בס"ד
רציתי לשתף בשיחה ששוחחתי עם תלמיד חכם גדול מתלמידי הרב מרדכי אליהו!
סיפרתי לו על עצמי ועל התמודדויות.. כשאמרתי לו שאני נמצא גם בהתמודדויות עם פגם הברית! הוא ענה לי תשובה מעניינת שגרמה לי הרבה שינוי חשיבה!
הוא אמר אין מה להתמודד עם הניסיון הזה פשוט צריך לברוח ממנו!! אין לך מה להתעסק עם היצר הזה, ברגע שנכנסת להתמודדות הוא בטוח ינצח! נראה לך שאם תיכנס לתוך כלוב עם כלבים לא תינשך?? אל תנסה להתמודד!! פשוט תברח!! 
במקום להסתבך אם כן לגלוש ברשת או לא פשוט שים את הפילטר המקסימלי! אם אתה קולט את עצמך נכנס למצב שהאופציה לעבירה פתוחה לפניך.. אתה במקום לא הכי טוב!!
תהיה איש אמת! תהיה גיבור! תאמין בך! בכוחותיך! ביכולתיך! ה' יהיה בעזרך!
כל מה שאמר לי היה מתוך הדרכתו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל

הדרך הזאת ידועה ומפורסמת בחוגים רבים, אבל למרבה הצער פשוט לא נכונה אצלי. במשך שנים ניסיתי את זה ותמיד בסוף נפלתי שוב. לא משנה כמה ברחתי רחוק, תמיד היה עוד מישהו שברח יחד איתי לאותו מקום - התאווה.

אז אני יכול לנסות להמשיך עוד כמה שנים של הכחשה ובריחה, או שאני יכול להתמודד סוף סוף באומץ מול עצמי, לדעת שיש לי בעיה ולטפל בה.

שלא תבין לא נכון: אני בטו במאה אחוז שאצל רוב העולם זאת שיטה נכונה ואין טעם להתמודד עם התאווה אלא לברוח ממנה, אבל לא אצלי. אני מכור ואני חייב לטפל בבעיה שלי. לא לטאטא אותה מתחת לשולחן, כי זה פשוט לא עבד אף פעם.

בס"ד
ברור! מסכים ב100 אחוז שלכל בעיה שלא תהיה פתרון הבריחה בלבד הוא לא נכון ואף יכול להזיק! בודאי שצריך לעשות טיפול שורש לכל בעיה ולהתמכרות שלנו בפרט!!
מה שנכון הוא שספציפית עם התאווה הזו הדרכת הרב היא שצריך לברוח ואין מה לנסות להלחם ולהתמודד כי פשוט אתה לא תצליח!
לדעתי כשאדם עובר תהליך של סור מרע בצורה טובה שבעצם עיקרון הבריחה הוא רק הסור מרע והוא מפנים לעצמו שכל העסק הזה של האינטרנט האסור הוא באמת לא שייך אליו, בטווח הארוך הוא יהיה יותר חסין לכל מיני התפרצויות של תאווה שיבואו עליו
ברור לכולנו שצריך לפעול בכמה חזיתות, וזה אחד מהם!

אני מצטער מאוד...
... ניסיתי כל חיי לברוח מעצמי ולא הצלחתי !!!
ככל שחשבתי שהתרחקתי ממנו (מעצמי) רק התקרבתי יותר !

אבל, עכשו התחלתי לרכז את האנרגיות שלי בלתקן את הפגמים שלי, כך שלא הצטרך יותר לברוח !!!

חשבו על זה ....

אם שיטת הבריחה לא עבדה אצלכם זה לא אומר שלרובנו היא לא נכונה ורצויה..

אתן דוגמא, כשאתה מכור לאלכוהול! אם תמשיך להסתובב במסבאות ובחברת שותי אלכוהול, הסיכוי לנפילה הוא גדול בהרבה אם תנתק את עצמך מהאיזור הזה לגמרי, תדיר את עצמך מלהתקרב לשם, ובאותו שלב תתחיל להתחבר לאנשים הנורמאלים והשפויים, שאלכוהול כלל לא מעסיק אותם ואף דוחה אותם, כך לאט לאט בעבודה עקבית וקשה תרגיל את עצמך להתרגל לחיי שפיות ונורמאליות

אכן בדרך אצטרך לעבור שינוי תודעתי פנימי ושורשי, שההתמכרות רק מזיקה הורסת ומכאיבה, אך אין כאן כל סתירה!
ברור שהדרך היא לא קלה.. בודאי שבדרך יהיו התפרצויות של רצון עז ומטורף לשוב להתמכרות.. אבל עם עקשנות גדולה אפשר לעבור הכל!!

די דיינו היקר,

הפתרון הוא לא הבריחה, אלא השינוי הפנימי דאנחנו נדרשים לעשות.

