מה דעתך על מי שסובל מקלפטומניה - מחלת נפש שגורמת לו לגנוב בלי שליטה. האם ייענש על "לא תגזול"?
מה דעתך על מי שסובלת מאנורקסיה - הפרעת אכילה נפשית שגורמת לה להגיע לרזון קיצוני, למחלות קשות, לביטול צומות ותפילות ומצוות. האם תיענש על כך?

האמת, לא מפריע לי שתמשיך לחשוב כדבריך, אבל אינני מבין מדוע חשוב לך שגם אנחנו נחשוב ככה. הרי הדבר היחיד שמאפשר לנו "להינצל מעונש" (במושגים שלך) הוא לתפוס את ההתמכרות כאלרגיה. מה יותר חשוב בעיניך, שנחשוב את האמת או שנינצל מעונש?

לפני מספר חודשים השתתפתי בקבוצה בבורו פארק ופגשתי שם את אחד הספונסיים שלי, שנקי בחסד אלוקים כבר כמעט שלוש שנים. הוא הציג בפניי ספונסיי שלו, גם הוא אברך חרדי תושב השכונה, שבאותו יום חגג שישים ימי נקיון ואף קיבל מדליה על כך.

לאחרונה התעניינתי בשלומו על ידי ידידינו המשותף, והוא ענה לי שלמרבה הכאב האברך עזב את התכנית, כיון שהוא התייעץ עם הרב שלו, ונענה שעליו לעזוב את התכנית, כיון שבתכנית הוא יכול להיות "א ערליכע גוי", אבל לא יהודי. משכך, הוא עזב מיד את התכנית, והלך בשמחה לקיים מצוות "ועשית ככל אשר יורוך", ומאז הוא נכנס ויוצא בבתי הזונות של המטרופולין הגדול כשזקנו ופאותיו מתבדרים ברוח הקרירה וראשו עסוק בהוויות אביי ורבא (כמובן אחרי הליכה למקווה טהרה המכיל מ' סאה מי גשמים שלא על פי הקולות הנהוגות בימינו, ונטילת ידיים כמפורש בשולחן ערוך).

וכבר היה מעשה באותו חסיד עבדקן מבאי ביתו של ידידי כאח לי המכונה באתרא קדישא זה בתואר הנכבד 'אסירותודה', שרבו אסר עליו ללכת לקבוצות, ובעיצומו של ראש השנה, יצא עם הכסף בשיניו וצילצל בפעמון במפרקו כדי שיהיה זה בשינוי, ומצא גויה בדוקא כדי שלא ייכנס לשאלת נידה אצל בנות ישראל החסודות חס ושלום, ועשרה ימים לאחר מכן התעטף בטלית ועיצומו של יום מכפר, ועבר ושנה נעשה לו היתר, ובמקום לומר אחטא ואשוב הוא אומר "אשוב ואחטא" ומקיים זאת בהידור והעיקר שלא לטמא את נפשו רוחו ונשמתו ברעיונות העיוועים של הקבוצות רחמנא ליצלן.

ואם תאמר אין הפרט מעיד על הכלל, אספר לך רק עוד זאת על האי גברא רבה שזכיתי להכיר אותו ואת בני משפחתו, שהיה עטוף בטליתו ומשפיע ממעיין מים חיים לעדתו ולצאן מרעיתו באה"ק והיום הוא עטוף בסרבל כתום ויושב בתא קטן בבית סוהר אוסטרלי עד קץ זמן עונשו שנקצב לו בגזירת עירין קדישין ובהסכמת בית המשפט הגבוה לצדק. ולכשתשאל כיצד נתגלגל זה לשם, הרי לך התשובה מוכנה, לכשתחזור לתחילת דיבורנו.

לא הרי זה כהרי זה, הצד השווה שבהן שקיימו כל הידורי מצוה ועניני השקפה מוסר וחסידות, למעט אי אלו איסורי כרת מדאורייתא שיש בהם גם מטעם "ונשמרתם מאוד" שהרי מחלות וכיו"ב נפוצות בימים אלו ואין תרופה למכתם.

