מסכים עם טהרני וגם עם גדעון...
אחח איך יצאתי מזה כמו גדול...

בחוויה שלי, חסידות עוזרת לאדם מכור כמוני, רק אחרי הרבה שבועות של ניקיון,
לקבל בצורה בריאה ועמוקה את מה שהתאווה מספקת בקלות ובצורה מרעילה,
לפני תהליך ההחלמה חסידות גרמה לי להגיב ההפך לגמרי,
קיבלתי 'חררה' מחלק מהדברים שקראתי בה,
ונראה לי שהיא באיזה רמה גרמה לי לברוח יותר לתאווה כתגובת נגד,
סוג של 'מי ייתן לי חסיד ואנשכנו כחמור'...
האמת שלא כ"כ הפליתי וכמעט נשכתי גם 'מתנגדים'....

תודה 'טהרני' היקר על הערתך,
היה עליי להדגיש זאת מההתחלה.

ותודה לגדעון שנלחם על השרשור.

כמובן שאקבל כל מה ש'טהרני' היקר יאמר,
יש לו סוג של דרגת ניהול פה והרבה הרבה יותר ניסיון ממני בהחלמה ובחסידות.

לתחושתי הכל מתנקז בסוף לחיבור לאבא אוהב, ​
כל איש ודרכו להתחבר.
אבל שוב אני לא מספיק 'מחלים' לקבוע פה מסמרות ונהלים.

בהצלחה לכולנו, שנמצא את ההחלמה המדויקת שלנו.
אמן.

 

אני לא מנהל פה, אבל אני כן נמצא כאן שנתיים די ברציפות, כך שיש לי קנה מידה מסוים לגבי מה שקורה כאן.
אומר את הדברים בצורה חדה: כל מי שעניינו כאן היה ניהל דיונים מעמיקים, או סיפור על הדרך המופלאה שגילה בעצמו שתעזור כאן לכולם, או העלאת ציטוטים אינספור מספרי יראה למיניהם, ללא יוצא מן הכלל - התאדה.

מי שעניינו המרכזי היה שכואב לו והוא מחפש פתרון, מי ששיתף בכנות במה שקורה איתו, כולל משך הזמן שהוא נקי (זה לא מדד יחידי, אבל בהחלט לא משהו שאפשר להשאיר מחוץ לשיתוף כנה) ובמה שעובד בשבילו למעשה - בדרך כלל עלה על המסלול.

***

ולא זו בלבד, אלא שמספר פעמים התגלה כי אותם שהרבו להתחכם מעל גבי הפורום, והרבו בוויכוחים אודות שיטות אחרות שיש בידם (למרות שהגיעו אך לפני זמן קצר), שהן אלה שאכן יועילו לכולם. אותם אלה שעטו על עצמם אדרת צדקות, חסידות ופרישות - ניהלו התכתבויות פרטיות עם חברים כאן, וניסו להוביל אותם לשימוש חי, ואם זה לא מספיק מפורש וברור - אז להסית אותם למשכב זכור או לאביזרייהו.

אם היה הדבר מזיק לאותם אנשים בלבד - ניחא. אלא מאי? יש נטייה לחברים חדשים רבים להיצמד דווקא לאותו אחד שהגיע לכאן זמן קצר לפניהם, ושמפגין חכמה מרובה ממעשיו. כתוצאה מכך, הם מפספסים את הפתרון המוצע כאן (ובדידי הווה עובדא, שלפחות פעמיים הייתי שותף לחילוץ חברים ממלתעות הרוצים לנצל אותם מינית המתעטפים באיצטלייא דרבנן ובבגדי שיראין וד"ל).

הדבר הזה חורה לי ולחברים אחרים שנמצאים כאן תקופה, ולכן הפעם לא החשיתי.

אמנם, באופן כללי ה' מנהל את הנעשה בפורום, ורצונו ייעשה כאן, גם אם זה לא מוצא חן בעיני, ואף אם זה לא מוצא חן בעיני מנהל הפורום... הוא היחיד שבאמת קובע... ועם כל זאת, אני סבור שיש בדברים תועלת.
 

תודה טהריני היקר.

מקבל הכל.
מכיוון שאני מאמין לניסיונך לגמרי, עליי להבהיר זאת במפורש.
חסידות לא עזרה לי לצאת מהתמכרות.
נקודה.

