יפה יפה!

אשריך שקצת מעדת, ומיד קמת. אני מרגיש שבהרבה מהמקרים זה מה שמפריע להצלחה, שכאשר נופלים לא יודעים לקום אלא מתיאשים. [אני נגוע בזה קשות]
בכל מקרה, לי עוברים ימים קשים מבחינת התאוה, וללא השבוע שנשבעתי, כבר הייתי חוטא....
זה מוזר שדווקא לקראת היום הארבעים זה הופך להיות כל כך קשה....

בשורות טובות.

יש לי עוד כמה דברים לכתוב לך.

פשוט אתמול לא היה לי זמן כי נסעתי לקבר השל"ה (שאגב התחרטתי במקצת עליה, כי בימים אלו לא חסר לי שיהיו לי נסיונות, בימים החמים בטבריה היא ניסיון לא קטן, מעדתי [מבחינתי, לא לפי ה5 חוקים] אבל לא נפלתי ב"ה).

אגב דיברתי עם המדריך שלי (תתפלא אני עדיין מדבר איתו ומתייעץ איתו מאז חתונתי), ואמר לי שלפני זמן היה פה בארץ מישהו גוי מרצה, שנתן הרצאות בענין ה12 צעדים, והוא בעצמו ציין כמה פעמים שהוא בעצמו א היה יכול ליגמל לולא שמר על עיניו, דהיינו שגם עם ה12 צעדים חייבים לשמור על העיניים בכדי להצליח כי לולא שמירת העיניים אי אפשר להצליח, וזה מה שאמר לי שאחד מהעיקרים הוא לנסות לא להגיע למעמד של ניסיון עם היצה"ר ולכן קצת התחרטתי על שנסעתי, כי הייתי יכול להתפלל בבית, ולשנה האבה כשאהיה בעז"ה רגוע יותר אסע בעז"ה.

טוב על כל פנים מקווים להחזיק מעמד.

משה

אשריך! אני בנסיעה , אני מקווה לכתוב יותר מאוחר.

בהצלחה גדולה.

שלום עליכם!

לא להגיע לנסיון.....זה נכון ואמיתי. אבל בשבת הייתי במלון, והיו לי כל מיני נסיונות בשמירת העיינים, וב"ה ה' עזר לי....
עיקר הנסיון שלי היה בשבת האם להתמיד בנדר שנדרתי, שבעצם מגביל אותי מאוד בשימוש באינטרנט במשך שבוע, בסוף , לאחר שחצי מהשבת הייתי מרוכז רק בזאת, נדרתי, אך זה גרם לי לעצבות גדולה.
\אני מתלבט האם לא להתחיל באופן הדרגתי יותר, ללכת על פעם בשבוע, ורק משם להמשיך הלאה לפעם בשבועיים וכן הלאה, פשוט זה היה כל כך קשה..... היום אני ביום ה - 40.....

משה חזקינו בדבריך....ובשר לנו בשורות טובות....

תשמע בנושא הזה אני לא יכול להגיד לך מה לעשות, ולא בדיוק הבנתי האם אתה רוצה להסתכל ולעבור פעם בשבוע (ולהסתכל על דברים לא רצויים) או שאתה רוצה להסתכל סתם בנט (כמובן עם פילטר), עכ"פ זה בטוח שאם אתה חושב לעבור רק פעם בשבוע אז זה כמו מי שרוצה להיגמל מסיגריות ואומר אני מעשן רק פעם אחת בשבוע שאז כפי שהמעשנים אומרים נופלים בד"כ נופלים כי אז לא יכולים להיגמל מזה, אך אם אתה נדרת יותר שבכלל לא להסתכל באינטרנט אך אתה רוצה פעם בשבוע לשוטט ואך ורק בדברים כשרים, אז יכול להיות שזה דבר נכון, אך תשאל לאנשים גדולים ממני, אתה יכול להתקשר להאטליין של גארד יור אייס ולשאול אותם, האם זה נכון.

