שלום רב !
אני חייב לומר שסוף סוף יש כאן אקשן !!
אני מאוד מאוד מתחבר למה ש"נצחתי ואנצח" טוען
אני כבר המון זמן  אומר לעצמי יש כאן כל כך הרבה חברים שמשתתפים בקבוצות
ועושים את ה 12 צעדים ובכל אופן מספרים  על הנפילות על ימין ועל שמאל 
אז מה הרווחנו שאחרים יודעים את מצבינו ?
שאנו יודעים שאנו לא היחידים ?

אז חייבים לומר שלכל אחד משהו אחר עוזר !!!
 

מתוך נסיון כואב של הרבה חברים, אלו שעזבו את התכנית, חזרו לשימוש באופן יום יומי, מכור לא יכול להביא יום אחד נקי, ובדרך הם גם פוגעים במשפחה ובילדים שלהם, ואלו שממשיכים לבוא הנפילות שלהם מצטמצם לתקופות ארוכות והם עושים עבודה לא לפגוע מסביב לחייהם, אני באופן אישי אחרי שנפלתי אתמול, אם לא התמיכה של הקבוצה והחברים הייתי בטוח בטוח משתמש היום שוב, כי אני מכור, ושום פסיכולוג לא היה יכול להביא לי עטד יום אחד נקי, אחרי מה שעברתי אתמול.

אבי גולן היקר  ערב טוב 

אני בטוח שאתה אדם אינטלגנט  ויודע על התמכרות הרבה יותר ממני   מהניסיון האישי שלך   מהתוכניות שעברת 
אתה מדבר על תמיכה לאחר נפילה   על זה שהנפילות מצטמצות   וכו' וכו' 

אתה כותב "ושום פסיכולוג לא היה יכול להביא לי עוד יום אחד נקי, אחרי מה שעברתי אתמול"

ואני מדבר וכותב על דרך  שלא מצמצמת נפילות  - אלא שלא נופלים כלל  
אני מדבר על דרך שלא צריכים תמיכה מהקבוצה ומהחברים כי לא נופלים יותר 

 ברשותך אני יצטט  יהודי חכם "ההגדרה לאי שפיות הינה לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות" - אלברט איינשטיין
 

ניצחתי ואנצח, תוכל לתת קישור לפוסט שפירטת בו מה עובד בשבילך? אולי שווה אפילו בחתימה אם זה יכול לעזור לאנשים.

ניצחתי ואנצח...

אני מציע שבמקום מלחמות הקודש כאן, תפתח בפורום יומני המסע קבוצה לחברים שתדריך אותם בשיטה שעבדה עבורך (כמו שהיו כאן בעבר 2 חבורות "מבקשי נקיון").

הניצחון שלהם על התאווה יהווה עדות לחברים אחרים שתעזור להם, לכוח שיטתך ודרך חייך.

שלום "נצחתי ואנצח"
אני אשתף את נסיוני בלבד, כי זה כל מה שאני חושב שאני יודע באמת.
אני אישית לא יודע, ולא הכי מענין אותי אם אני מכור או לא. אבל אחרי ניקיות ארוכה שניגמרה בנפילה,
ושוב נקיות ונפילה, כבר 4 פעמים, אני מתחיל לחשוב שאולי בכל זאת אני מכור.
אייי.... מאי נפקא מינה ? לכאורה אין נפק"מ כלל, בין כה וכה אני אעשה כל מה שיעבוד בלי סטיגמאות.
אני רק רוצה להיות נקי באמת. התמכרות הוא לא תירוץ אצלי לעבוד יותר או פחות.
בסופו של דבר אני רוצה להיות נקי. אז אם למישהו המילה התמכרות סוחב נפילות איתו, בגלל שכביכול זה לא בכוחו.
אז גם מי שלא מכור, יכול להיגרר, במחשבה שהמקום שלו הוא לא תחתית ולא צריך לעבוד קשה.
אין בכוחי לחלוק על אף אחד, וכולם לשם שמים ניתכונו.

שייקה כתב on 03 מרץ 2016 16:33:

אני גם כאן המון זמן. מעל שנתיים.
לצערי, אין כאן כמעט חברים שמשתתפים באופן פעיל בקבוצות.
(רבים עוזבים את השהות הממושכת בפורום עם ההצטרפות לקבוצות).
וגם מבין אלה שכאן המשתתפים בקבוצות, אין הרבה שעושים באינטנסיביות את הצעדים. 
למשל אני משתתף בקבוצות, ומתקדם בצעדים, אך עדיין רחוק עד מאוד מהעבודה הדרושה ממני.
אם אפול - זה לא שהשיטה לא עובדת, זה שלא עבדתי אותה...

