אחשלי,

אל תישאר עם זה לבד. התאווה מחכה לך תמיד בפינה ההיא כשאתה עם עצמך לבדך. לי עזר מאד לפרוץ החוצה. לשתף חברים בטלפון להשתתף בקבוצות טלפוניות. כך פירקתי את האובססיה של התאווה עלי. זה לא כורח המציאות שתמשיך ליפול יש דרך אחרת שעזרה לאחרים ולי.

נקי.
חמישה ימים.
מאתמול אני עם חום, וכאבי בטן חריפים. נאלצתי לחזור הביתה, שוב לאינטרנט הפתוח, ולחששות מהנפילה.
כרגע זה שאני חולה די מציל אותי מ'המחלה' הקבועה שלי. מרגיש כל כך לא טוב, שאין בכלל חשק לתאווה..

חושב על זה שאולי כדאי לקחת עוד צעד קדימה. אולי לחזור לקבוצות החיות, למרות שאני לא כל כך אוהב להגיע לשם.
לא ממש מרגיש שהקבוצות שהיית בהם הועילו לי..
אולי להתחיל לעבוד עם ספונסר על צעדים.
אם מישהו מוכן להיות הספוסנר שלי, אשמח לקבל הודעה..
לילה טוב

שבוע חדש מתחיל.
שבוע שני לניקיון. כבר עשרה ימים נקי, סגרתי שבוע מלא של ניקיון. איזה תענוג
את כל השבוע האחרון כמעט עשיתי בבית חולה. בסוף השבוע התחלתי להחלים והיו כמה רגעים של פחד, כשההורים נסוע והשאירו אותי לבד בבית עם האינטרנט הפתוח. מאד חששתי, נכנסתי כמה פעמים לאתר, מצאתי כל מיני עיסוקים, עד שהלכתי לישון. ושרדתי את זה..
הסופש היה די חלק.
פורנוגרפיה לא ראיתי כבר יותר משלשה שבועות, ואני מרגיש שלאט לאט המח משתחרר מהמלתעות האיומות. עדיין יש מידי פעם כל מיני כתבות שקופצות לעיניים, ומדליקות משהו בראש, אבל זה כבר הרבה יותר רגוע וממותן, לפחות בינתיים...
רק לא להיכנס לשאננות. ברור לי שאני עדיין חולה, ושעשר שנים של חולי, לא חולפות כל כך בקלות.
אבל התענוג והרעננות שאני מרגיש כל זמן שאני נקי, נותנות כח להמשיך ולהלחם..
רק עוד יום אחד נקי..

"אני מרגיש שלאט לאט המוח משתחרר מהמלתעות האיומות" אח יקר בתור אחד שעובר את אותו תהליך שאתה עובר אחרי עשר שנות שימוש ,אני יכול לומר לך שלכל שלב יש קושי אחר ושונה ,בהתחלה יש קושי מסוג אחד,אבל אח"כ בא קושי מסוג אחר ,בהתחלה זה קושי שבא יותר בכיוון של לשבור הרגל ,לקטוע הרגל ...אבל אח"כ שכבר אתה שובר את ההרגל כמו שאתה עשית הפסקה של יותר משבוע (אשריך !!!!) עכשיו תתכונן לקושי אחר ,קושי שהוא להתמודד עם כל מה שאתה זוכר ,בעצם כל מה שראית במהלך חייך ,יתחיל לצוץ לך פתאם,זה בדיוק מה שקורא לי אני כבר לא השתמשתי ארבע חודשים בערך (אני לא סופר) ולאחרונה עולים זיכרונות לצערי של סרטים פורנוגרפים שאני לא יודע מאיפה הם מגיעים ,היום זה היה סיוט ,אבל ברוך השם מתגברים ,הקב"ה עוזר ,ככה שתדע שזה אפשרי להתגבר גם על זה ,ואני מתאר לעצמי שיש עוד קשיים שעוד לא חוויתי אבל בעז"ה גם אותם נעבור ,מה שאני מנסה לומר לך שתהיי ערני הקושי יכול להחליף צורה ,והסוד להצלחה זה שמירת העניים תנסה להימנע להיכנס לאתרים שאתה יודע שקופצות תמונות ,או אתרי חדשות שאתה יודע שיש שם גם חדשות של סלבס, באתרים האלו נפלתי מלא, בד"כ שם הייתי נדלק ,ואז הייתי מסיים בפורנו גמור, לכן הסוד זה הימנעות, ככל שתימנע יותר ,ותגדיל ראש ,זה המקום להגדיל כמה שיותר ראש ,תאמין לי אתה תעשה טובהגדולה לעצמך !!!!!בהצלחה אח יקר