זלמן אמר פעם שאפילו אם הייתי יכול ליצור עולם שבו יש רק נשים צנועות. ואפילו אני אוסיף - עולם עם רחובות, עיתונים, מחשבים וכל המדיות למיניהן ללא נשים בכלל. אין ממה לברוח, נכון?
עדיין אני אדרוש לקבל "מנה" טובה של איסור. - אולי אני אברח מעצמי ואז אנצל ?

הנקודה היא שאם לא נעשה שינוי אמיתי בעצמנו לא יעזור לנו לברוח, כי אנחנו בעצם בורחים מעצמנו.
אך אם עושים את השינוי ותוך כדי בורחים ממה שצריך לברוח, אז זה יביא אותנו לשפיות ולנקיות המיוחלת.
וכשנגיע לשפיות המיוחלת, לא נצטרך יותר לברוח !!!

בהצלחה לכולנו

שמואל.

בס"ד

שמואל אחי היקר
ברור שהמטרה היא לא הבריחה, המטרה היא השינוי הפנימי, הבריחה היא רק אחת מהטקטיקות בדרך..

אני יכול לספר על עצמי, הרבה פעמים שעמדתי בעקשנות על העקרונות, של הימנעות ובריחה מעבירה, לטווח הארוך זה יצר אצלי חוסן נפשי להתמודדות בזמנים אחרים!
ואז הבנתי שהעמידה שלי בעקרונותיי שזה נעשה הרבה פעמים ע"י הבריחה, זה חינך אותי לגבורה!
כידוע גבורה היא כלי עצום להתמודדות שלנו.
אני חושב שכדי להיגמל מכל דבר שהוא, לא אצליח אם אתנהג בחנוניות וחוסר חיוניות, הרבה פעמים אנחנו לכנעים לעצמינו! כי לא התרגלנו להיות גיבורים!
בדרך לפעמים צריך להיות בחוסר הרמוניה.. לפעמים לא ארגיש בנעימות בדרך.. אבל בסופו של דבר אהפוך להיות חייל רציני שעומד על עקרונותיו ולא עף מכל משב רוח של תאוות שמגיעות אליו! 

אוקיי, זאת שיטה מעניינת אבל אני בטוח שמה ששמואל התכוון הוא הפוך.

אני, בשונה מחברים אחרים, לא מחפש להיות גיבור ולא חייל. אני מחפש לחיות חיים שפויים. זה הבדל גדול.

הנסיון שלי הוכיח שכל פעם שאני מנסה להיות גיבור גדול, אני נופל יותר חזק, אז אין לי ברירה אלא להכנע ולהבין סוף סוף שאני לא כזה גיבור גדול. כל אחד הוא שונה, ואם אתה מצליח לרכוש כוחות ולנצח את המאבק - אשריך. אני אישית לא מחפש שום כלים נוספים, כי כל הכלים שהיו לי מעולם לא עזרו לי לטווח הארוך. לכל היותר הם נתנו לי הפסקות בין נפילה לפנילה.

הנסיון שלי גם הוכיח שלא להסתובב במקומות בעיתיים לא מעלה ולא מוריד, והעקשנות בודאי לא עוזרת לי כלום. תאמין לי שהייתי עקשן ולא היה לי אינטרנט פתוח, וידעתי טוב מאוד כמה זה רע לי וידעתי שאני מסכן את כל החיים שלי - אבל עדיין ההתמכרות יותר חזקה ממני. זה לא כמו שאתה כותב שהיו לי "התפרצויות" של תאווה, אלא שכל תקופה יפה כזאת תמיד הסתיימה אותו דבר: נפילה עצבנית.

אז שוב: אם אתה מצליח להתגבר על ההתמכרות על ידי בריחה - אשריך. עבורי זה לא עובד. הבריחה היא שקר עבורי כי התאווה היא עצמי ואני לא יכול לברוח מעצמי. לכל מקום אליו אני בורח - התאווה מגיע איתי מיד, כי היא חלק בלתי נפרד ממני.

אני נכנע. אני מוסר את החיים שלי לאלוקים.

כוונתי היא שלא צריך לברוח.
א. כי לפני זה לא עוזר.
ב. כי אחרי אני לא צריך.

ואם כבר להיות גיבור חייל זה בעבודה העצמית על עצמי (בתוכנית 12 הצעדים כמובן).
כמו ששמענו היום בקבוצה של זלמן, זה מאוד קשה לעבוד באמת על עצמי.
לשפר את הדברים בהם אני צריך שיפור, לגעת הנקודות שעד היום פחדתי לגעת וכולי...
כאן אני צריך להיות גיבור !!!

אוקי, ציפיתי לתגובה הזו..