בצעדים אני חדש יחסית ומנסה ללמוד גם ממך,
אני נקי 444 ימים.
מתפלל לעוד יום אחד שפוי ונקי.
אנסה להכניס זאת לשם משתמש שלי.

ותודה על האזהרה מפני החיות טרף שמסתובבות מסתבר גם פה.
נראה לי שכדאי להבליט את ההוראות של השימוש בפורום,
לכותבים חדשים כמוני.
ותודה שאתה נותן לי מוסר בין השורות או בתוכם..
בהכירי אותך אני יודע שהכל מאהבה.

יום טוב ומבורך אח אהוב.
 

'פנימה' תמיד תצא גדול, מסתדר עם כולם.

אני מזדהה מאד עם ההגדרה הקולעת של 'יוסיפונוס': "האפשרות להביא פה לדיון כל נושא שהוא ובלי להסתכל על התחפושת של כל אחד מאיתנו, הוא לדעתי הענייה דבר מאוד נצרך בהחלמה שלנו".

אבל כמובן ברור ופשוט ש'טהרני' מאד צודק שאסור שהדברים יבואו ח"ו על חשבון ההחלמה ע"י הצעדים, או גרוע יותר שהם יקראו תגר נגד הצעדים.

אז בסופו של דבר גם אני יצאתי ידי חובת כולם,הלוואי שאצליח גם לצאת ידי חובת עצמי ,,,,

יוסיפונוס, אהבתי את הסיפור , מזכיר לי שהייתי עם אשתי בצרפת ובערב שבת הלכנו לבושים חגיגי (מזרוחניקים) ברחוב ובא איזה מישהו עם אוזניות עצר לידינו הוציא את האוזניה אמר שבת שלום והמשיך, נהנתי מזה.

טהרני! אני אוהב את הרבנים שלי חותכים , לא מגמגמים ולא מתפשרים. מקבל לחלוטין את מה שאתה אומר. 
אבל האם אין מקום על דפי הפורום לשיחות סביב נושאים שהם לא ספציפית הצעדים? אין חשיבות בזה שהפורום יהיה כמו "קבוצה וירטואלית"? 

אומנם לא קראתי את כל השרשור, אבל תודה טהרני על הדברים.
הנה ציטוט מתוך כללי הפורום:

"למרבה הצער, התיידדות עם זרים בפורום הזה יכולה להיות מסוכנת בדיוק כמו בחיים האמיתיים – ואפילו יותר – מכיוון שאין לכם דרך לאמת את זהותם והפורום הוא פורום של מכורים למין/תאווה. ככלל, לעולם אל תסכימו להיפגש עם מישהו שהכרתם דרך הפורום. אם החלטתם שאתם רוצים להכיר מישהו ממשתתפי הפורום בצורה קרובה יותר, בקשו ממנו להזדהות ולהשמיע את קולו לפני שאתם חושפים מידע אישי כלשהו. לגברים אסור לעולם לפגוש נשים, ולנשים אסור לעולם לפגוש גברים. זה לא רק עניין של צניעות, אלא גם של ביטחון. השתמשו בשכל ישר ובטחו בתחושות שלכם. אם אתם חושדים שמשהו מוזר מתרחש, דווחו למנהל והפסיקו לתקשר עם החשוד."

מבקש מאלוקים שישמור אותי (לא רק את עיני ) בדרך

aristo כתב on 03 מרץ 2016 20:34:



אני דווקא אוהב את הרבנים שלי רואים מורכבות של דברים (פחות בתחום ההלכה, יותר בשאלות לגבי דרך ישרה שיבור לו האדם), ושואף גם בעצמי להיות כזה. אני מאמין שהקב"ה הוא כזה, אז אולי בכך מקיימים "והלכת בדרכיו".

בהקשר לכך המצאתי פתגם החביב עליי: "מי שבטוח שהוא צודק - בטוח שהוא טועה!..."

ובאשר לשאלתך: בפורום באנגלית יש איזה פורום לשיחות בעניינים שונים. פה הוחלט שלא לעשות זאת (עייף מכדי לחפש את הדיון, בע"ה בהזדמנות).

בן אדם שהשימוש בתאווה כואב לו עד מוות, אדם שבשפת תכנית הצעדים "הגיע לקרקעית" - השאלה איך לפתור את הכאב הזה דוחקת הצידה כל דיון אחר.

