כדי להבין את כתבי האר"י אולי יש צורך לדעת מהי נשמה ומהם לבושים.

אבל כדי להלחם בהתמכרות למין אין לזה שום שייכות כלל ועיקר.
גם לגויים יש קבוצות תמיכה למכורים למין והם משתמשים באותה שיטה (12 הצעדים) ואין להם לא נשמה ולא לבושים רוחניים !!!

ואנחנו משתמשים בדיוק באותה שיטה ובאותם כלים וזה עובד !!!
לכן, כשכל מה שמעניין אותי זה להתרפאות, למושגים כמו נשמה ולבושים לא שייכים לעניין בכלל.

כשאתה הולך לרופא כדי להתרפאות, אתה לא שואל : "רגע, מה עם הנשמה והלבושים ???", נכון?
אתה פשוט יודע שהרופא צודק והתרופה שהוא נתן לי תגרום לי להיות בריא.

כמו שאתה הולך למלא דלק, אתה לא בודק איך זה עובד שהדלק גורם לרכב נסוע.
אתה פשוט ראית שזה עובד וזהו !!!
אז שיטת 12 הצעדים עובדת וזהו !!!
בלי צורך להתעסק בנשמות, ניצוצות, ספירות, לבושים וכולי...
את זה תשאיר למקובלים !!!

אפילו אור החיים הקדוש שמדבר על התאווה למין כהתמכרות לכל דבר, לא משייך מושגי הקבלה לפתרון להתמכרות  !!!

בהצלחה
שמואל.

שמואל ידידי היקר,

אם נצא מנקודת הנחה שהתרופה שהרופא נתן לנו אנחנו בבעיית אמונה גדולה ושום 12 צעדים לא יעזרו.
אם כבר אז יותר נכון להגיד שכך ה' רצה שתתרפא דרך התרופה הזו, אבל לא ח"ו לקבל את זה כמובן מאליו.

לכן ככל שנגיע יותר לאמונה, ודווקא לאמונה הפשוטה הסיכוי שלנו להרפא הרבה יותר גדול!

אני יכול להעיד על עצמי מה שגרם לי להיות נקי שנה וחצי הייתה אמונה חזקה ופשוטה בה'
כשלאט לאט הורדתי ממני את האמונה החזקה חזרתי להתמכרות

בס"ד

שמואל היקר, תודה רבה על דברי האור החיים.

מאמין היקר,

מתוך דבריך אני מבין שפספסת את כוונתי.

ברור מאליו שכאנו מדברים על 12 הצעדים, זה מגיע מהבנה שאין לנו היכולת להתרפא בעצמנו, אמונה שרק הוא יציל אותנו ומכניעה לפני הקב"ה.
הכוונה היא שחלק מהמרשם שרשם לנו הרופא זה לפנות לקב"ה.

רק אם ניכנע לפני הקב"ה ונמסור לו את כל חיינו מבלי לחשוב מבלי להסתבך עם נשמות, ניצוצות, לבושים, ספירות ודומיהם.
אני פשוט "עולה חדש"  - עושה רק מה שאומרים לי בלי לשאול שאלות !!!
ומדוע - כי אני יודע שזה עובד !!!

בהצלחה

שמואל

אני לא רומר שצריך ללמוד את כל סודות הקבלה..

אבל בהחלט חשוב לדעת שבנשמה אנחנו לא יכולים לפגום.
וזה יתן גם את המוטיבציה.. כי נמתא בעצמינו אלוקות ממש ונקודת זכות.
במקום תמיד לחשוב כמה שהרסתי..

אם כבר נגעת בנקודה הזו, אז דע לך שזה לא מדוייק.

אור החיים מסביר מדוע אי אפשר לפגום בנשמה וההסבר שלו הוא דווקא ההיפך מכוונתך (אם הבנתי אותה נכון).
הוא אומר שאדם נולד עם הנפש שהיא החיות והמינימלית שיש אותה גם לכל הנבראים.
אם הוא מתעלה באמצעות מצוות ומעשים טובים הוא זוכה לרוח.
אם הוא פגם אז עוד לפני שהוא מספיק לפגום ברוח, הרוח מסתלקת ממנו.
אם הוא מתעלה עוד יותר הוא זוכה לנשמה.
אם הוא פגם אז עוד לפני שהוא מספיק לפגום בנשמה, הנשמה מסתלקת ממנו.
וכך הלאה עד נשמה לנשמה, חיה ויחידה.

