אם אתה רוצה אני יחלוק איתך קצת מתקופת ההשתתפות הראשונה שלי בתכנית, תופעות הלוואי שהוזהרתי מפניהם בתחילה ואכן הם התממשו אצלי,
לא הקאתי,
לא היו לי בחילות,
אבל התמלאתי כעס ועצבים בלתי נשלטים פתאום, בתקופה הראשונה כל דבר קטן הקפיץ אותי, הוסבר לי אז, כי זו תופעה חולפת -ואכן - כאחד שהיה רגיל להוציא את הכעסים שלו את המרמור, את חוסר היכולת לבטא רגשות ולתקשר כמו אם נורמלי בתאווה, שם הוצאתי, פרקתי את עצמי את כל הכעס והכאב ואפילו את השמחה שלי, לא ידעתי לבטא את עצמי נכון, אם כל אדם בשעת כאב פונה לארון לוקח תהילים, או פונה לאדם קרוב אליו משיח את ליבו וכו' כל אחד כדרכו, אצלי זה התקיים באוננות, בחיפוש לעשות משהו דרמטי עם עצמי, חפשתי איפה להתפיס את הכאב או השמחה איפה להביא אותם לידי מימוש וזה בא תמיד כמעט בנפילות, בעיסוק אובססיבי עם עצמי, ואכן כך היה לי תקופה לא ארוכה, אבל התכנית נותנת כלים בסוף לעבור גם את זה,
הסבירו לי עוד שיש חומר במח המופרש מהתאווה שהוא מרגיע, וכשהגוף התרגל אליו לסם הזה לא קל לגוף להתנתק ממנו, אתה מכור אליו לא רק נפשית גם הגוף מכור, כמו אחד שמכור לסיגריות לקולה או לשוקולד, וגם לחסר הזה הגוף מאותת בימי ההחלמה הראשוניים.
ואם כבר עסקנו בשוקולד, זכורני שאמרו גם ששוקולד יש בו כדי להשלים קצת את החסר הזה לגוף, יש בו חומר דומה לחומר המופרש באוננות וכו', אז חבר קפוץ למים- ואל תשכח חפיסת שוקולד! הגעת למקום הנכון...
בהצלחה-בהחלמה