ברוכים הבאים, אורח

מה ההיפך מבריחה?
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: מה ההיפך מבריחה? 1464 צפיות

מה ההיפך מבריחה? לפני 9 שנים, 1 חודש #74236

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
לברוח אני יודע מצוין. למעשה אני אלוף בבריחה, ויכול בקלות לקבל תואר על הדוקטורט האישי שלי בפיתוח ושכלול המנגנון הזה שבו במקום להתמודד - אני בורח. אולי לא אקבל את התואר לבד אלא בשיתוף עם כל אחיי המכורים, אבל בכל מקרה התואר מגיע לי ביושר. כל פעם שהיה לי קשה, כל פעם שהיה לי קל, כל פעם שהיה לי רע, כל פעם שהיה לי טוב, תמיד כשלא יכולתי להתמודד עם הצפה של רגשות - ברחתי. לא משנה אם הם היו טובים או רעים, הם תמיד הדליקו אצלי את המנגנון של הבריחה.

לאן ברחתי? בעיקר אל התאווה, אבל לא רק. לצד מקום המפלט המקורי, פיתחתי עוד הרבה סוגים של אובססיות שהיוו עיר מקלט אליה יכולתי לברוח. אי אפשר לסמוך על כך שתהיה עיר מקלט אחת, חייבים לסדר ערים בכל אזור כדי שבמקרה הצורך - יהיה לאן לברוח. חלק מערי המקלט האובססיביות שלי היו נחשבות "טובות" וחלק "רעות", וכמובן לא הבנתי שהבריחה היא הבעיה, לא המקום אליו אני בורח. למשל כאשר ברחתי אל העבודה, חשבתי שאני עושה דבר טוב. הבריחה לעבודה הוציאה ממני את המיטב שבי והיוותה מנוע רב עוצמה לעשיה בלתי פוסקת של פרוייקטים, רובם ככולם חיוביים מאוד (אם אני לא מתייחס לכך שלמעשה מדובר בבריחה). זה יכל להיות גם סרטים וסדרות או סיגריות או מה שזה לא יהיה. הצד השווה שבהן שהם היו מפלט לבריחה.

אבל הבריחה הזאת היא רק הצד החיצוני של מה שעובר עליי. בתוך תוכי, הבריחה הזאת היא משהו הרבה יותר פנימי ועמוק. הבריחה היא הרגשה של קהות רגשית, הרגשה של חוסר רגש, משהו כמו שמרגישים אחרי שמקבלים זריקת הרדמה לפני טיפול שיניים. קשה לי עם רגשות ואני מוכן לעשות הכל כדי לא להרגיש, ולכן הגעתי אל התאווה למרות שלא רציתי, למרות שהיא גרמה לי כל כך הרבה כאב, פשוט כיון שבלעדיה היה לי יותר גרוע. להפסיק זה קל, הבעיה היא להישאר בהפסקה. למה? כיון שבלי התאווה אני עדיין מתמודד עם כל הבעיות אבל בלי הפיתרון שהתאווה סיפקה.

אז מה ההיפך מבריחה? התשובה היא רגשות. ההיפך מלברוח זה לא להתקיף אלא להרגיש. הענין עם רגשות זה שהם רבי עוצמה. רק לחשוב על המילה "פחד", יש לה צליל מתכתי משתק כזה, אז לא פלא שאני אפילו מפחד לומר שאני מפחד... אבל זה לא רק עם רגשות שנחשבים שליליים, אלא גם עם רגשות טובים. למשל אהבה (לא אהבה של סרטים) היא רגש שמגיע עם מחוייבות, אז לא פלא שפעמים רבות אני מעדיף לא להרגיש אהבה כי אני פשוט לא יודע איך מתמודדים עם זה.