נמצאנו למדים שאכן לא ניתן לפגום בנשמה, אך מאותה הסיבה הנשמה כבר לא נמצאת אצלי כדי שלא אוכל לפגום בה.
והיא לא חוזרת אלי עד אשר התעלה בדרגת רוח ובדרגת נשמה באמצעות מצוות ומעשים טובים.
אם אני עדיין מכור אין לי סיכוי להחזיר אלי אפילו את הרוח שלא נדבר על הנשמה !!!

על כן, אין עצה אלא להיכנע לפני הקב"ה, להאמין בו ולמסור את חיינו אליו ורק אז נוכל להידבק בו !!!

בהצלחה לכולנו
באהבה רבה ושבת שלום
שמואל.

אז אני אשאל אותך שאלה הכי פשוטה:
סתם אנחנו אומרים "מודה אני... שהחזרת בי נשמתי.."?
וסתם אומרים
"אלוקי נשמה שנתת בי טהורה היא"?
רבותינו באמת לא התכוונו לנשמה?

מאמין יקר,

הכוונה בזה היא פשוטה.
הכוונה היא בכללות לחלק הרוחני שבנו. (בין עם זה נפש, רוח, נשמה וכולי...)

תגובתי הולכת להיות קצת פילוסופית אז ראו הוזהרתם:
לאורך השנים היו לי המון מחשבות על הנושא הזה.
עולם המחשבה והאמונה מורכב מאנשים שונים ומתפיסות שונות. עולם ההלכה, לעומתו, מעוצב הרבה יותר כקומה על גבי קומה (אם כי הלמדנים שביננו יודעים שגם זה אינו מדויק).

מהם תפיסות שונות? ניתן לומר שלכל תפיסה רוחנית יש איזה 'נקודה' שסביבה היא מסתובבת, אליה היא חותרת ומחנכת.
למשל: אם נשאל את האדמו"ר הזקן מחב"ד - הוא יאמר לנו להיות חיילים, למסור את הנפש.
אם נשאל את הרמב"ם - הוא יאמר לנו ללמוד לשליט את השכל על שאר האישיות
ואם נשאל, לשם העניין, את ר' ישראל סלנטר, הוא יאמר לנו ללמוד כיצד להתמודד עם הנגיעות האישיות שמטות לנו את המחשבה הצלולה.

רוב מוחלט של האמונות והדעות של חכמינו לא עסקו בהתמכרות. גדולי תורה וענקי רוח על פי רוב משוחררים מהסיאוב ומהחיים הכפולים של ההתמכרות, ועל כן מעבר להדרכות כלליות הם לא יכולים להורות את הדרך לצאת ממנו.
מכל העיסוק שנתקלתי בהם, ישנם שני 'גדוילים' שעוסקים באופן שיטתי במה שניתן לכנות 'בעיות התמכרות' ואפילו מדגישים דווקא את 'ההתמכרות למין': ר' נחמן מברסלב ור' צדוק הכהן מלובלין. בשניהם מודגשת מסירת החיים לקב"ה, חוסר השליטה שלי בחיי (ר' צדוק אפילו מוביל את התפיסה שחלק מהחזרה בתשובה היא להבין שאדם אין בחירה חופשית על החטא ושגם החטא הוא מהקב"ה), הצורך בדיבור מתמיד עם אבא שבשמיים, והעובדה שהוא תמיד כאן, נוכח וקשור אלי, גם לאחר הנפילה.

בניגוד לזלמן ולחברים נוספים, שנדמה לי שהם רואים את התורה כעשויה מעור אחד, אני חושב שיש לחלק בין התורה שבכתב לבין זו שבעל פה. התורה שבכתב אינה 'מדריך רוחני' במובן הזה, יש בה אור הרבה יותר מקיף וכולל. התורה שבעל פה, הקשורה לגדולי התורה שסללו לעצמם את נתיבם אל הקב"ה, היא המקור להדרכות הרוחניות המדויקות.
אני חושב שלא נכון לומר שבתורה אין דיבור על ההתמכרות. נכון יותר לומר שרק מעטים מגדולי התורה שלנו ירדו לעומק החוויה ההתמכרותית וניסו לרומם אותנו מתוכה.

יש עוד הרבה מה להאריך, אבל כפי שנכתב בפוסט אחר, מטרת הפורום שלנו אינה לנהל דיונים פילוסופיים, ועל כן רק אמליץ בחום לכל מי שמחפש חיזוק תורני ולא רק 'רפואה' לפתוח את הספרים 'משיבת נפש' ו'השתפכות הנפש' של ר' נחמן, ולקרוא את האותיות צה'-קכב' בספר צדקת הצדיק של ר' צדוק הכהן מלובלין. בשניהם יש עיסוק מפורט ועמוק מאוד בשאלת ההתמכרות בכלל ובהתמכרות למין בפרט.