ואני עדיין נקי... 17 יום. 17 יום בלי שאוננתי. בלי פורנוגרפיה כבר כמעט חודש.
כותב את זה עם דמעות בעיניים. הייתי כבר נקי תקופה כזאת פעם, אבל זה אף פעם לא הרגיש ככה.
אני מרגיש שיצאתי לדרך חדשה, דרך של החלמה, ואין תחושה יותר טובה מזה. אני יודע שעוד יהיו נפילות ומהמורות בדרך, אבל אני מוכן אליהם. אני מרגיש שמהניקיון הזה יכול להוביל אותי למקום חדש ונקי..
רק עוד יום נקי...

מתרגש בשבילך, תמשיך לשתף.

שלום לך חבר,
בתהליך ישנם רגעים אקטיביים ורגעים "פאסיביים"
דע לך שהכל אקטיבי, זה שאתה מרפה מהנסיון "להחזיק" משהו להחזיק שליטה מסיימת על משהו זה אקטיבי מאוד להיות פאסיבי.
לפעמים ישנם רגעים שחשבת על הכל, שעשית... והגיע זמן לנוח קצת, לקבל אותך, להתחבר למצב הקיים.
להבין אותו, להרגיש אותו בבטן ולהפנים אותו.
אני חוויתי לאחר תהליכי תיקון של מידת שונות, רגעים של עליית מדרגה, רגעים שפתאום אני חש שינוי בעצמי.
תן לעצמך מקום, תן זמן להחלים, החיים נועדו כולם להחלמה, לתיקון, ואז לאחר עשור או שניים כשאתה מסתכל אחור אתה רואה את הדרך הארוכה והמיוחדת שצעדת בה ומתמלא שמחה ונחת.
"מצמיח ישועות" מצמיח לאט כמו גדילת צמח, כמעט בלתי מורגש אבל צומח
תהליכי אמת כאלה ראויים לשבח

וואו !!

ממש התרגשתי.

שמח בשבילך באמת מכל הלב !!

21 ימים. 3 שבועות.
הניקיון הכי משמעותי שהיה לי עד היום. כנראה גם הכי ארוך שאני זוכר.
היום גם סוגר חודש בלי פרונוגרפיה.
חזרתי לסופ''ש הביתה, קצת חשש מהאינטרנט הפתוח, אבל זה פעם ראשונה שאני מאמין בעצמי שאני מוסגל לעבור את הסופ''ש הזה בלי ליפול. אני מאמין בכוחות שלי להתגבר על התאווה. כמובן שעוצר את עצמי מלהיכנס לשאננות, אבל אני אופטימי..
חברים, אין לכם מושג כמה התגובות שלכם משמעותיות ועוזרות. כמה כח הם נותנות.. איזה כיף לראות שמשיהו עוקב אחרי ההחלמה שלך, ומפרגן ותומך. תודה רבה!!!
רק עוד יום אחד נקי...
לילה טוב

חזק והמשך איתנו.