בהחלמה אני לומד לקבל את הרגשות. לא לנסות להיאבק בהם, וגם לא לברוח. כאב, אהבה, פחד, שמחה, הם כולם רגשות שאני מוכן לקבל ולחוות. כל אחד מהם הוא מתנה אחרת שאלוקים נותן לי ברגע הנכון, גם אם זה כואב וגם אם זה מציף אותי. במקום לכסות את הרגשות שלי בשימוש מאסיבי בתאווה או לחילופין לנסות להילחם ברגשות ולדחוק אותם החוצה העיקר לא להרגיש אותם, אני מקבל אותם ומנסה להרגיש אותם, לחוות אותם, להבין מה הם עושים לי בגוף ובנשמה כעת.

למשל עכשיו אני בכאב. לא כאב של יום ולא של יומיים, אני בכאב כמעט כרוני, לא כאב פיזי אבל כאב נפשי עמוק שלא נראה שיש לו סוף. איך מתמודדים עם דבר כזה? גם כאן קבלה היא המפתח. אני מוכן לקבל את העובדה שזהו רצונו של אלוקים עבורי, ואני לא מנסה לדחות את הכאב או לחילופין לברוח ממנו, אלא להיפך - להרגיש אותו. האם כואב לי פחות? כנראה שלא. אבל אני יכול להמשיך לחיות חיים טובים ואפילו שמחים (ברוב הזמן) למרות הכאב. יש אנשים שסובלים מכאב גב כרוני כל החיים ויש אנשים שסובלים מכאב נפשי כרוני. אני צריך לעשות את כל מה שבאפשרותי כדי לנסות להפסיק את הכאב, אבל מה שלא בידיים שלי - נשאר בידי אלוקים. אולי אני חש יותר כאב כשאני מרשה לעצמי להרגיש אותו, אבל בשורה התחתונה - החיים שלי עם הכאב, יותר טובים מאשר היו בלי הכאב ועם הבריחה.
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

תשובה: מה ההיפך מבריחה? לפני 9 שנים, 1 חודש #74237

יפהפה, וברמה האישית יכול לומר שמחכים מאוד והגיע אליי בדיוק בזמן!
תודה רבה!

תשובה: מה ההיפך מבריחה? לפני 9 שנים, 1 חודש #74239

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 3306 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3555
חשוב לי לציין, שאחת מערי המקלט המשמעותיות שלי הייתה התורה. לימוד תורה באובססיה חולנית. הייתי כל הזמן לומד. באוטובוסים, בהליכה ברחוב עם ספר, אפילו גדול, בזמן שהלכתי עם הילדים לגני שעשועים וכדו'.

היום כמעט לא אכפת לי כמה אני לומד (ואני מאמין שאגיע לאיזון. גם היום כשאני הולך עם הילדים, פעמים רבות אני עושה פעולות של תכנית, אבל החידוש הוא שאני מרגיש רע עם זה שאני לא נוכח).


כשאני דבק בתלמיד חכם (אולי בעוד כמה שנים...), ומחפש לי מורה דרך רוחני, אני צריך להיזהר מאלה הכפייתיים, אלה ה"מכורים לתורה". בעיניי לימוד באופן כזה, שדוחק הצידה את המשפחה והחיים, הוא ממש קלקול רוחני (!), בבחינת "כל האומר אין לו אלא תורה אפילו תורה אין לו". שמעתי בשם אחד מרבני הדור הקודם שאמר, שמי שאינו יודע מתי לסגור את הגמרא - עדיף שלא יפתח אותה...

אבל גם אם זה לא נכון לגבי כולם, בעבורי הדפוס הרוחני האובססיבי הוא מסוכן (אני מאוד נגוע בו גם בפעולות ההחלמה).
ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.
נערך לאחרונה: לפני 9 שנים, 1 חודש על ידי טהרני.