וכיון דאתין להכי, אתאפק לא אוכל מלהזכיר בסילודין את אותו יהודי בעל צורה מיקירי קהילתו, שהיה הולך ועובר על כל אחד מאותם האיסורין הנקראים עם דמדומי חמה בשעת מנחה של אותה שבת שבתון המגיעה אחת בשנה, ולא נתקררה דעתו עד ששלח ידיו בחומרים מסוכנים שאין להודיע או לבשר עליהם וגם לא לתת להם חס ושלום יתד ופלס במחוזותינו, והיה מחפש מרגוע לנפשו בתורה הקדושה בכל מקום שידו מגעת ולא עלתה בידו. ומאז שהודה באוזלת ידו כנגד תאוותו והלך לדרוש אצל הרופאים, הרי הוא הולך ומתעלה בנקיותו, עד שהפך להיות אחד מנקיי הדעת (והמעש) וזה לו כבר למעלה מעשרים פעמים שעבר קציר וכלה חורף ונקיותו משתמרת וברכה ניתנת בה (כידוע המחלוקת בין הבבלי לירושלמי בנוגע תורתן של תלמידי חכמים), והוא גדול בתורה ובמצוות, והפך להיות מנהיג קהילת קודש ויש המכנים אותו ביראת כבוד בתואר אדמו"ר ומנשקים ידיו ושולי גלימתו, וכל הרואה את זיו פניו רואה שאין לו עליו אלא ה' אלוקיו.

וראו מה בין בני לבין חמי.

וכהנה רבות ואכ"מ וק"ל וד"ל, ותן לחכם ויחכם עוד, ולא באתי אלא להעיר, ואת והב בסופה.

לכבוד דוקטור ומיסטר וכו'

א.  הבאת ב' דוגמאות שאני באמת לא יודע את התשובה, ברור לי שלפי הבנתי ואמונתי עד היום ועד בכלל התשובה הוא כן, אני מתעתד בימים הקרובים בעז"ה ובל"נ לפנות לאישיות תורנית מובהקת ולברר באמת את הסוגיא לעומקה.

ב. בכלל לא חשוב לי מה שאתם חושבים מעבר לערבות הרגילה שכל ישראל מצווים עליה, אם תעבור על כל הדו שיח מתחילתו תראה לנכון, שסך הכל העליתי שאלה מתוך רצון אמיתי וכן לדעת את האמת, לא ידעתי שאני דורך על יבלות של אנשים, ואני לא כותב זאת בציניות, אני מאמין באמת שכולנו מנסים לעשות הכל כדי להתמודד עם הבעיה, ואני בהחלט מבין - קצת באיחור - שמאד כואב ומפריע לאדם שמשתדל בכל כוחו ובונה תיאוריות ובנינים שלמים ומנסים לערער על כך, באמת סליחה.

ג.  נגעת בנקודה מעניינת, מה יותר חשוב שנדע את האמת או שנינצל מעונש, המושכל ראשון ברור שעדיף להינצל מאשר ידיעת האמת, בתנאי שזה לא עלול לגרום לפעמים להיפך, אך זה מושכל ראשון לא חשבתי עד היום על השאלה המעניינת הזו, שווה עיון ובדיקה.

ד.  תודה רבה לך.

לכבוד הרב 'סוד הכניעה'

א.  כל הכבוד על הכתיבה היפה, אתה בבארא פארק ומצודתך פרוסה על כל העולם.

ב.  לא כתבתי אף מילה רע נגד המומחים והמטפלים ולא נגד השיטה הקדושה ולא נגד הכינוי מחלה, התייחסתי אך ורק לשלוש נקודות:  א. שגם אם זו מחלה אבל כיון שיש לה תרופה ע"י הקבוצות וכו' אז ממילא היא ניתנת לבחירת האדם. ב. לא נראה לי בכלל שיש כזה מושג שהקב"ה נוטל מהאדם את הבחירה בדברים מסוימים.  ג. אם יש כאלו שרוצים להגיד שזה בלתי נשלט וכו', אז רק דעת תורה קובעת ולא דעת פסיכולוגים שינקו תורתם מגויים וכו וכו'. וממילא כל מה שכתבת לא סותר דבר למה שכתבתי.