מסכים שאני חייב להיכנע לה' ולמסור את חיי אליו. אני צריך עוד לחשוב האם אפשר לפעול בגבורה בעוד אני כנוע כלפי ה' או שאלו 2 דרכים שונות? אולי יש לכם רעיונות, אשמח לשמוע...

וזלמן.. אני קצת חולק עליך בנקודת ההנחה "שהתאווה היא עצמך וחלק בלתי נפרד ממך" זה שאתה מרגיש שהתאווה היא עצמך, זה לא בהכרח אומר שאכן זה כך.. סבבה אתה מכור ותמיד התאווה מלווה אותך, אבל בנקודה האמיתית שלך אתה טוב, ורוצה בטוב, אולי אתה לא מרגיש את זה.. אז מה! אז אצל אחד התאוות הן התפרצויות ואצל אחר התאוות בתדירות תמידית.. זהו הבדל כמותי אך לא הבדל מהותי..

אז אתה אומר שהתאווה היא חלק מכולם ולא רק חלק ממני? אין לי בעיה לקבל את זה. ההבדל הוא שאני לא יכול לשלוט בעצמי בעוד אחרים כן יכולים.

לא אמרתי שאני לא טוב. מעולם לא טענתי דבר כזה. טענתי שיש בי שני כוחות שנלחמים ושניהם זה אני, ולכן אין לי לאן לברוח.

אחרי שאני נכנע, הקב"ה נותן לי את הכוחות להיות גיבור מול הפגמים שלי ולתקן אותם.
עד אז אני ממש פחדן מולם ומנסה לברוח מהם... אבל... לא ממש מצליח !!!

אני לא מכיר הרבה "שמואלים" אבל אני מכיר "שמואל" אחד שהוא אני.
ואם אני אומר לעצמי שאני "טוב" ואני "רוצה בטוב" וזה מונע ממני להכנע ולהכיר שבזה שאני לא יכול להתמודד לבד מול התאווה, אז זה רק ה"מכור" שבי שלא רוצה שאגמל אומר את זה.
אלו יכולות להיות שאיפות טובות, אבל כל עוד לא התחלתי לעבוד על עצמי עבודה רצינית, אני רחוק מאוד מלהיות כזה.

אז הבעייה היא אצלי, ולא בסרטים, בתמונות או ברחוב --> אין לאן לברוח !!!
כדי להתרפאות אני צריך לעבוד ולעבוד קשה !!!
אבל בסוף הדרך מחכה פסגת האוורסט ואני אגיע לשם בוודאות
והקושי שבדרך ייתגמד לעומת האושר שארגיש אז !!!

בהצלחה לכולנו

שמואל.

די דיינו,

אני (1) מסכים שהשיטה היא להשים פילטרים ולברוח מהתמודדות אבל אני (2) רוצה תאווה, כי זה עושה לי טוב בראש.
אני (1) מתחכם ושם פילטר חזק. אבל אני (2) מפתח גאונות לפצח את הפילטר שאני (1) שם.

לפעמים אני (1) מנצח ובורח מהתמודדות ולפעמים אני (2) מנצח ומוצא את התאווה בחורים שנוצרו ברשת.
בדרך כלל כשאני (2) מרגיש צורך להתאוות, אני (1) לא מצליח לעצור אותו.

וכך עוברות השנים, פעם אני (1) מנצח ופעם אני (2). ועוד שנה ועוד שנה ועוד שנה. גם אני (1) וגם אני (2) מתבגרים. לשניהם כבר קצת שערות אפורות בצדעיים.

שניהם מדשדשים בתאווה, ובנתיים הרב מרדכי אליהו ותלמידיו עולים במעלות הקדושה והיראה.

מתי אעשה גם אני לביתי...?

מתי באמת אלמד לא לרצות להתאוות? מתי אלמד מי אני באמת? מתי אני (2) כבר לא יציק לי? 

לפני חודש הבנתי את התשובה

זה לא היצר הרע, זה אני

כמו שזלמן אמר, זו דרך ידועה אבל זה יותר תקף לאדם שהתאווה וההתמודדות איתה לא תופסת מקום כ"כ מרכזי בחייו.
אנחנו במקום הזה דווקא כדי להתמודד ומשום כך התאווה אצלנו היא גדולה יותר.
אם לא נתמודד זה כמו מפלצת שישנה - בשלב מסוים היא מתעוררת ומה אז? לברוח ממנה? היא כ"כ חזקה שהיא תשיג אותנו...

ידידי הטוב,

התאווה היא חזקה וענקית גם אם תתמודד איתה וגם אם לא.
ההתמודדות הנכונה (דרך 12 הצעדים) היא להכנע ולוותר על התאווה !!!
ואז, גם אם התאווה תראה לך שענקית היא פשוט תעבור לידך ולא תזיז לך !!!