בלי רצון לצאת ממנה.
מה יותר טוב בחיים באלו חוץ מהנאה?
נהנה כל החיים וגם אחרי הרגע בא לי עוד רגע ואי אפשר
אבל משהו נשחק בי פיזית.
כשעובדים נשחקים. אבל אפשר להשתקם בו במקום וזו שגרה שאפשר ורצוי לחיות בה
כשנהנים משהו נשחק גם ביכולת המוטורית לעבוד ולהנות.
אני באמת לא יודע.
אני לא מצליח לפרוש כי אני לא יודע איך להפסיק את ההנאה.
*אם היו אומרים לכם שאתם תרגישו את כל המתיקות והתענוגים בעולם אבל זה ילווה באיבוד דם, בכך שניקז הדם של עצמיכם ואתם מתרוקנים מדם אבל "מתמלאים" למעשה חשים לרגעים את ההנאה, יחד עם הדקירה של המחט

שלא נדבר על הבושה והתסכול שזה גורם

אם יש משהו שלמדתי, זה שאנחנו אף פעם לא רוצים את התאווה. לא משנה מי אנחנו, אם התאווה חזקה בנו יותר מאצל אנשים אחרים או פחות חזקה.
לכל יהודי יש נשמה טהורה, חלק אלו-ה ממעל, שהנשמה שלנו זה האני הפנימי שלנו, והרצון של הנשמה שלנו זה הרצון הכי אמיתי שלנו. והנשמה רק רוצה לעשות את רצון בוראה ולהיות דבוקה בו.
גם לך יש נשמה אחי היקר, והיא רק רוצה להיות דבוקה בבורא, ולא רוצה לחטוא כלל, אפילו לא את החטא הקטן ביותר.
מאידך גיסא יש בנו גם את הנפש הבהמית, שממנה באים כל הרצונות הרעים.
הרצון שלך להיות עם התאווה ולא לצאת ממנה - הוא בא מהנפש הבהמית.
כל זה רק היה הקדמה בשביל לומר לך:
אחי! זה לא אתה! זה הרצון הרע שלך, וצריך להתגבר עליו! אבל זה לא אתה, זה הנפש הבהמית שלך שרוצה את התאווה, ובמיוחד את התאווה לנשים שזה "האמא של כל התאוות".
בקיצור, אין דבר כזה, גם אם אתה חושב שאתה רוצה, זה לא אתה רוצה, זה היצר הרע מנסה לגרום לך לחשוב שאתה רוצה, למרות שבוודאי אתה לא באמת רוצה את זה, כל מה שאתה באמת רוצה, זה להתקרב לה'.

שה' יעזור לך בדרכך ויקרב אותך אליו,
אוהב. 

שלום לך חבר
הבאת את אחד הדברים שא"א לשכנע. אין איך, ואין סיבה.
זה צריך לבוא מעצמך. אם אתה לא רואה סיבה להפסיק, תהנה עד 120.
אנחנו יכולים לתת לך את הסיבות שלנו, ותו לא!
אני לא מנסה לשכנע חלילה, רק להגיד לך את ההרגשות שלי עלי.
אישית יש לי המון סיבות להפסיק, ואפרט מה שעולה לי בראש עכשיו:
אני לא יכול להפסיק (אין לי שליטה), זה אסור הילכתית, אני לא שבע אף פעם,
אני לא נהנה מהדבר האמיתי כבר, אני מבזבז על זה יותר מידי זמן, זה קורע את אישתי מצער,
אני אח"כ: עייף, עצבני, עצוב, חסר סבלנות, כואב לי המפרקים בכל הגוף, אני מתייבש.
זה גורם לי לריב עם אישתי, מזיק לבריאות, וגורם פחד עצום ש: אני לעולם לא יפסיק, שאני יגרר לבגידות
ולעוד דברים איומים שאסור לילדים לישמוע.
אם אדם מצליח לעשות משהו רע, ולהרגיש טוב אם זה, זה נאצי. אני נאצי לעצמי לפעמים.
אני לא אומר לאף אדם מה לעשות, או איך להרגיש חלילה. אני רק אומר את הדעה וההרגשה שלי על עצמי בלבד.
ואני אישית לא הייתי רוצה להנות מהנאות גן עדן אפילו, אם זה בא על חשבון הדברים הקודמים שציינתי.
אם אדם לא מרגיש סיבה להפסיק, שימשיך ויבוא לו סיבות להפסיק. הדבר הזה לא שבע אף פעם.
כשאדם מוצא את עצמו מסתכל בקטגוריות הזויות, הוא לא יכול לדעת איפה זה יגמר.
מאחל לך בהצלחה !!

האמת שהתחברתי לשיתוף שלך שאתה רוצה להינות ממנה כל החיים
גם אני רוצה להינות מהתאווה כל החיים..
יחד עם זאת אני יודע שהתאווה גזלה ממני כל שביב של חיים של שפיות ושל נורמליות
הגעתי למסקנה שהיא לא בשבילי לא כי אני לא רוצה אותה, אני דווקא רוצה אותה הרבה! מאוד! אלא בגלל שבאמת היא הורגת אותי, בכל פעם שאני משתכנע ללכת אחריה, היא מוליכה אותי שולל יותר ויותר עוד ועוד עד שגומרת אותי! היא אף פעם לא שבעה, כל ריגוש מוליד רצון לריגוש יותר גדול! זה פשוט לא נגמר
באמת שאני עייף ממנה! אני נמצא בתוך שני רצונות שכל אחד מושך לכיוון שלו רוצה תאווה ורוצה חיים.. פתרון המאבק בשבילי הוא פעולות הצעדים.
בתקופה שאני עושה את הפעולות הנכונות בתכנית אני הרבה יותר רגוע ומשוחרר מהמתח הזה.
כשאני לא מקפיד על הפעולות, אני מוצא את עצמי בחוסר רוגע, ברצונות קוטביים, בחוסר קבלה עצמית, במתח, ובעוד כמה פגמי אופי

בהצלחה גדולה אחי אוהבים

מצחיק... כשאני חושב על זה, הדבר היחיד שמבדיל אותנו מאנשים רגילים זה שאנחנו רוצים להנות מזה לכל החיים...

זה פשוט הזוי
אף אחד לא אוחז בלשכנע וגם אני לא
אבל לקרוא לזה רוצה?
אין יותר חילול הקודש מזה
זה בכלל לא נקרא רצון, רצון זה משהו שמעוררים ועובדים עליו ומחיים אותו ומשמרים אותו
זה נקרא אולי יצר אולי תאווה אולי שיגעון אולי התמכרות אולי חורבן אולי טבע 
תוסיפו אתם מה ששכחתי

וואו מזדהה מאוד עם הדברים..

רק שיש תקלה בעולם שאי אפשר להיות ברף הנאה תמידי ואחרי התאווה בא סבל נורא.. 

לכן רק להיום עלי לוותר על ההמבטים..

המון הצלחה!