ג. דבר אחד כן חשוב להעיר: ניסית להציג מצג שווא כאילו ע"י התורה הק' א"א להתגבר על התאוה וע"י שיטת 12 הצעדים כן שייך, והבאת דוגמא א', ואחרי זה הוספת, ואם תאמר שאין הפרט מעיד על הכלל אז הבאת ב' דוגמאות, אז במחילה מכבודך, אבל אל תזלזל באינטלגנציה הגבוהה של משתתפי הפורום, כי אותי לימדו בתור ילד שאחד ועוד אחד שווה שתיים, עדיין רחוק מאד מלהעיד על הכלל, בפרט, שאני מניח שעדיין אפשר ומצוא מספר דומה של אנשים ששיטת 12 הצעדים לא עזרה להם.

ד.  כתבת על רב אחד שאסר על אברך להשתתף בתכנית, האם מותר לדעת מיהו הרב הזה ומה היו נימוקיו.

פשש, מדהים! לא הייתי כאן יומיים והשירשור צמח. לגובה. שאפו לכל הכותבים. פשוט הפורום בבגרותו. לפני זמן, ממזמן היו פה כבאיות... עבורי זו עוד הוכחה ניצחת לעידונה של התוכנית. מה שהיא עושה לאדם מעבר לשיחרור משיעבוד התאווני. אשריכם אחיי.

אין לי הרבה להוסיף על מה שכבר נכתב כאן, אולם בתור אחד (מאלו?!) שהקציף אותך אנסה להתייחס לגופם של דברים. כמוך הייתי. עד לפני כאחת עשרה שנים השכנעתי שאסור לצרפני למניין (עוד סיבה להתרחקות מבתי כנסיות ומדרשות) שאלקה אנודה אצלה אסקל אחנק ואשוסף כהנה וכהנה. הפיתרון שלי היה עוד תאווה. הסתובבתי אצל גדולי דור (אם ניפגש פעם אתן לך לחזוות במכתב של אחד מהם אלי בהיותי בן 14.5) ועשיתי ככל שהורוני. ביש"ק צמתי בשני וחמישי כל השובבי"מ ת"ת.  אפילו התחתנתי בגיל שעורר גיחוך בציבור שלי כדי שיהא פת בסלי.

וכלום לא הועיל. שומע? כלום!

דווקא כשבאתי אל מורי ורבי ושמתי מולו את התמונה בכללותה. ללא כחל שרק, העלמה או הבלעה. כששחתי בפניו על הפיתרון שמצאתי בדמות 12 הצעדים המבוססים על מחקרים רפואיים מוכחים המתארים את ההליך של ההתמכרויות הההתנהגותיות (אגב, כדאי לך ללמוד מעט לעומק על התחום וברצינות לפני שאתה מכריע 'לשם שינוי') קרה הנס. האדם המיוחד הזה בס"ד שלא מעלמא הדין הציל את חיי - אמר לי לדבוק בכל אשר יורוני הצעדים. לא על דעתו. הוא חקק את המהלך בהררי קודש. (מהמחנה הירושלמי והבני ברקי) מטעמים מובנים אי אפשר לתת לזה פומביות, אבל הרב שלי (ידוע כאחד מהקנקערים החזקים בתחום) נכנס להיכן שנכנס והביא לאוזני את מה שהבאתי לפורום. לא אמרתי דבר עליך או על מאן דהו ספציפי. כן דברתי עלי ועל מכורים. 

וזה מה שקירבני אליו יתברך ולעבודתו. ממי שרק הניח תפיליו, הפכתי להיות אדם שומר מצוות.

