איייייייייייי
נפלתי מגובה 48 יום... זה כל כך כואב... אני שונא את עצמי...
אני לא מבין איך ! ידעתי הכל ! ועשיתי המון ! שמרתי על העינים והמחשבה. למדתי כל יום מוסר, התפללתי על זה כל יום.
אני מתאמן, ואני כותב כאן כל יום. ואפילו הצטרפתי השבוע לקבוצה טלפונית.
אספתי 4,147,200 דקות שכל אחד מהם היה קרית ים סוף. אני כזה דפוק שבשביל סקרנות של רגע זרקתי הכל... הכל... הכל... למה זה קורה לי ?? השאלה המוכרת... כל הרגשות כאן מוכרות לי לא מהיום. אבל עכשיו זה פי אלף. עמדתי בפני ראיות נוראיות בחודש וחצי האחרון. עברתי במקומות שאפילו להסתכל על הריצפה לא יעזור, זה או להסתכל לשמיים, או לעצום עינים ! חשבתי שאני אהיה שונה מכולם, אני לא אפול. חשבתי שלי זה לא יקרה, אני חזק יותר, רוצה יותר, מוכן להשקיע יותר, יודע יותר. אבל בכלל לא, אני חלש !
חשבתי שעוד כמה שנים אני יספר לכל המתמודדים שגם אני הייתי בנעליים שלהם, ויותר גרוע, ותיראו איך שזה אפשרי, ושלא יגידו לי אחרת. רק צריך כוח רצון חזק, ולהיות מוכן לעבוד קשה. שטויות !! איפה אני עכשיו, מפחד להתחיל כי יודע שאחרי שבירת כל שריר, גיד, ועצם. ואחרי שניתפס הצואר כל יום מלסובב את הראש כדי לא ליראות דברים אסורים, אני עדיין יפול. גם אם יהיה לי 100 יום נקיים, אני עדיין יהיה חולה, מכור, עבד, שבוי, ובסיכון ליפול כל יום !!
אני רוצה חופש. למה כל רגע אני צריך להרגיש או ממורמר שאני מסתכל, או קושי שמרגיש כמו שאני מרים סלע כשאני לא מסתכל. אין לי שום מילים כדי להסביר איך שאני מרגיש !!
אוף... נמאס, שום דבר לא עוזר, זה לא המחשב, זה לא המקומות, וזה לא שאישתי מרעיבה אותי. זה אני !!! אני חולה בלי תקנה!!! חולה שהולך ליסבול כל החיים !!
אין לי צורך שתגידו לי שזה לא נכון, אני יודע כבר שזה לא לגמרי נכון !! רק שאין לי כוח יותר, ניגמר הדלק, ומת המנוע הזה שדוחף אותי כבר 48 ימים !!!
התיסכול שזה לא היה יום שלם של ראיות אסורות, או אינטרנט שחוגג, או מריבה עם אישתי, זה היה פשוט אתר מטומטם אחד שניכנס לי באמצע היום, עם תמונות יחסית צנועות לעומת מה שהייתי רואה פעם. לכמה דקות, ושכל רגע אני אומר לעצמי צאאאאאאאאא. אתה תתחרט על זה, מה אתה דפוק, ואני פשוט הייתי משותק, בלי שום יכולת לעשות כלום, שבוי !! ואיך שזה ניגמר והתפקחתי, פשוט ברחתי !! אני לא מבין מה עבר עלי !! כולי שבור !!

נפלת במשך קרוב ל50 יום, פעם אחת. וואו.

איי. באמת. אבל.. אתה תעשה לעצמך עכשיו טובה גדולה מאוד אם תרשום לך את סדר השתלשלות העניינים (כמו שכבר התחלת לעשות בפוסט שמעלי), ונקודות בהם יכולת לזוז והאמנת לראש שלך. נסה להתמקד בסיפורים שספרת לך. בפעם הבאה שהם יבואו, והם יבואו, יש מצב שזה יעזור לך לצאת מעצמך בזמן. חיבוק.

