרא את השורות הארוכות שכתבתי כתבת בדיוק מה שכתבתי....
ובכל זאת זה לא רק דעתי אלא כך הספרות כותבת- והרב יהושע שפירא נתן לזה משל מדהים שכתבתי כאן והוא:
ענף= תאווה למין\ לאלכוהול\ לאוכל\ כל דבר אחר.
גזע= תשוקה למלא את החסר
שורש= ריקנות.

תודה על כך שנתת לי להבהיר את דברי, וסליחה על חוסר ההבנה.
אוהב, אח.

מה שהתכוונתי הוא שנראה לי שתשוקה ותאווה הם מילים נרדפות ואולי הכוונה של הרב שפירא היה שהאלכוהול או האוכל או המין או הסמים הם הענפים והתאווה\תשוקה זו הגזע והשורש זו הריקנות,
כל טוב,
אש

היי, לקחתם את הדיון פה קצת רחוק.

כל אחד מאיתנו מבין את אלוקים אחרת וזה לא מובן מאילו שבדברים קטנים יותר נסכים.

זה במה לשיתוף חופשי של כל אחד מנקודת מבטו, ואיך שהוא מבין את ההחלמה

וזה בסדר שהאח חושב אחרת, והאחר מסכים, או שאחר נוסף לא מגיב כי כלל לא מעניין אותו הנושא.

בהחלמה לנו.