ערב שבת.
אני חוזר הביתה משלום זכר של קרובים והנה זה שוב קורה:
אירוע שמאוד פוגע בי אישית בניצוחה של אשתי.

מה עשיתי?
החלטתי שלא משנה מה אני לא בורח לשימוש ואני לא פוגע ביחסים שלי עם אלוקים.
עברתי בראש על מה שקרה, במה זה פגע בי ומה החלק שלי (צעד 4 ו- 5 חלקי).
התפללתי לאלוקים לקבל נכונות לוותר על פגמי האופי שלי.

ואז לפתע תוך כדי המחשבות והתפילות (מדיטציה?) עברה במוחי המחשבה הבאה:
"אתה לא כאן בעולם כדי לקחת, אלא כדי לתת".
ניגשתי לאשתי ועשיתי מה יכולתי כדי לתת לה ואז כשעשיתי זאת יכולתי לפתע גם לסלוח לה.
השתחררתי.
=-=-=-=-=-=-=--=-=-=-=

איך אירוע כזה יכל להיגמר אחרת?
אני נעלב.
מנסה לפגוע בחזרה או שלא.
מתכנס בתוך עצמי ומתחיל להפעיל את מנגנון הטינות והרחמים העצמיים.
מצפה שאשתי תשים לב עד כמה מסכן אני ותתחנן למחילה.
אשתי לא מגיעה או שהיא מגיעה ופוגעת עוד יותר.
אני עוד יותר בורח לפנטזיות, לפורנוגרפיה ולאוננות.
מתנתק מאשתי, מעצמי ומאלוקים.

מסקנה:

כשאני מצפה לקבל מאחרים, אני יכול להמשיך לחכות, להמשיך להיפגע, לברוח לטינות ורחמים עצמיים ובהמשך בריחה לשימוש ולאיבוד עצמי.

כשאני משנה גישה ורואה איך אני יכול לתת במקום מה אני חייב לקבל, אז לפתע אני מתחבר חזרה לאלוקים, לעצמי ולאחרים.
ויותר מהכל אני משתחרר.

תודה שמואל.
כשאני מצליח לעשות את התהליך אותו תיארת, אני מוצא את עצמי מחויב לעבור ב'תחנת ביניים' נוספת:
עלי להסכים לוותר על הרווחים שאני מקבל מאותה הציפייה.
אבהיר: נניח שאני אוהב מאוד את אשתי, אבל כרגע, במצב הנתון, מה שאני צריך ממנה זה אישור על כך שאני בעל יכולת לטפל בילדים ולהלביש אותם כמו שצריך.
ברגע זה, מבחינתי, כל הערה של על חוסר התאמה בבגדים, מתפרשת כדחייה שלי, כזלזול ביכולותי וכעלבון גדול.
על מנת לשחרר את הציפייה לתגובה אוהדת/אוהבת שלה, שתחזק את חוסר הביטחון שלי, ולקבל את עצמי כפי שאני ברגע זה, עלי קודם כל להפנות את הציפייה לקבלה אל מישהו אחר. האם יש מישהו שמקבל אותי כפי שאני, ברגע זה? זהו התפקיד של הכוח העליון שלי, במסגרת צעד שתיים. הקבוצה, אגב, יכולה לשמש ככוח עליון בהקשר זה, ההכרח הוא להצליח לנתק את הציפייה לקבל השלמה של תחושות קשות שיש לי על עצמי, מאשתי.
שמעתי פעם מישהו אומר: "הבור בנפש שלי כל כך גדול שרק אחד יכול למלא אותו - אלוהים".
אוסיף על משפט זה בהקשר הנוכחי, אלוהים ולא כל השאר [אשתי, הילדים, ההורים, העבודה, ההצלחה, ההערכה וכו'].

נתן במתנה