כן זה כואב הנפילה מאוד, וצריכים לקחת את זה להמשך הדרך לקחת כוח לפעם הבאה, ובאופן אישי רוצה לשתף אותך מנסיוני, הייתי נקי 149 יום ועשיתי כל יום כתיבת בוקר, קבוצות פיזיות, ספונסר, צעדים, טלפונים לחברים, קריאה בספרות, וברגע של אי שפיות נכנסתי לשירותים רק להחליף בגדים בלי להתקלח ו... אוננתי, ותאמין לי הימים הנקויים עלה לי יקר השקעתי המון, אין מה לעשות זה מחלה ואנו לא יודעים מה יהיה מחר, תזכור שזה התמכרות וכל דבר כאן מעיף אותנו לתאווה,
כתבת שחשבת שצריך כוח חזק וסיימנו עם זה,
זה לא עובד התאווה יותר חזקה מאיתנו, בגלל זה הייתי מציע שתבדוק את עצמך אלו פעולות אתה יכול להוסיף להחלמה, אולי הגיע הזמן שתתצטרף לקבוצות הפיזיות לקחת ספונסר ולעשות צעדים, זה משעובד לנו, זה קשה אבל יותר קשה להשתמש, מאחל לך הרבה הצלחה, תזכור בחוץ יותר כואבים, קח כוח ותמשיך לבוא מאוד אוהב אותך ומתפלל בשבילך.

אתם כ"כ צודקים
אני הולך לעשות בדיוק מה שאמרתם.
תודה על החיזוק שלכם, מה הייתי עושה בלי האתר הזה ?!

אני לא יודע מה איתך אבל ביום רגיל כשלא הייתי בגמילה הייתי מאונן בממוצע שמונה פעמים ,עכשיו בוא נעשה חישוב מתמטי פשוט כמה זה 8*50 =400 עכשיו אני ישאל אותך מזה 400 פעמים לעומת פעם אחת ?אני יגיד לך זה יוצא% 0.25, אתה מבין זה אפילו לא חצי אחוז, למסקנה אתה גיבור אמיתי ...וכל מה שנשאר לך זה לשחזר את הצעדים שקדמו לנפילה ,ולכרות אותם בזיכרון ,ככה שבפעם הבאה שתיהיה באותו מצב מייד תיזכר בתוצאה של כל זה ....והתוצאה היא רגע של שמחה שמיד לאחר מכן מגיע עצבות עמוקה

לוחם אמיץ, זה באמת אומץ לרשום את כל מה שכתבת...
אבל אני מוכרח לומר לך שהצחקת אותי. ישבתי מול המחשב ופשוט צחקתי. למה? כי זה אני שם. אני שמתמרמר ובוכה, אני ששואל את עצמי את ה"למה" הארוך הזה עם המלא סימני שאלה.
אני לא הולך להגיד לך שאתה לא חולה, כי זה דווקא כן נשמע כאילו אתה חולה. אבל אני יכול לספר לך שלי התוכנית נתנה חברים שיכולים לחבק אותי (חיבוק פיזי כזה, מחמם, וגם חיבוק וירטואלי), לתמוך בי ולתת לי תקווה, ולהזכיר לי שכל ימי הנקיות שהיו לי קודם לא הלכו לפח. בסך הכל היו לי כמה שעות של חוסר שפיות, ואחריהם אפילו הצלחתי להציל כמה שעות נקיות מאותו יום. אפשר להיות נקי גם רק כמה שעות! והיום אני יודע שככל שאני יותר אשקיע בהחלמה שלי, ככה אצליח להכניס יותר את אלוקים פנימה, והנס קורה.
(ואולי הנפילה בסך הכל הייתה דחיפה שבאה לומר - נו, למה אתה מתמהמה בפתח של הדלת? הקבוצות הטלפוניות הם רק ההתחלה. אני ממליץ בחום לא להתמהמה עם השלשלת ולקפוץ לקשר טלפוני ישיר ולקבוצות החיות...)

אתה צודק עבד
תודה רבה לך, אני מרגיש הרבה יותר טוב.
המחשבה שלך נכונה, אבל אני חייב להיות עצוב אחרי מה שעברתי,
אבל אסור להיות שקוע בעצבות יותר מידי, הצלחתי משימה לא קטנה בשבילי.
וכמו משחקי פלאפון, שאתה תמיד צריך לעקוף את השיא הקודם שלך.
עכשיו אני חייב לעקוף 48 ימים. והמספר הזה נישאר איתי.

ושלומקה אתה הבן אדם הלא יודע כמה היום שאני אומר לו שתאמין לי אתה צודק,
די אני הולך לקבוצות החיות. למרות כל העומס שיש לי אני אמצא זמן ללכת.