וואו. זה בכל זאת יצא ארוך
נתן

אהבתי את הנושא
והקפצתי,

שמעתי היום מחבר כי אלו שדיברו על מחלה נשארו נקיים והחלימו רק להיום
ואלו שדיברו על יצר הרע נפלו

הבחלמה

תודה רבה.

מאד מאד אהבתי גם את דברי ה"אור החיים" שהובאו בהמשך, ממש דברים נפלאים! (בשבילך 'טהרני' , לא צריך ללכת עד הרב מוצפי... כבודו במקומו מונח)

תודה חוסידל היקר
שיירבו הקפצות כאלה
שרשור מהנפלאים שקראתי פה.

יישר כחך.

חברים יקרים,
לא פעם ולא פעמיים מזהירה התורה את בני ישראל בציווים מפורשים להתרחק מעריות כמו שמתרחקים מאש.
נושא העריות הוא נושא מפוזר יחסית בכל התורה כולה ויש עליו המון הסתרה מצד היצר הרע.
החל מהתורה שבכתב ועד לזוהר הקדוש, במדרשים, בספרי יראה ומוסר וכו'.
במסכת קידושין מובאים כמה מעשים מגדולי וענקי עולם שלא יכלו לעמוד בתאווה וכמעט שנפלו.
רבי עקיבא, גדול כל הדורות, מסר את נפשו כשסרקו אותו במסרקות של ברזל וצעק שמע ישראל בכל הכוח והרגש.
אני מניח שכולנו מכירים את הסיפור שהוא ראה דמות אישה בצמרת העץ ולא יכל לעמוד בתאוותו ורץ אליה, עד שדמות האישה הפכה לדמות שטן כדי שרבי עקיבא לא יפול חלילה בניסיון.
ואם באמת אנחנו רוצים להתבונן, אנחנו נראה שכל הצדיקים העצומים, וגם משה רבנו מושיעם של ישראל, כולם זכו למה שזכו אך ורק בזכות ההתגברות על תאוות הניאוף, ולכל אחד היה את הניסיון שלו. יוסף הצדיק, רבי עקיבא, משה רבנו, ועוד ועוד.
נכון, לא הייתה פורנוגרפיה אז.
אבל מישהו מכם יכול לדמיין את הרב הראשי לישראל רץ אחרי בחורה ברחוב ומציע לה סכום כסף ומתחנן בפניה שתשכב איתו?
זו הייתה המציאות פעם.
וגם אם תלכו למדרשי חז"ל שמספרים על תקופת דור המבול למשל, נוכל לראות שם דברים לא פחות גרועים.
הרבה הרבה הרבה מעבר לזרע לבטלה. אני לא אביא פה מדרש על דור המבול אבל כל אחד שרוצה לקרוא את המדרשים - יבוא ויטול. על קצה המזלג אוכל לומר, שהתאוות בדור המבול היו חולניות ברמות אחרות. אנחנו לא הדור היחידי שמתמודד עם תאוות כאלה. (גם באמת שמעתי שהנשמות של דור המבול התגלגלו בדור הזה שלנו, ועיקר תיקון הדור הזה הוא הברית והיסוד, וכל ההתמודדות עם התאווה).
והזוהר הקדוש שאומר "עיקרא דיצרא בישא על עריין" (עיקר היצר הרע הוא על עריות).
עכשיו לגבי התמכרות, ולמה אין התייחסות בתורה על זה? - 
מובא בגמרא מעשה נורא:

"אמרו עליו על רבי אלעזר בן דורדיא שלא הניח זונה אחת בעולם שלא בא עליה. פעם אחת שמע שיש זונה אחת בכרכי הים והיתה נוטלת כיס דינרין בשכרה. נטל כיס דינרין והלך ועבר עליה שבעה נהרות. בשעת הרגל דבר (בשעת הביאה) הפיחה (כמו "הפליצה"), אמרה: כשם שהפחה זו אינה חוזרת למקומה, כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה.
הלך וישב בין שני הרים וגבעות, אמר: הרים וגבעות בקשו עלי רחמים! אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך, נבקש על עצמנו שנאמר כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה
אמר: שמים וארץ, בקשו עלי רחמים! אמרו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר‏ כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה.
אמר: חמה ולבנה בקשו עלי רחמים אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר‏ וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה.
אמר: כוכבים ומזלות בקשו עלי רחמים אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר‏ וְנָמַקּוּ כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם
אמר אין הדבר תלוי אלא בי. הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו. יצתה בת קול ואמרה רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא."