אגב, ופה אני נכנס קצת למה שנרמז בדברי הדוקטור האהוב, מה בוער לך? גם אם נניח אני ודומי מספרים לעצמנו סיפור נחמד, מרמים אותנו שלא נענש, האינך סבור שבמבחן המציאות, גישה זו עדיפה על החרב המתהפכת מעל ראשי? שהרי כל זמן שנרתעתי מהגהינום, לתפיסתך, העמקתי אותו. ברגע שהוא חדל להיות פקטור משמעותי ביום יום שלי גם לשיטתך הוא הצטמצם... הרב שלי לימד אותי שהפחד מעונש נועד להרחיק אדם ממעשים שלא ייעשו, אם הוא מקרב אותו אליהם, ואותי הוא קירב. אוהו, כמה, יש כאן משהו שגוי.זה לא מה שבורא עולם רוצה ממנו.

ומילה לטהרני היקר, התורה אכן מצילתו מחטא. אין לי ספק בדברי חז"ל. היא באמת עוזרת לחוטאים. אל מול התאווה לי היא לא סייעה, כיון שאיני חוטא...

לכבוד אסירותודה

נהניתי מאד מדבריך, שום דבר מדבריך לא נוגדים את מה שכתבתי, תבדוק טוב ותראה.

אשמח מאד להיפגש, איך אפשר? שלחתי לך מייל שלי בפרטי

לייק
העלית חיוך גדול על פניי...

שלום חברים
כיף לקרוא,
ורצוני עז להגיב,
ולהצטרף לכתיבה מושחזת ומעודנת ביופי אמיתי,
אך דומני שהכל נאמר, ונפלא שכך ,וכל שאומר רק יגרע או יתנצח,
אז רק אברך יישר כח ששיברת , ושאיכפת לך כ"כ , זה נפלא שהדיון יכול להתפתח יפה כ"כ,
ולכל החברים שכתבו אומר חילכם לאורייתא,
וסדנא דארעא חד הוא.
מוטי

תודה. אני עמוס מאוד ולצערי איני פנוי למפגש אישי אלא במקרים של פיקוח נפש (כן, אני מצוייד בפסק ממורה הוראה שהנחני לענות לטלפון בשבת הואיל ואצל חלק מהמכורים הנפש ממש מסוכנת. אדגיש - יש לשאול על כל מקרה לגופו!) ואם זה המקרה שלך, אתפנה בהקדם. אך ממה שקראתי ממך עד כה נראה לי שלא כך הם פני הדברים (אתה מוזמן לתקן אותי אם אני טועה) עד אז אדגיש שיש קבוצות רבות ברחבי הארץ. גם של שמור עינך. בבני ברק ובירושלים, ואם חיפשת את האמת והתורה הקדושה אכן בנפשך לא תירתע מאלו שאתה עשוי לפגוש שם -  דמויות תורניות רבות. תלמידי חכמים של ממש, יודעי ספר וכותביהם... משגיחים וראשי ישיבות, מלמדים ומגידי שיעורים, מסלתה ושמנה של הציבוריות הדתית והחרדית. מי יודע אולי ניפגש מתישהו שם..

המייל שלי - asirutoda@gmail.com

ברוך ה', "אודך ה' אלוקי בכל לבבי ואכבדה שמך לעולם, כי חסדך גדול עלי והצלת נפשי משאול תחתיה", ב"ה המצב לא מצדיק להתקשר בשבת, אבל אני חייב להגיד לך שמה שלא עשו לי פה כל הכותבים הנכבדים, עשתה לי שורה בודדת זו של הפסק של המורה הוראה, אם יש כזה פסק אז כנראה שיש דברים בגו, אני מחשב מסלול מחדש והולך לבדוק את הנושא לעומק.

תודה רבה לך.

אוהבים אותך חבר יקר

תודה רבה

היי לך, איכפת.

קראתי בעיון את מה שכתבת.

האמת היא שהצלחתי להזדהות עם זה, הראש שלי עדיין אומר לי לפעמים עזובתך זה בלבולי מוח התמכרות ובלה בלה בלה.