כ"כ כואב... עקבתי אחריך כמו רבים (אני מניח) וראיתי שגם בזמנים יפים מבחינתך בחרת לעזור ולשתף כל מי שרק היה צריך עזרה, זה גדול מבחינתי.

והאמת, אם אתה חושב שהפוסט שלך הוא בקשת עזרה או פורקן בעלמא, תדע לך שבשבילי זה ההפך המוחלט. אתה עזרת לי.
כי הרי אחרי כמה ימים של נקיות (שלי רק שבוע...), ככל שהזמן עובר, משהו אצלנו נרדם. בין אם בגדול ובין אם ממש בקטנה. התובנות הנפלאות מימי ההתמודדות הקשים לאט לאט לא תמיד נצרכות כשתדירות ההתמודדות הולכת ופוחתת, וממילא יותר קל ליפול בהתקף פתאומי של חשק כזה. שיתוף כמו שלך פשוט מזכיר לי את את החושות שאנחנו חשים אחרי נפילה, ובד בבד, מצלצל אצלנו בפעמון החירום כדי להיזכר מה היו התובנות שלנו מפעם. תודה לך.

בעניין אחר, אתה בטח יודע שזה לא 'נפילה' במלא מובן המילה, נכון? לא חזרת הרי למשבצת הראשונה, יש את הניסיון שצברת והפעולות שעשית, ובכלל, הניסיון מהנפילה הזו עצמה!
מהראיה שלי, יש פגם קטן בספירה והוא שאתה טכנית מתחיל מאפס (אפילו השם שלך עדיין לא 'זכאי' להופיע בטבלה...) וזה לא נכון, אתה בכלל לא מתחיל מאפס, רק צריך להעביר הילוך...

איתך ועוקב אחריך (עדיין מתפלל עלי, נכון?) ומייחל להצלחתך והצלחת כולנו

דווב

תודה לך דווב
דבריך מחזקים אותי מאוד.
ואתה צודק שזה פוסט יקר שמזכיר את הרגשת הנפילה, אני אנסה ליקרוא בו כל יום כדי ליזכור.
אני שמח שהנפילה שלי עזרה לך. כמו כל דבר בחיים, גם לנפילות יש תפקיד.
היא גם עזרה לי בצורה מאוד כואבת.
אני שמח לישמוע שאתה נקי (לא רק) שבוע, אני ביום הראשון, וזה די קשה כשאין לך ימי רצף להפסיד.
מצד אחד חטפתי מכה ששומר אותי מליפול שוב, אבל מצד שני הגורמים לנפילה עדיין קיימים.
היום היה נורא קשה, אני מתפלל על כל מי שבמצב שלי שיצליח.
ואני אומר שבזכות שאני יצליח להתגבר, שהקב"ה יעזור גם לכם.
ההצלחה שלכם הוא גם שלי, כשאתם מצליחים זה נותן לי כוח להצליח.
לכן אני כ"כ רוצה שתצליחו. זה מלחמה שאסור להיות לבד בו.

יש מושג בקבוצות שמתחברים וצועקים "רק ביחד זה עובד" כמב וכמה פעמים עד שזה נכנס לעצמות.

כל הכבוד על 48 ימי נקיות בכלל לא מובנים מאליהם.

בכל מני קורסי מכירות מלמדים שאם הצלחת למכור ב-100 ש"ח כל מה שנותר לך לעשות זה לשכפל את המכירה עוד אלף פעם כדי להרוויח 100,000

הצלחת 48 יום, עכשיו תשכפל את ההצלחה.

קראתי כעת וזה לא נעים וכואב. מאחל לך את כל הטוב שבעולם.

אני רואה שעבר מעט זמן וכבר כולם חיבקו ואני מרשה לעצמי.

לדעתי לפי מה שאתה מתאר כדאי לך להפסיק עם המלחמות. אפילו לשנות את הכינוי ל 'מפסיק באומץ להילחם'.

זה לא עובד לי בצורה הזו. אני לא במלחמה. אני לא מסוגל להילחם. אני רק יושב ומוריד את הראש. מתחנן לאבא אוהב לעוד יום... חצי יום... רבע שעה... של נקיות.

ומודה לו על זה שהשאיר אותי נקי בלי שהייתי צריך להיחלחם. ו'לא בכוחי כלל' אלא 'בכוחו הגדול' ובאהבה ענקית.

בהחלמה. חיבוק.