נפלתי. אחרי 23 יום של ניקיון, לא יכולת להחזיק יותר.
לא סתם אנשים מתמכרים לאוננות. התחושה באותם רגעים היא תחושת עונג אדירה. ו23 יום בלי ההרגשה הזאת היו יותר מידי בשבילי... מאז כבר הספקתי ליפול עוד כמה פעמים. מה גם שמצאתי פירצה חדשה בפלאפון...
הרגשתי שאם אני לא אכנס לפה ואשתף, אני לא אצא בקרוב מהנפילה הזאת..
יאללה, התחלתי רצף חדש. אני נקי כבר שעה..

תמשיך, תהיה חזק, יתפנה לי זמן אתקשר אליך בעז"ה, בכל מקרה מוזמן להתקשר תמיד.

קשה לשתף קרוב לנפילה... אשריך על האומץ. בהצלחה ברצף החדש!

לא מצליח להתחיל רצף חדש. נופל כל הזמן....

Kobi היקר, אני מבין ללבך ומכיר מקרוב את המקום שאתה נמצא בו. בבקשה תן לי לנסות לעזור, זה יעשה לי טוב...

אני אספר קצת על התחושות שלי (אני נקי יום וחצי...) ומי יודע, אולי תיקח מזה גם לעצמך, והיה זה שכרי.

הימים הראשונים אצלי הם הכי קשים, בפרט שלושת הימים הראשונים, אח"כ השבוע הראשון ואח"כ החודש (יותר מזה אני עדיין לא מכיר )
יש לזה כמה סיבות לדעתי: ראשית, הטעם של הנפילה האחרונה עדיין בפה. רק לפני יום מימשת בצורה מסוימת את כל הפנטזיות שרק עלו במוחך, ויש גם עוד כמה שצצות מדי פעם. הזיכרון של ההנאה שחשת באותו זמן והידיעה שהנה, אתה יכול לממש שוב פנטזיות אחרות וחדשות, כל אלו מקשה מאד על ההתגברות הראשונה הזו.

בנוסף, קצת איבדנו תקווה.
היינו במקום כל כך גבוה ועכשיו אנחנו בחזרה במשבצת הראשונה.
אנחנו צריכים תקווה. משהו חדש ומעודד להאחז בו.
חוץ מזה, ישנה גם התחושה שכל מה שהאמנו שיחזיק אותנו לפני נפילה לא צלח, ועכשיו אין לנו פתרון אחר.

ולסיום - גופנית. אחרי שהגוף קיבל את זה אתמול הוא רוצה את זה גם היום ואפילו אחרי כמה שעות. מה שלא היה קורה אם היינו נקיים חודש שאז הגוף רוצה את זה בתדירות נמוכה יותר.

מה תכל'ס? לא אני האיש לתת עצות. (אני גם לא דוגמה מספיק טובה )
רק אוכל לספר מה אני עושה. אני שואב לעצמי תקווה ממעשים חדשים שאני מנסה לראשונה. מעשים שלא עשיתי קודם על מנת שלא ליפול.
זה מחזק אותי. נותן לי תחושה שפעם הבאה לא אפול כמו שנפלתי עכשיו.
אצל אחרים זה להתעודד מחבר או ספונסר וכדומה, כל אחד ומה שעושה לו טוב (גם שוקולד שמעתי שעוזר..)
חוץ מזה, אני משתדל להזכיר לעצמי שרק עמידה מול התאווה עצמה והתגברות עליה - היא שתמנע ממנה לבוא שוב ורק כך אתקדם. שום דבר אחר לא יוציא את זה ממני, והימים הראשונים הם הכרחיים בהתמודדות שלי ובהחלמה המלאה שלי.
בנוסף, אני יודע שכל השאיפות הגבוהות שלי לא יתמלאו אם אני אמשיך במצבי הנוכחי, חבל לי לוותר בשביל זה על כל השאיפות הבאמת חשובות שסימנתי לעצמי, והפוטנציאל הגלום בי.
גם פעילות גופנית עוזרת לי מידי פעם.

זהו.
עד כאן חפירותי והשתלטותי על השרשור הטהור הזה.
מקווה שהועלתי ולא ההפך

בהצלחה