שלום לכולם, המקום פה נפלא ומעודד ומחזק אבל  איזה באסה פשוט זה מקום לחולים כרוניים וקשה להשלים עם זה, למה? מה אין מצב להחלים? כל החיים צריך לסחוב את זה? זה ממש מבאס לחשוב שאתה יכול להיות נקי שנים ופתאום ליפול שוב!? כאילו שחסר לי נחתיות ומה שנשאר זה להשלים עם המצב שאני חולה מין לכל החיים... תקנו אותי אם אני תועה והלוואי שאני תועה..
וכל החיים לשמור את עייניך בצורה כפייתית כי אתה אלרגי למראות אסורות.. יש מקומות שא"א להלך בהם בכלל.. ממש מלחיץ מבאס ומה לא.. מקווה שהסברתי את עצמי טוב.

אני מסכים איתך לחלוטין אבל פה לומדים להשתמש בהכרח הזה שהקב"ה נתן לך על מנת להיות יהודי טוב יותר- מפוקח יותר אתה מקבל מזה גם הרבה רווחים. למרות שזה קשה וכואב ואני עוד בתחילת הדרך שזה גם טיפה מיאש אולי אבל צריך הרבה אמונה ותקוה ובשביל זה אנחנו עושים את זה ביחד איש את רעהו יעזור ולאחיו יאמר חזק!.

מה שאתה כותב זה נכון אבל מאוד לא מדוייק, ולמרות שהדברים הם הרוח כאן, אבל זה לא אומר שהם בהכרח נכונים.

ראה, הבסיס לכל תכנית הגמילה שנקראת "12 הצעדים", הוא בספר שנקרא "אלכוהוליסטים אנונימיים", וכיום ידוע בתור "הספר הגדול" (למרות שהוא ממש לא גדול... פשוט הוא נדפס על דפים עבים מאוד במהדורה הראשונה ומאז הוא מכונה בשם זה). בפתח לספר ישנה הקדמה למהדורה הראשונה, והיא פותחת במילים הבאות:

"הננו קבוצה של יותר ממאה גברים ונשים שהחלימו ממצב נפשי וגופני שנראה היה כחסר תקווה. המטרה העיקרית של הספר הזה היא להראות לאלכוהוליסטים אחרים בדיוק כיצד החלמנו."

שים לב לשתי הדגשות, הראשונה אינה במקור אך השניה כן. לא מדובר כאן על איזה סוד שמופיע עמוק בתוך הספר וכתוב בצורה מעורפלת. הדברים כתובים שחור על גבי לבן, בעמוד הראשון של הספר! כותבי הספר מספרים לנו ומעידים על עצמם שהם יותר ממאה גברים ונשים שהחלימו ממצב נפשי וגופני שנראה היה כחסר תקוה. הם לא כותבים שהם "בהחלמה" או שהם "מחלימים" בלשון הווה, אלא שהם "החלימו" בלשון עבר.

והם גם כותבים לנו שבספר הזה הם יספרו לנו בדיוק כיצד הם החלימו (פעם נוספת הם כותבים את זאת בלשון עבר). אז מי שרוצה להחלים ממצב נפשי וגופני שנראה כחסר תקוה, יש לו דרך מאוד פשוטה לעשות את זה: הוא יעשה בדיוק את מה שעשו אותם מאה גברים ונשים והוא יחלים!

אז למה כולם כאן אומרים שזאת מחלה לכל החיים? אוקיי, אז גם זה כתוב בספר הגדול. בפרק השלישי "עוד על אלכוהוליזם", נכתב:

"אנחנו האלכוהוליסטים הננו אנשים שאבדו את היכולת לשלוט בשתייה שלהם. אנו יודעים שלעולם לא יוכל אף אלכוהוליסט לקבל בחזרה את השליטה בשתיה . . אנחנו כמו אנשים שאבדו רגל, הם אף פעם לא מגדלים רגל חדשה. באותה מידה, לא קיים איזה שהוא טיפול שיהפוך אלכוהליסטים לסוג אחר של אנשים".

אם התבלבלת - אתה בחברה טובה. ישנם הרבה דיבורים על הנושא, ואני לא מתיימר לומר מה נכון ומה לא, אבל אכתוב לך את דעתי האישית, איך שאני מבין את זה.

אני מכור לתאווה, וכזה אשאר עד יום מותי. אני כמו אדם שאיבד רגל, ואין שום טיפול (בנתיים) שיגרום לי לגדל רגל חדשה. מה שכן, אני - בשונה ממי שאיבד רגל - יכול להחלים מהמצב שלי, או כמו שכותב ד"ר סילקוורט ב"חוות הדעת של הרופא" בתחילת הספר הגדול:

"עד כמה שהדבר יישמע מוזר לאלו שאינם מבינים, ברגע שהשינוי הנפשי אכן מתרחש, אותו אדם עצמו שנראה היה שהוא נידון לכליה, לפתע מוצא את עצמו שולט בקלות בכמיהתו, כאשר המאמץ היחידי הנדרש הוא לשמור על כמה כללים פשוטים".

במילים אחרות: כל זמן שאני מבצע את התכנית ושומר על אותם כללים פשוטים, אני שייך לקטגוריה של אלו ש"החלימו" מהמחלה שלהם. האם זה אומר שהפכתי להיות אדם רגיל? לא ולא. כיון שאני עדיין אלרגי לתאווה, ובאם אשכח את הכללים הפשוטים ואתנהג כמו אדם רגיל, אזי אשלם על כך במהירות וביוקר.

תודה עזרתה לי מאד..

אולי צריך לחלק בין שיקום להחלמה. בספר הגדול באנגלית המילה שמתורגמת כ"החלימו" היא recovered, שאפשר לתרגם אותה גם כ"התאוששו" או "השתקמו".
אנחנו יכולים להשתקם מהמצב העגום שאליו התאווה גררה אותנו - הן ממעגל השימוש הכפייתי, והן מהתוצאות ההרסניות שלה בחיים שלנו. אבל איננו יכולים להפוך לאנשים רגילים ולהחלים לחלוטין.

תודה דוקטור אבל אני לא בטוח שזה נכון. גם בקבוצות באנגלית יש המון דיבורים על הנושא הזה. לדוגמא בהצהרות, אין אף אחד שמצהיר בלשון עבר שהוא recovered אלא in recovery או recovering וכן הלאה.

לקול היקר!
קראתי בהזדהות את מה שכתבת.
מה שעוזר לי במצב דומה - ההבנה שה' בחר בי להיות קרוב אליו תמיד ע"י שאני צריך כל הזמן להתפלל ולבקש על כך...
בשונה מהנחש שה' אומר לו: ועפר תאכל כל ימי חייך" מזונותיך מצויים לך תדיר רק אל תתפלל אלי... אני רוצה אותך רחוק!
אז תעשה חשבון פשוט מי אוכל חצץ? הנחש הבריא או החולה המחלים?
בכל אופן שיהיה בהצלחה בה-kol