נתן במתנה, אוהבים. באמת.
יש עצה או הנחייה (לא יודע איך לקרוא לזה) שכתובה בספר הלבן ואומרת: שאנחנו צריכים להוביל עם החולשות שלנו.
שכתבת על התקווה ועל איפה אתה רוצה להיות, אז אני, אל תעלב, לא התחברתי. הרגשתי שאתה רחוק ממני כל כך, שאתה מתאר איזה משהו נשגב, שאני לא שם. שמעתי (והשמיעה שלי לא משהו, אבל אני מנסה להיות כנה) ריחוק.
שכתבת על הדיכאון, התחברתי אליך. הנה אתה, הנה אני, הנה מי שאני אוהב. שנותן לי להרגיש אותו כמו שהוא, הנה אנחנו. שלום.
אני מעדיף את המוביל בחולשות. לא יודע מה זה אומר ואפילו למה זה ככה, אבל ככה אני אוהב אותך, ככה אני לומד לאהוב גם את עצמי, חלש.