עכשיו, כשראתם את הסיפור, אתם בטח מבינים שזה לא הייתה סתם תאווה, מדובר פה על התמכרות למין!
שמעתם נכון, מעשה מהגמרא על התמכרות!
ואני בטוח שיש עוד לא מעט סיפורים כאלה. ושוב, מעבר לסיפורים, יש גם אזהרות על זה וחז"ל בעצמם הכירו את תופעת ההתמכרות באומרם "המשביעו רעב המרעיבו שבע" - הם בעצם אומרים שככל שאתה צורך יותר אתה רוצה את זה יותר ונשאב לתוך זה יותר. ממש איך שמתחילה תופעת ההתמכרות.
בכל מקרה כמו שאתם רואים, קיבלו את רבי אלעזר בן דורדיא בשמיים והוא חזר בתשובה שלמה.
אדם שנאבק בעניין התאווה למין, או ההתמכרות לפורנוגרפיה הוא בעצם נאבק בעיקר היצר הרע.
לכן רבי נחמן גם קרה לתיקון הברית תיקון הכללי, משום שכל התאווה הזאת כללית לכל התאוות.
אפשר לומר שהיא "האמא של כל התאוות".
אין ספק שהבורא בכבודו ובעצמו יודע בדיוק מה הוא ברא ואיזה תאוות יש בכל אחד מהבנים שלו. והוא יודע קצת יותר טוב מאיתנו.
התורה לא הייתה שייכת רק לפעם ח"ו, אלא היא שייכת לכל אחד ואחד בכל מצב שהוא. גם כשהתפתחה תעשיית התועבה בעולם ברמות מפחידות וממש כמו שהאור החיים הקדוש אומר שבקץ הגלות עם ישראל ירדו לנ' שערי טומאה - גם במצב הזה התורה שייכת ומדברת גם על דברים כאלו, מזהירה אותנו ומחזקת אותנו.
ואני בטוח שאף אחד פה לא הגיע למצב כזה שהוא בא על כל הזונות שבעולם.
אנחנו קצת פחות מזה, כל אחד לפי הרמה שלו.
אבל העיקר שברצוני להבהיר כאן הוא:
א. התורה בוודאי יודעת את נפש האדם וחמדותיה השונות והמשונות, יודעת מה התרופה וגם יודעת מה זה התמכרות.
ב. בכל מצב שבעולם אפשר לתקן הכל, ואדרבה כמו שמובא בספרי החסידות שדווקא מי שהיה שקוע בעמקי הקליפות, אז כשהוא יזכה לצאת משם, הוא יעלה ניצוצות קדושים וגבוהים מאוד מאוד והתורה הגבוהה ביותר תתגלה על ידו! ממש כך!זה נפלא. הדרגה שלו תיהיה הרבה יותר גבוהה מאשר אילו לא היה חוטא כלל.

אבל באמת עיקר מה שרציתי לומר זה שהתורה וחז"ל בוודאי ידעו מה זה התמכרות והתורה שייכת לכל אחד ואחד במצב שלו - בין אם הוא מכור ברמה קלה או קשה, מתמודד עם התאווה שנתיים או 15 שנים. זה לא משנה. 


תודה רבה לסוד הכניעה שפתחת את הנושא, מאוד חשוב, וגם עזר לי להבין כמה דברים ולהתחזק.
חזקו ואמצו לוחמים קדושים, מאחל נקיות נצחית לכולנו! 
 

בקשר לברסלב ולתאווה הכוללת, יצא לי לקרוא לאחרונה קונטרס של הרב ארוש ששמו...
'יום נקי.
קראתם נכון. 
מעניין אותי איך הוא הגיע לכותרת הזו ...?
בפרט כשלאורך הקונטרס אין כ''כ התייחסות למושג רק להיום. אבל לי זה היה נחמד לראות את השם הנ''ל...
 

עוזרני,
אם בקונטרס הזה שאמרת הרב ארוש לא מדבר שם על הברית אז כנראה שאין כל קשר.

נ.ב. מאוד מאוד ממליץ על הספרים שלו ועל ההדרכה שלו,
בעיקר "בגן האמונה" ו"בריתי שלום" (יש גם לנשואים וגם לרווקים).
גם הרבה מאוד מהעקרונות שלו תומכים בתוכנית 12 הצעדים, ככה שמעתי פה מאחד מחברי הפורום.