חוששני שלא הבנת בכלל את דבריו של סוד הכניעה. אבל זה בסדר. התכנית הזו קשה להבנה. מזל שהיא עובדת לא מפני שמבינים אלא מפני שמפסיקים להתעסק בתיאוריות ופשוט - עושים.
הנה המבט שלי על הבחירה
forum.gye.org.il/index.php?topic=4183

תודה דוקטור על דבריך הנבונים, {באמת דוקטור  }, אני מתמקד רק בדבר אחד, האם יש מי שאין לו בחירה בענין, או שאין כזו חיה, מעבר לכך אני מסכים עם הכל כולל הכל כולל הכל.

לא ראיתי בפוסט הזה שום התייחסות לענין הבחירה. יתכן שאני טועה אבל עד כמה שאני זוכר, הפוסט נכתב כחלק מצעד שלישי בתכנית.

ואם תוותר על השאלה הזו, מה יקרה?

דוקטור בשבילך ויתרתי, אתה יכול לעבור לאשכול 'למה 'אני' אוהב לדבר על זה', התייחסתי שם לדבריך.

אבל עכשיו ברצינות, אני סך הכל רוצה לברר את האמת.

ואם לא תדע את האמת, מי תהיה?

לשקר אין רגליים, אני לא מאמין בדברים שמושתתים על שקר ואחיזת עיניים, אבל לפני שאתה מתחיל לקבל התקפות מכל הכיונים, אז חשוב להבהיר: לא אמרתי ח"ו שהתכנית הזאת מבוססת על שקר, אמרתי רק שאני באופן אישי לא מסוגל להתחבר לרעיון שאיני משוכנע שהוא צודק ע"פ השקפת התורה, ממה זה נובע, יכול להיות מטיפשות, יכול להיות משחצנות, יכול להיות מיהירות, ויכול גם להיות רצון לא לרמות את עצמי בשום תחום מתחומי החיים, זכותך לבחור את האפשרות שהכי נראית לך, {ואני יבחר מה שהכי נראה לי, תנחש מה ;D} 

...
(תגובה שנמחקה)

אחי היקר, אני לא בוחר שום דבר עבורך. רק אתה יכול לדעת את האמת הפנימית שלך, וגם זה רק עם הרבה תפילות וס"ד.
בכל אופן, אני מזדהה מאוד עם הרצון להבין ולהיות משוכנע. הנה החוויה שלי ביחס לעניין.

אוי כמה שהתגעגעתי לאותם פוסטים נפלאים של דיונים סוערים אודות התוכנית. זה מחזיר אותי באחת לאותה תקופה מקסימה ומיוחדת אי שם לפני 3 שנים כאשר בתקופה קצרה התקבצו ובאו קומץ אנשים מכל קצווי ארץ אל פורום נידח ומשמים מגששים את דרכם כסומא בארובה. נפעמים מכל גילוי אודות האפשרות הבלתי אפשרית להישאר נקי מספר ימים. כמו ניצולים ששרדו מטביעת ספינה נאחזו הם בתכנית כמו בקרש הצלה והחלו שוחים לעבר חוף מבטחים.

כבר התלוננתי רבות על כך שהפורום כאן הפך למשמים משהו, בלי שמץ של פלפול חברים וקנאת סופרים למרות שיודעי דבר חזרו ואמרו שכל ויכוח הוא כמו רעל עבורנו. והנה זכינו לחדש נעורינו כקדם בדיונים ערים ותוססים אך ללא רעל.

לא פשוט לזכות ולהישלף בפינצטה הקדושה של אלוקים ולעלות על דרך. לא נראה לי שיש מי שיודע מי ולמה זכה לכך.

הרב "סוד הכניעה" אין מדרש בלא חידוש, ידעתי על כשרון כתיבתך מאז ומתמיד אך גם אני הופתעתי מהנוסח הבלתי מוכר בו הנפת את ידך בפוסט זה. "כה לחי"

לדוקטור,

תודה על התגובה, אלמד זאת בעיון, ואגיב במקרה הצורך.

לאדם ביסודו.

מעניינת אותי גישתך, האכן הויכוחים האלו בריאים ותורמים, אני אישית מרגיש שכן, אבל חשבתי שאולי זה רק כי מטבעי אוהב 'אקשן' וויכוחים, (בעל הפרעת קשב וריכוז, מה אפשר לעשות), הייתי מעוניין באמת לדעת את גישתך לנושא (וזה כבר לא בשביל ה'אקשן' אלא באמת).

אני לא חושב שצריך לחקור ולדרוש אחרי כל משפט שאמר כל אחד. דעותינו שונות ומחולקות בפרטים מסויימים, ובכל זאת יש מסלול שחושף ומקלף את כל השרשים פורי הראש והלענה שהשיזול הוא רק קצה הקרחון שלהם.
לדעתי האישית, דווקא דברי חז״ל שהאדם מקבל ניסיונות שהוא יכול לעמוד בהם, מוכיחים למי שלא הצליח להתגבר על יצרו בשיטות הקלאסיות, שהוא סובל מבעיה כלל מערכתית, ועליו לשנות את כל התפיסה עד שמגיע למצב שהבחירה בטוב תהיה נעימה ונינוחה עבורו, לא פחות מהבחירה ברע!

איכפת,

אני ממש לא אוהב ויכוחים אך יש לי נטיה להיגרר אליהם ואחר כך לאכול את עצמי מטינה. (בכל אופן מכור...)
כל עוד מדובר בדיון ענייני שאינו גולש לאמוציות אין כל בעיה.

מה שבטוח שאני חובב מושבע של נוסטלגיה. אם תנבור קצת בהסטוריית הפורום הקדומה ואתה בעל עין חדה תמצא דיונים נוטפי אמוציות שהתנהלו כאן בעבר. כיון שהפורום הזה התבגר ברוחו והפך לענייני להחריד נחמד מדי פעם לראות דיונים תוססים.

תודה על תרומתך לנידון...

ועדיין... למרות שטף האדרנלין העולז של הימים האחרונים, זהו קרח דק. משלל סיבות. ע"ע רעל ושמו ויכוח.

ידידי היקר באדם (יסודו), כישרון זה מתנה מאלוקים, אבל רב אני לא...

ובנוגע לויכוח, ההבדל בין ויכוח שהוא רעל לבין דיון (גם אם הוא מתנהל בחוסר הסכמה) יכול כל אחד להרגיש בקלות בתוכו. יכולים להיות כמה כותבים באותו פוסט ובזמן שאצל אחד זה יהיה ויכוח, אצל השני זה יהיה דיון. כשאני מרגיש את הדגדוג המוכר של "עכשיו אני יראה לו מה זה" ואת קצות האצבעות משחיזות את עצמן לקראת הכתיבה - אני יודע שאני בבעיה.

למדתי (בדרך הקשה) שבזמנים של ספק אני צריך לעצור ולהתייעץ עם מישהו אחר. זה נשמע כמו משהו קל, אבל כשיש לי בקנה פוסט שמוכן לשיגור אני צריך הרבה כניעה כדי לעצור ולהמתין. גרוע מכך כאשר כבר פירסמתי משהו ואז מתחיל המאבק האם לעשות את הדבר הנכון (למחוק אותו עד להתייעצות) או את מה שאני רוצה (להשאיר אותו ושיישרף העולם). אבל אם אני רוצה לחיות אני צריך ליישם את מה שכתוב בספר הגדול "אנחנו נמנעים מפעולות תגמול וויכוחים".