ככה, חד וברור.
תודה על העלאת הדברים, כמות שהם, מבלי לייפות ולהצטעצע במשחקי מילים.
לראשונה יש מישהו שמזדהה ואומר: רבותי, זה כואב, זה מייסר, זה משפיל, אבל זה מה שצריך לעשות.
הקול ההגיוני ביותר, בין אלו שמנסים להמעיט בקשיי החשיפה הזאת (מה יש לך, מי יראה אותך, מי שיראה אותך לא הגיע לקטוף תותים, אתה תראה עד כמה נתרגיש נפלא, ועוד כמה כאלה, תוך כדי מזעור הקשיים עד כדי לעג להם).
אז, פשוט תודה על מילים שאני מזדהה איתם.
אמנם אני לא חולק את הדרך, אמנם אני עדיין לא מעכל ולא נכון לקלוט את הצורך בחשיפה הזאת להחלמה. כנראה לא מספיק חסר אונים.
מאד מזדהה עם מה שכתבת:
לפעמים אני די מקנא בחברים שהגיעו לקרקעית בצורה מוחשית יותר, להם קל יותר להבין שאין להם פשוט אופצייה אחרת. צורת השימוש שלי נתנה לי את האשליה שאני יכול אולי להמשיך את הכל כרגיל וגם להמשיך לצרוך תאווה. משהו בסגנון צריכת סמים ל"שימוש עצמי" (תרתי משמע...).
זה פשוט נכון, יש אנשים שברור להם שהקבוצה תציל את חייהם. לנו ה' הועיד משהו אחר, כנראה יש בנו מן ההתמכרות, אבל זה לא מספיק בשביל לפנות לעזרה בקבוצה חיה.
חסד ה' שגבר עלי תמיד, חוסר האונים שלי בתפילותיי לה', החברים עמם אני בקשר תמידי והקבוצות הטלפוניות, אני נקי (בלשון התכנית: "רק להיום", לא מזדהה עם זה, לדאבוני) 10 חדשים ויום.
אני מרגיש שיפור בכל תחומי החיים, מרגיש יציאה איטית ובטוחה מהריכוז העצמי המטורף שלי מרגיש חיים שלאחר המוות, יש חיים גם מסביבי, והם שוקקים, מפכים ומלאי חיות ומתיקות.
מרגיש שאני מסוגל להקשיב לאנשים, מרגיש שאני לא תמיד חיב להיות צודק, מרגיש פחות בוטה והרסני כלפי אחרים, יותר קשוב בבית, יותר ביתי וחמים, וכהנה רבות שאכמ"ל כי רבים הם. השבח לקל.
לא אכחיש, קיימת ריקנות מסויימת, יש נסיונות רבים מספור ברחובה של עיר, שני הסרסורים - העיניים והלב, אינן חדלות מלהביא 'סחורה'. תחינה לוהטת לה' להצלה תמיד מועילה.
אחת שאלתי מאת ה'.
אם טוב הדבר בעיניו כפי שזה היום, אם נקיותי זו עולה לפניו לרצון, קבל נא מנחתי זו באהבה והמשך לעשות עמי את החסד המופלא הזה.
אם רצון ה' היא שאלך לקבוצה חיה, הראני ה' חסדך, נא ונא, אל תראה לי זאת באמצעות נפילות נוספות, כואבות ומייסרות, לא ע"י יסורים וחליים רעים...