תשובה: מה ההיפך מבריחה? לפני 9 שנים, 1 חודש #74261

וואו.
יש פה המון מה להתבונן ולחשוב ולהפנים ולראות איפה אני בכל הבלאגן הזה. בכל סלט הרגשות שמתערבל בי ואני לא קולט בכלל מי אני ומה אני.[אומרים לי רק תביא עוד יום נקי אחרי זה נדבר על רגשות].
אבל. זה אני. איש של בריחה אנוכי.
ו,,"סוד" אין לך סיכוי בכלל להתחרות איתי בקטע הזה, אני מתערב שאני עוקף כאן את כולם בריצה,, סיפור קטנטן לדוגמא: השבוע בטעות התקשרתי לאבא שלי, נלחץ לי המספר.אני בכלל בקשר לא בריא איתו.והיה ויש בינינו מתח תמידי.הוא עונה לי אני חוזר אליך עוד חצי שעה. אני נלחץ,"אל תחזור אלי" אני חושב. אין לי מה להגיד לך ומה לחדש ו,, הוא חוזר ואני דקה לפני כן בורח לשיחת טלפון עם חבר שיהיה לי תירוץ שדיברתי עם מישהוא, אחרי זה כשהוא ממשיך לנסות להתקשר אלי באובססיביות [מכור?] אני פשוט מכבה בלחץ את המכשיר, מה אומר לו שבטעות אחרי שבועיים שלא יצרתי קשר בטעות התקשרתי,,,ואל אמא שלי אני מתקשר כמעט כל יום,,
אוקיי.זה נגמר בהתכתשות בינינו במייל. ואני עד עכשיו נמנע במקרים מסוימים ללכת למקום בו קיים חשש כלשהוא שאראה אותו. אני כמה ימים לא אכלתי בבוקר כי איפה שהייתי אמור לאכול הוא היה אמור להיות. וכו' וכו' וכל טלפון אני נלחץ אולי זה הוא וכל צילצול מאח/אחות/אמא שלי אני מפחד אולי זה הוא ואולי הוא שלח אותם להגיד לי,,,

זוהי דוגמא קטנה ויש לי סיפורים שבכל יום ויום,, ואני בורח תמיד במשך שנים ארוכות מאוד לזרועותיה החמימות של התאווה הכל כך מתוקה !!!
אריאל,
אני בהתחלה,,, אני מנסה,,,, אני מתבייש,,, אני מפחד,,, אני מקווה,,, אני מייחל,,, אני מתפלל !!!!!!!!

תשובה: מה ההיפך מבריחה? לפני 9 שנים, 1 חודש #74317

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 3306 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3555
ההיפך מ"בריחה" הוא "חבירה" (אלו אותן אותיות...).
במקום בדידות - חיבור לאחרים. במקום להתחמק מלהרגיש את העובר עליי (במיליון אופנים) - להיות נוכח.
ואידך זיל גמור.
ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

תשובה: מה ההיפך מבריחה? לפני 9 שנים, 1 חודש #74318

תודה רבה סוד!
אני חווה את זה עכשיו בניסיון שלי לדבר עם אלוקים. פשוט אין לי יכולת לשבת בשקט עם עצמי ולדבר איתו, מהר מאוד נגמר לי מה לומר ואני חייב לברוח למשהו, מהר מאוד הרעש הנפשי שלי מתגבר ומפריע לי להתרכז, ובכללי קשה לי להיות עם עצמי. התרגלתי לברוח.
וואי, מזל שיש תוכנית...

תגובה: תשובה: מה ההיפך מבריחה? לפני 1 שנה, 6 חודשים #144974

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 308 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2095

בריחה - תמיד ברחתי, יותר נכון הנשמה שלי, היה קשה לה להתמודד עם המציאות...
אז ברחתי עבורה, וברגע שהכרתי את התאוה היא קיבלה אותי בזרועות פתוחות, מה שהביא אותי עם הזמן להתמכרות כואבת ומתסכלת, חוסר שליטה על החיים, איבוד שליטה, לעשות נגד העקרונות שלי...
בקיצור, לאבד את זה...

היום אני לומד יותר ויותר לא לברוח, אלא להתמודד עם מצבים, להיות נוכח, זה נס.

  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.45 שניות

Are you sure?

כן