טרם נתקלתי בבית חולים שלוקח על עצמו פרויקטים נוספים, ואפילו בתחומים חשובים אחרים... המקום הזה הוא "בית החולים של ה'", כפי שהגדיר יפה אחד החברים. על פי הכותרת המתנוססת כאן, מדובר ב"פורום למתמודדים עם התמכרות לתאווה".

מי שרוצה לדון בעניינים אחרים, ימצא ברחבי האינטרנט פורומים רבים המיועדים לכך. יש גם פורומים לחסידות, ומסתמא גם למוסר (ואם לא, אפשר להקים אחד כזה באחד האתרים. יש אתרים המאפשרים זאת).

אגב, בתחילת הדרך של AA, הם חשבו לתקן את כל העולם, ולבסוף גילו שעליהם להתמקד בהחלמה מאלכוהוליזם. כמו כן, כל תכנית צעדים מתמקדת בהחלמה מההתמכרות בה היא עוסקת, אם כי היא עשויה בהחלט להכיר בחשיבות ההחלמה מהתמכרויות אחרות (ורבים משתתפים בשתי תכניות ומעלה במקביל).

***

עם זאת יצוין, כי פעמים רבות, כאשר חברים מחלימים מהתמכרות לתאווה, הם מגלים שהתאווה לא הייתה הבעייה, אלא פתרון מוטעה לבעיות האמיתיות של החיים. מעין פלסטר שתפקידו להקהות את הכאב הרגשי העצום. מתוך העבודה הרוחנית שלהם בהחלמה, הם נוגעים גם בכל תחומי החיים האחרים. הצעד ה-12 של תכנית הצעדים, עניינו הוא ליישם את העקרונות הרוחניים בכל תחומי החיים. זה חלק בלתי נפרד מהתכנית.

מכיוון שכך, אפשר למצוא פעמים רבות חברים מחלימים שכותבים על נושאים שלכאורה אינם קשורים להתמודדות עם התאווה, אך לאמיתו של דבר הם נוגעים בשורש העניין.

קוריוז מעניין בהקשר לכך: בתחילת דרכי בתכנית, הייתי שם לב שמי שחדש יחסית בקבוצות, מצהיר רק על ביטויי ההתמכרות שלו, בעוד חברים ותיקים יותר מצהירים גם על "פגמי האופי" שלהם. כמעט תמיד קלעתי בניחוש (מצהירים תחילה על ביטויי ההתמכרות ואחר כך על תקופת הנקיות).

ההחלמה מתאווה, עבורי ועבור חברים מחלימים רבים נוספים, היא אורח חיים. אין תחום בחיים שהיא לא נוגעת בו. וממילא, כל תחומי החיים עשויים לבוא כאן לידי ביטוי.

השאלה המרכזית היא האם הדברים שאני כותב משקפים את תהליך ההחלמה שאני עובר בפועל, או שהם ניסיונות להמציא תרופת פלא. רבים מהחברים שהגיעו לכאן מואסים, ובצדק מסוים לדעתי, ב"ווארטלך". הם מבקשים דברים שבאמת יעבדו בשבילם. הם מבקשים ניסיון של חברים אחרים, ולא חפצים להיות שפני הניסיון של חברים אחרים... (מזכיר לי חבר עם זקן לבן שהגיע לקבוצה ואמר שהוא מקווה שזה באמת עובד, כי כמו שאנחנו רואים אין לו הרבה זמן לנסות פתרונות שונים...).

התפזרות בפורום לעניינים שונים פוגעת במידה מסוימת במטרה שלשמה התכנסנו כאן. לדעתי, אסור שהמטרה הזו תטושטש. אסור שנשכח מה הביא אותנו לכאן, ומה מטרתנו כאן. להשתעשע בדיונים אפשר גם במחוזות אחרים.

כללו של דבר, כדאי לנו להתמקד ובכך להתקדם.
 
נ.ב. אף אני עצמי לוקה בכך. וכל הנגעים אדם רואה - מנגעי עצמו (הנה, מימרה חסידית של הבעש"ט...). אך מן שמייא הדיון הזה גרם לי לעורר על כך.

הגעתי לכאן אחרי כל הבלגן.....

''טהרני''
  אני מרגיש חובה להודות על כך שבתחילה לא הבנתי את דבריך ודנתי את מה שכתבת כאילו היה זה מתוך אדיקות יתר בנושאי ההחלמה, אני מודה לך שהוספת לבאר ולהעמיד אותנו על המקום,
תודה!