חסרון, אצלי לפחות, של להיות באתר כבר לא חבר חדש, הוא שעכשיו יש לי 'תדמית' לשמור עליה.
אני לא יכול לשאול שאלות מעצבנות או 'שטותיות' או 'לא מבינות' וכו'.
(אני גם במובן מסוים אולי פחות בכנות בגלל זה)
הסיבה השניה, שאולי קשה לי בגללה לשאול את זה, זה שאני פוחד לקבל תשובות שאני לא אוהב. שמעתי מחבר שהתשובות שהוא שונא זה "תתפלל על זה" ו"לא סבלת מספיק"
בכל אופן, בעקבות שיחה עם הספונסר, התחדדה לי מחשבה.
אולי, אני פשוט
לא מאמין שטוב בהחלמה.
אבל איך הוא מאושר?! אין לו את 'זה'.
ולפעמים אפשר לשמוע חבר משתף, ויש לו נקיות XYZ ונשמע שלא כ"כ טוב לו כרגע (כי החיים לא גן של שושנים) אז המוח שלי חושב שהוא
מסכן. כואב לו עכשיו. ולא רק שכואב לו, אפילו אין לו את 'זה'. ממש רחמונס'...
המשפט שלא הייתי מחליף את היום הכי טוב לפני ביום הכי רע אחרי, קצת ממני והלאה.
ואולי כאן תבוא התשובה, לא-סבלת-מספיק. אולי. אולי באמת לא סבלתי מספיק, אבל עדיין מעצבן אותי לשמוע שלא סבלתי מספיק... אם לא הייתי סובל לגמרי, אז הכל היה בסדר עם התשובה הזאת.
כנראה נכונות וכוח לעשות פעולות זו גם מתנה
תודה