אלוקים.

אז הלך עלי

או שהוא פשוט לא דפק אותך,
ואז, הוא לא אשם.
ואתה לא אכלת אותה.

כבר יצא לי לשמוע כמה חברים שחלקו אסירות תודה בכל ליבם, "אסירות תודה שאני סקסוהוליסט", גם אני החולה זכיתי כמה פעמים להרגיש א"ת על ההתמכרות שלי שמחייבת אותי להיות קשור באבא אוהב ולהתקדם בכל תחומי החיים, (כי אם לא, זה ייגמר לא טוב... )

שמחת חינם כתב on 13 יולי 2016 20:37:

לדעתי האשם הישיר להתמכרות שלי הוא אני.. אני יצרתי בתוכי את הגישות החולניות שמובילות להתמכרות, המין הכפייתי שעשיתי וצרכתי דרך החושים, אינו אלא תוצאה של בולמוסי תאווה שאני שותה בתוך הראש שלי. זו החלטה שקיבלתי, אולי כשלא היו לי מודעות וכלים, אבל החלטה שלי.
חוץ מזה, מה משנה מי אשם, אם חפצי חיים אנחנו, נתמקד בפיתרון ובצעד הבא שאפשר לעשות כדי להחלים.
ויעויין עוד בספר הלבן 49-58.

יש לי הרבה סיבות ומחשבות מי אשם בהתמכורתי,
אבל רק להיום אני יודע שזה לא מביא אותי להחלמה המחשבות האלו, אני א.ת. שמצאתי פתרון, ואני מתמקד בהחלמה.

הייתי אומר תעזרו לי...
אבל אני צריך להגיד לעצמי, תעזור לעצמיך

לענ"ד אין אשמים.
אני מסרב להרגיש אשמה, זה היצר הרע שלי.
אני מסרב להאשים אחרים, זה לא נכון.
אני חושב שנולדתי אחרת. יש אנשים שנולדים עם מחלות פיזיות.
אני נולדתי עם מחלה רוחנית.
אשמה היא היסתכלות מידי שיטחית לדעתי. באמת אין אשמים.
אוהב

העצלות גוברת, אני עייף ולא מתחשק לי לעשות כלום