• ראית מישהו קובע למישהו אחר שהוא מכור? אני לא. אנשים מדברים כאן על עצמם. 
• בשבילי 'מכור' זה לא הסימפטום - השימוש, זה בעיקר הסיבות והתנאים.
• אני לא מכיר מי שההתמכרות מהווה תירוץ להיתר שימוש עבורו.
• לא כל כך הבנתי, ממי צריך לבקש רשות.

בוקר טוב. מצטרף לתגובה האחרונה של טהרני. הכרתי את הפורום מלפני שנתיים וחצי פלוס עד לפני שנה פלוס. כמעט כל האנשים כאן הם חדשים יותר, בטח אנשים ש"שורצים" בפורום. וזה למרות שידוע לי על לא מעט אנשים שהם בתכנית. פשוט מי שמתקדם בתכנית מרגיש פחות צורך בקהילה של הפורום, יש לו אנשים חיים שהוא מכיר (כותב מניסיוני האישי). ומי שמתמיד בתכנית ונמצא כאן, זה לרוב כדי לעזור לאחרים. זה כמובן לא אומר שאנשים בקבוצות לא נופלים (שזה לא אומר כלום על השיטה). וכמובן שלאף אחד אין מונופול על פיטרון בלעדי ועל אלוקים..   בהחלמה.
 

בוקר טוב לכותבים הנכבדים והחשובים 

ליוסי כהן היקר 
מבחינה טכנית אני לא יודע איך עושים קישור או חתימה 

אם תרצה לדעת מה עבד לי   תכתוב  במנוע החיפוש של שמור עיניך נצחתי ואנצח  ותוכל לראות 

לטהרני היקר 
אין לי מלחמה עם אף אחד   אני כותב מניסיוני האישי מה שעזר לי ואת מחשבותי בנושא החשוב אין לי רצון למלחמה עם אף אחד 

מנהל הפורום המדהים אסיר תודה 

ראיתי מטפלים שקבעו לאנשים שהם מכורים  -  ע"פ מה ששמעתי מאנשים ששוחחתי איתם 

כאשר אני שוחחתי עם אנשים שנופלים - הם אמרו לי  אני מכור אני חולה  אפילו המטפל שלי אמר 
וכך גם קראתי והבנתי ממה שאחרים כותבים 

לגבי הרשות שצריך לבקש - שלא הבנת ממי 
הכוונה מהמטופל ומעצמינו 

 

בוקר טוב אחים יקרים

הפורום קצת מתרוקן לאחרונה, מקווה שזה אומר שכולם מצאו את הדרך להחלים או שהם כבר בקבוצות חיות כמוני 

יוסי כהן - מכיר ג"כ את הפורום בערך שלש שנים כבר, כואב לי שחברים מחלימים וותיקים עזבו את העדר והמשיכו הלאה בהחלמה ולא זוכרים לפורום חסד נעורים,
אסור לי לדבר האמת כי אני רק מגרד את עצמי לעשות את הצעד הראשון כרגע, ונראה איפה עוד כמה שנים ומאות הודעות..
אבל להערכתי הפורום יכול לתת המון למחלים שמגיע לצעד ה -12 שלו,
שואל את עצמי למה אין כאלה כמעט פה,
אולי הם עסוקים עד מעל הראש בעזרה לחברים מהקבוצות?
בכל אופן נראה לי מוזר קצת, מחלים וותיק עם כמה שנות ניקיון יכול לתת המון החלמה וכוח לחברים פה גם בכתיבה של פוסט אחד בשבוע במשך רבע שעה.
כבוד המנהל כתב על כך בעבר - פה , מי אני הקטן לעומתו בהחלמה.
חבל שזה לא קורה בשטח, גם לי המחלים הצעיר, וגם להם,
כשיש לי מה לתת ואני נותן מכל הלב בלי לצפות לתמורה זה מרים אותי בכל תחומיי חיי.
ייתן ה' שהמגמה תשתנה בעזרתו יתברך.

ניצחתי היקר - קודם כל לגבי קישורים וחתימות - 
א. כדי לקשר דף למשפט שכותבים -
1 - כותבים את המילה או המשפט שרוצים שבלחיצה עליהם יפתח דף אחר
2 - מדגישים עם לחצן העכבר השמאלי את המילים הללו (הם נצבעים בכחול בעקבות ההדגשה הזאת)
3 - לוחצים על האייקון של הוספת/עריכת קישור - נמצא בשורה הראשונה של האייקונים מס' 6 מימין יש עליו ציור קטן של שרשרת אפורה קצרה, וסימון פלוס ירוק - יפתח חלון קטן להכנסת כתובת הקישור.
4 - פותחים במקביל בכרטסת אחרת את הדף שמעוניינים לקשר, מעתיקים ממנו את הכתובת URL שלו - כל הכתובת שמופיע בשדה הלבן שבראש הדף (העתקה מתבצעת ע"י סימון כל הכתובת בכחול, עם לחצן שמאלי בעכבר, לחיצה על הלחצן הימני בעכבר, ובחירה מהתפריט ב 'העתק')
במידה ורוצים לקשר תגובה ספציפית שכתבתי - פותחים את הדף שלה, עומדים עם סמן העכבר על המס' שלה - (המס' של התגובה נמצא בכותרת שלה בצד שמאל ומתחיל ב #) לחיצה על כפתור ימני בעכבר ובחירה ב - 'העתק כתובת קישור' .
5 - חוזרים לחלון הקטן הפתוח בדף הנוכחי, ובשדה URL לחיצה עם לחצן ימני של העכבר ובחירה ב - 'הדבק'.
6 - לחיצה על הכפתור הירוק בתחתית החלון הקטן 'אישור'.
7 - אם הקישור בוצע בהצלחה המילים המקשרות, ייצבעו בתכלת עם קן תחתון מתחתם.