נכון שאני נזכר בטמטום ובטירוף של העשר דפי אינטרנט עובדים במכה ואני רץ מדף לדף, ויושב כל הלילה וצופה, וגם ער יומיים ברציפות בשביל זה, ועם כל זה עדיין הראש שלי מספר לי עזובתך זה נורמלי וזה יצר הרע, איי יצר הרע מילא אבל למה כל הטירוף הזה, נו נו השתכנעתי.

לא יודע לאן הגעת עם התאווה, אבל רק כשהתחלתי להתנקות הייתי מסוגל להסתכל לעצמי בעינים ולשאול את עצמי במראה 'אתה רציני' לאיזה אי שפיות הגעת, תאוה מילא, אבל האי שפיות שמסביב, ואז השתכנעתי שמדובר במכור.

יש לי גם סיפור שהוא מעט קיצוני, בשלב מסויים נמאססססס לי כבר מהתאווה הרגשתי רווי, אבל 'מכור' הייתי חייב לעשות את זה, לא נהנייתי לגמרי זה כבר היה כואב ובלי סיבה הגונה, אז הייתי מסמם את עצמי באלכוהול בשביל שאוכל להשתמש.

נכון שזה קיצוני, אבל יש הרבה מאוד סיפורים שקרו לי ושמעתי חברים שמשתפים, ואני בטוח שיש גם לך כאלו, ויכול להיות שבשלב זה אתה עדיין לא מסוגל לראות את עצמך בכנות ולהביט לעצמך בעינים ולספר אותם לעצמך, זה בסדר לגמרי, הייתי גם שם, בהכחשה הזו.

מאחל לך שתמצא את הדרך שלך בין אם אתה מכור ובין אם היצר הרע שלך מכור.

באהבה

"איכפת" היקר,

בכל שנותי מאז ועד היום למדו אותי לחשוב מהו רצון ה' ולהשתדל לעשותו. גם במהלך 3 השנים האחרונות מאז שהגעתי הנה אני חושב על כך רבות, האם רצונו של הקב"ה שאפסיק לאונן ולצפות בפורנו או שהוא רוצה את עצם המלחמה ביצר הרע גם אם המשמעות של זה שאני אמשיך ליפול.

יש אפשרות נוספת והיא שאמשיך להילחם אבל עם טכניקה שונה, למשל ע"י אימוץ 12 הצעדים. לא נראה לי שהוא רוצה שאמשיך ליפול פעם אחר פעם כפי שזה היה אצלי במהלך המון שנים עד לבואי הנה. נדמה לי שאין כאן שום שאלה בנידון. ברור לי שבנסיבות אלו עלי לעשות את מה שאני יכול כדי להפסיק את המעשים ההם שעשיתי ולא משנה באיזו טכניקה. עובדה היא שבמשך 3 השנים האחרונות הצלחתי להיות נקי ומחובר כמעט רוב הזמן.

אשריך. מה שמדהים בעיני הוא שאת השורה הזו הוספתי כבדרך אגב... ללמדני שלעולם איני יודע מה מבין המלל ישפיע. לכאן ולכאן.

חברים יקרים, סקופ רציני!!!

תוך כדי שוטטות באתר גיליתי פוסט נהדר, כתוב ברהיטות ובבהירות, שממש תומך בעמדתי בפורום, אני מעתיק את הדברים מילה במילה, והכי מעניין הוא לגלות מי כתב זה, לא תאמינו, אז הנה הציטוט תחת הכותרת "היחיד שעדיין לא מצאתי בפורום" מחודש מרץ 2012:

"מצאתי כאן חרדים ומזרחוניקים, צעירים ומבוגרים, נשואים ורווקים, אבל מישהו אחד עדיין חסר למרות הכל ולמרבה הפליאה.

לא מצאתי את הקדוש ברוך הוא...