ארבעים יום מסמלת את יצירת הולד וכמו"כ עליית משה בשמים, ועוד הרבה דברים שארבעים יום מסמל להם חזק חזק ונתחזק אני ואתה.

לגבי מלון, תדע לך שאני גם חשבתי לצאת עם ביתי לנפוש ומטעם הנ"ל שכתבת אני בנתיים נמנע בגלל שבפעמים שיצאנו לא יכולתי להירגע אח"כ, ולכן אני בנתיים נמנע מזה אולי אראה שאני נרגע מכל הנושא אסע, או לצאת קצת לשבת במירון בדירה ששם אני לא פוגש את כל האנשים אלא נופש לבד, הגם שזה קצת קשה כי צריכים להכין את כל השבת לבד אבל לי זה יותר רגוע וגם כמובן יותר זול.

אנו נערכים עכשיו לקראת קבלת התורה, ונקווה לקבלו ביתר שאת ועוז מתוך טהרה יתירה.

היום תשעה עשר יום לספירה.

העיקר שנדע ונתחזק שאנו עושים את הדבר הנכון ביותר ולדעת שאפילו אם זה עכשיו קשה אבל אח"כ רואים את הרגיעה באברים ובזמן לא רצים אחרי הנט בכל מאוד ובהתמכרות ללא שליטה.

אני ממהר במקצת ואולי אחה"צ ארחיב.

שלך משה

בס"ד

טוב לדעת שאני לא לבד בעניין המלונות.
אולי באמת כדאי להמנע ממקומות כאלו, כמו שאמרת, כי ראיתי שזה הוביל אותי לקושי עצום.

עכשיו, אני לא מרגיש את הקושי הזה.
לא כ"כ נעים לי לדבר על זה, אבל בגדול, יש כאן הרבה "מים גנובים ימתקו",  בכל סוגיית שמירת העיינים, מכיוון שכל אחד חושב [או יותר מדוייק, משלה את עצמו] שאם היתה לי האשה הזו...אז הייתי מאושר, עכ"פ מבחינת היצר. דבר שכמובן לא נכון ודמיוני, וכל אחד חושב את אותו הדבר בקשר למה שבחוץ, "לא תחמוד אשת רעך". חשבת על דרך הדרוש לומר , מדוע כתוב בתורה "לא תחמוד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמורו וכו'" וכי ניתן להשוות את האשה לשור? אלא שכנראה מי שחומד - שיש בו את התכונה הזו בנפש, רואה את האשה כאילו היא חפץ, ואין לו בעיה לחמוד אותה. זאת אומרת, "חמדנות", זה לראות ולחפוץ מה שיש לשני, וזה בא לידי ביטוי באשה שור בית וכו'.

אחד הדברים שחיזק אותי, לנדור נדר [ אני נדרתי [נשבעתי] שבמשך השבוע, אם אכנס לאתרים אסורים, אתן 3,000 ש"ח] היא העובדה שאנחנו מתקרבים לחג מתןורה, ואני רוצה סוף סוף להגיע בטהרה לחג הזה, אחרי 22 שנה לערך...
אני חשבתי שאם אתן פורקן בפועל פעם בשבוע, אולי אוכל להתמודד בצורה קלה יותר, אבל אתה צודק, שזה פתח....אני מקווה רק, שאם אפול אקום חזרה.
ראיתי במייל החיזוק שהיה מישהו שנפל אחרי 26 יום אח"כ אחרי 40 ומשהו יום, ולבסוף הזיק מעמד יותר מ -170 יום, ועדיין מחזיק.

משה מעולה. הלואי שנתקדם הלאה......אשריך צדיק!