ב. חתימה - 
1 - לוודא שמחוברים לאתר עם שם המשתמש שלי - מופיע בראש העמוד 'ברוכים הבאים פנימה'
2 - לוחצים בתפריט הראשי תחת 'פרופיל אישי' על 'פרופיל שלי'
3 - לוחצים שם על כפתור שנקרא 'מידע פרופיל' - נמצא על פס בצבע תכלת באזור העליון של הפרופיל.
4 - יפתח מסך עם 4 'כרטסות', לוחצים על כרטסת שנקראת 'מידע פרופיל'
5 - גוללים קצת עם העכבר למטה, ובשורה הרחבה שנקראת 'חתימה' יש עורך טקסט רגיל כמו בכל תגובה, שם ניתן לרשום מה שרוצים שיופיע תמיד בחתימה שלי, וגם שם ניתן לרשום משפט ולקשר אותו לאחד העמודים או התגובות שכתבתי באותה דרך שרשמתי פה למעלה בחלק א.
6 - לוחצים על פקד 'שמירה'. 

לגבי דבריך, אסירותודה כתב בהדגשה את המילה - תירוץ 'להיתר', זה נותן תירוץ לייאוש אולי, אבל לא להיתר.
כמובן שזה גם לא טוב, ומטפל שמכניס את מטופליו לתחושת 'חוסר אונים' ביודעין ובכח, בטח בלי לתת להם כלים להתמודד עם זה, הוא חסר אחריות בלשון המעטה, קראתי על אדם שאיננו איש מקצוע שדרך הטיפול שלו הייתה לגרום למטופל/ת לחוש אפס אפסים וככה לשבור את רוחו ולבנות אותו משם, כמובן שבדר"כ ה'מטפל' הזה לא הצליח לשקם את ההריסות שהחריב, והמטופל נטש אותו באמצע עם הרבה כעסים וייאוש לטובת טיפול יותר חיובי ועדין, דיברו זמנו על תלונה במשטרה נגדו.
צריך הרבה יידע וניסיון לפני שאדם מרשה לעצמו לעסוק בנושא הכ"כ רגיש ומסוכן הזה - נפשות של אחרים. 

סיפר לי חבר בישיבה שאמו ע"ה הייתה חולה בסרטן, והרופא יום אחד הגיע ו'קצב' לה כמה זמן נותר לה לחיות, למרות שהוא עדיין לא מונה לתפקיד הקציבה... אמו של חברי הגיבה לעומתו בכעס ואמרה לו שבהגדרת תפקידו הוא אמור לרפא אותה ולא לתת לה הערכות חיים פסימיות, וכבר נעשו המון מחקרים עד כמה רגשות החולה עוזרים לגוף להתמודד גם עם מחלה סופנית ל"ע. אינני נגד הצגת המציאות ע"פ הסטיסטיקה בזהירות הנדרשת, הרופא ההוא דיבר בצורה החלטית מדאי כאילו זה בידיו.

לענ"ד ברגע שהאדם מגיע לבד עם עצמו להבנה שהוא 'מכור' לדבר מה, והוא חסר אונים לגבי זה, משם מתחילה ההחלמה לצמוח לא בצורה הרסנית אלא בצורה בונה ובריאה, עם מבט כנה מול המציאות הנוכחית שלו, כי הוא הפועל פה ה'רצון' מגיע ממנו להיכנע.

לא באתי 'להתנגח' בשיטתך, רק להציע את ההסתכלות שלי על עניין ה'כניעה' שבצעדים.
שיהיה יום מחלים לכולנו. 
 

אל תתנו לי רעיונות לעזוב את הפורום לאחר שאצטרף לצעדים.....

לא מכור. משתמש יתר על המידה
גם מנסה לחזור לפרופורציה

יש לי הרגשה שניצחתי ואנצח זה אחד מהמנהלים,,,

וזו שיטה להעיר את הפורום אם קצת אקשן....

 בעצם מה זה משנה כ"כ?