מה שאתה כותב זה נכון אבל מאוד לא מדוייק, ולמרות שהדברים הם הרוח כאן, אבל זה לא אומר שהם בהכרח נכונים.
ראה, הבסיס לכל תכנית הגמילה שנקראת "12 הצעדים", הוא בספר שנקרא "אלכוהוליסטים אנונימיים", וכיום ידוע בתור "הספר הגדול" (למרות שהוא ממש לא גדול... פשוט הוא נדפס על דפים עבים מאוד במהדורה הראשונה ומאז הוא מכונה בשם זה). בפתח לספר ישנה הקדמה למהדורה הראשונה, והיא פותחת במילים הבאות:
"הננו קבוצה של יותר ממאה גברים ונשים שהחלימו ממצב נפשי וגופני שנראה היה כחסר תקווה. המטרה העיקרית של הספר הזה היא להראות לאלכוהוליסטים אחרים בדיוק כיצד החלמנו."
שים לב לשתי הדגשות, הראשונה אינה במקור אך השניה כן. לא מדובר כאן על איזה סוד שמופיע עמוק בתוך הספר וכתוב בצורה מעורפלת. הדברים כתובים שחור על גבי לבן, בעמוד הראשון של הספר! כותבי הספר מספרים לנו ומעידים על עצמם שהם יותר ממאה גברים ונשים שהחלימו ממצב נפשי וגופני שנראה היה כחסר תקוה. הם לא כותבים שהם "בהחלמה" או שהם "מחלימים" בלשון הווה, אלא שהם "החלימו" בלשון עבר.
והם גם כותבים לנו שבספר הזה הם יספרו לנו בדיוק כיצד הם החלימו (פעם נוספת הם כותבים את זאת בלשון עבר). אז מי שרוצה להחלים ממצב נפשי וגופני שנראה כחסר תקוה, יש לו דרך מאוד פשוטה לעשות את זה: הוא יעשה בדיוק את מה שעשו אותם מאה גברים ונשים והוא יחלים!
אז למה כולם כאן אומרים שזאת מחלה לכל החיים? אוקיי, אז גם זה כתוב בספר הגדול. בפרק השלישי "עוד על אלכוהוליזם", נכתב:
"אנחנו האלכוהוליסטים הננו אנשים שאבדו את היכולת לשלוט בשתייה שלהם. אנו יודעים שלעולם לא יוכל אף אלכוהוליסט לקבל בחזרה את השליטה בשתיה . . אנחנו כמו אנשים שאבדו רגל, הם אף פעם לא מגדלים רגל חדשה. באותה מידה, לא קיים איזה שהוא טיפול שיהפוך אלכוהליסטים לסוג אחר של אנשים".
אם התבלבלת - אתה בחברה טובה. ישנם הרבה דיבורים על הנושא, ואני לא מתיימר לומר מה נכון ומה לא, אבל אכתוב לך את דעתי האישית, איך שאני מבין את זה.
אני מכור לתאווה, וכזה אשאר עד יום מותי. אני כמו אדם שאיבד רגל, ואין שום טיפול (בנתיים) שיגרום לי לגדל רגל חדשה. מה שכן, אני - בשונה ממי שאיבד רגל - יכול להחלים מהמצב שלי, או כמו שכותב ד"ר סילקוורט ב"חוות הדעת של הרופא" בתחילת הספר הגדול:
"עד כמה שהדבר יישמע מוזר לאלו שאינם מבינים, ברגע שהשינוי הנפשי אכן מתרחש, אותו אדם עצמו שנראה היה שהוא נידון לכליה, לפתע מוצא את עצמו שולט בקלות בכמיהתו, כאשר המאמץ היחידי הנדרש הוא לשמור על כמה כללים פשוטים".
במילים אחרות: כל זמן שאני מבצע את התכנית ושומר על אותם כללים פשוטים, אני שייך לקטגוריה של אלו ש"החלימו" מהמחלה שלהם. האם זה אומר שהפכתי להיות אדם רגיל? לא ולא. כיון שאני עדיין אלרגי לתאווה, ובאם אשכח את הכללים הפשוטים ואתנהג כמו אדם רגיל, אזי אשלם על כך במהירות וביוקר.