שלום חבר
רציתי להתיחס לשאלה המקורית של השרשור הזה.
איפה מוזכר היתמכרות בתורה?
אני אנסה לתרץ את הקושיה כאן.
לעניות דעתי, זה בפרשה הקודמת, צרעת.
אדם מכור למידות מגונות כמו, לשון הרע, גאוה, רדיפת ממון, חשידה בכשרים, צרות עין, ועוד (עיין במפרשים).
הוא מקבל מחלה שלא תיתרפא אם לא ישתנה.
ומה שעוזר לשינוי זה זמן לבד, והבנה שהוא חטא.
הוא מקבל כהן צמוד להעביר אותו את צעדי ההחלמה שלו.

נחמן נתן, 

החוברת מן הסתם מדברת על הנושא, אלא שיום נקי זה מושג של מכורים. בנוסף עזרני ציין שאין בחוברת הזאת איזכור של המושג "רק להיום".

אוהבים.