כן, הזכירו אותו בנקודה שאנחנו עוברים עבירות נגד רצונו, יופי. אבל זה לא עצר אף אחד מאיתנו להמשיך בהתמכרות, אז זה כנראה לא הוא. אבל יש לי סוד עבורכם חברים יקרים: בלי שנכניס את ה' עמוק עמוק לתוך החיים שלנו - נישאר כאן לנצח, סובלים ומסכנים.

ותפרידו טוב טוב בין דת לבין רוחניות. חבר'ה, אין קשר בין התפילה שאני ממלמל בבוקר או העובדה שאני מניח תפילין לבין אמונה אמיתית בה'. אמונה אמיתית אומרת שאני ידבר עם ה', יסמוך עליו במאה אחוז וימסור לו את המאבק בתאווה ואת האחריות על החיים שלי. אמונה אמיתית אומרת שאני יפסיק לחשוב שאני מנהל את העולם, ובעיקר להפסיק לחשוב שאני קובע מה יהיה עם החיים שלי.

וכל זה לא קשור לדת בגרוש. כי למרבה הצער, הפכנו את הדעת למשהו מסחרי שלא קשור יותר מידי לאלוקים.

הרי הדרך שבה היינו אמורים לפעול היא שאנחנו שומרים מצוות כיון שאנחנו מאמינים בה', אבל איך התהפכו היוצרות? היום אנחנו מאמינים בה' כיון שאנחנו דתיים. ואל תגידו לי "אני מאמין בה'", כי להאמין באמת בה' אומר שאתה לא כועס כי אין לך על מי כיון שהכל ממנו ית', ואתה לא מתעצבן כשהדברים לא הולכים כפי שאתה רוצה כי אם זה לא הלך כפי שאתה רוצה, זה אומר שזה הלך כפי שה' רצה. אז מי באמת מאמין בה'?

אוקיי, אז מה כל זה קשור לפורום למכורים למין? למה לא לשיעור מוסר או חסידות בישיבה? תאמינו לי שהמקום האמיתי לטפל בבעיות אמונה הוא כאן ולא בשיעורים בישיבות. כי כל ההתמכרות שלנו התחילה וקיימת רק בגלל שאנחנו מנסים לנהל את העולם ולהיות כל הזמן בשליטה, ושוכחים שיש אלוקים.

הנה דוגמא קטנה: כולנו ניסינו המון שיטות "דתיות" עשינו תשובה, הלכנו למקווה, למדנו, ואפילו "התפללנו". יופי, וכמה מאיתנו באמת פנו אל הקב"ה ודיברו איתו יום יום וביקשו ממנו שירפא אותנו ויקח מאיתנו את ההתמכרות הזאת? לדעתי מעטים מאוד.

אז הנה טיפ קטן לסיום (ובימים הקרובים אשתדל לכתוב עוד בנושא הזה): ה' הוא כל יכול (באמת. לא רק בשפה של הדתיים). ה' יכול לקחת ממני את התאווה ולעזור לי לנצח במאבק הזה. אבל הוא רוצה משהו בתמורה. הוא רוצה לראות שאני בוטח רק בו. אם הוא רואה שאני מנסה להשתלט על הזירה בעצמי - הוא מפנה אותה ונותן לי להתמודד לבד (וליפול). אבל אם אני יוצא מהזירה ומפנה אותה לה' ונותן לו להיכנס - הוא ייכנס ויעשה עבורי את מה שאני לא יכול".

סוף ציטוט.

ובכן, תקראו שוב: "ה' יכול לקחת ממני את התאוה ולעזור לי לנצח במאבק הזה, אבל הוא רוצה משהו בתמורה", בתרגום חופשי: הדבר ניתן לבחירתנו, ומי הכותב הנכבד, אז תחזיקו חזק הרב סוד הכניעה, עכשיו תקראו שוב את מה שכתב פה באשכול רק אתמול.

אבל הרב סוד אל תקח את זה אישי, סגנון הכתיבה ההמוריסטית הוא רק כדי להגביר את האנדרלין שלי ושל המשתתפים, לא מעבר לכך.