לא יודע מה להגיד לך אבל יש לי דמעות בעיניים
היום משעות הצהריים נהיה לי כל כך קשה, מעדתי כמה פעמים, ואני מרגיש שחסר לי אוויר אני חייב שיחרור אבל אני לא רוצה לחזור למה שהיה לי, תתאר לעצמך שאני לא יודע מה לעשות מעצמי אני רק מקווה ומתפלל שהקב"ה יעזור לי לעבור את המשוכה הקשה הזאת.
קשה לי עכשיו להאריך בנושא אני רק מקווה שלא אפול בתקופה הקרובה.
אנא ה' הושיעה נא - אין לי כח לסבול כל כך הרבה, אתה הרי רואה את צערי ואת עבודתי הקשה, אף פעם לא שמרתי את עצמי כל כך הרבה זמן, ורק למען כבוד שמך יתברך, אנא, אנא אני מתחנן שמור אותי, תעזור לי כי אני מאוד שבור בתוכי ולא יודע מה לעשות.
אין לי כח להאריך במצב הנוכחי, אני מקווה שיהיו ימים טובים יותר
אני מתחזק בזה שראיתי שהימים האלו בסביבות ה20 קשים מאוד, אני מקוה שזה יעבור מהר, כי פשוט אין לי כח - אין לי כח.

בס"ד
משה , אני אתמול גם "מעדתי" אבל ממש בניסים לא נפלתי, והיום כמעט ולא הרגשתי את התאוה.

כנראה שאנחנו שם, זה נראה סוף העולם, ובלתי אפשרי לעבור, אבל יום לאחר מכן,, מקבלים את הלטיפה מהקב"ה.

אני אומר שיר המעלות בשבילך,
ומקווה לבשורות טובות.

ננסה לחשוב רק במונחים של 5 דקות התגברות ועוד 5 דקות.

אני מועד כל הזמן וקשה לי מאוד - כבר כמה פעמים החלטתי שאני נופל ואחזור אח"כ עוד פעם ואתחיל מהתחלה כי פשוט איני יכול יותר, וגם עכשיו אני לא בטוח האם אוכל להחזיק מעמד.
מה יהיה איתי?
מה יהיה איתי?
קשה לי להחזיק מעמד
אנא ה' למה יש לי ניסיון כל כך קשה, אנא תעזור לי, אתה בורא עולם ורואה מה אני כותב פה, תרכך לי את העבודה אין לי כוח.
תתפלל עלי שאחזיק מעמד בזמני הקשה - אני מפחד ליפול שלא אקלקל את כל העבודה הקשה, הרי החזקתי מעמד עד פה אולי יעבור היום הקשה הזה ואוכל ללכת הלאה.
אולי יחוס אולי ירחם
ממני משה

בס"ד

משה , מה קורה?

אני רוצה לשמוע שהכל נרגע בסופו של דבר. כל שניה של התגברות היא חשובה, היא זוהרת באור יקרות! וגם מקדמת אותנו כלפי הבראה, גם אם נפלנו בסופו של דבר.

ספר לנו מה קורה?

שמע!
היום לא היה לי כל כך זמן לחשוב על כל הענין אבל לפנות ערב שוב נתגברו המחשבות וכו', אבל אתמול החלטתי שאני מחכה קצת עד הבוקר והיה אם זה לא ירגע אולי אתקשר להאטליין, לקבל קצת זריקת אנדרילין, כמו"כ אתמול לא ישנתי בצהריים והייתי מותש מאוד, וזה במקצת גרם לי לחולשה נפשית, היום אכן לא נחתי בצהריים אבל הייתי מאוד עסוק, ולכן לא היה לי זמן, ולפנות ערב קצת נחלשתי ומעדתי בצורה רצינית, להדגמה: אני קיבלתי על עצמי ליזהר מאוד בהסתכלות על נשים, שכפי שהבנתי זה מעבר להקבלות המצויינים בתקנון של ה"גארד", והיום לא יכולתי לעמוד בזה בצורה רצינית אלא כל כמה דקות התחלתי להסתכל ואמרתי לעצמי, אולי אני נופל וזהו, אבל אחרי שניות אמרתי למה שאפול על דבר קטן, ובאמצע כבר חשבתי אני מתחיל מחדש וזהו, מיד חשבתי אבל אם זה היה כל כך קשה עד עכשיו, איך תדע שזה לא יהיה יותר קשה בפעם השניה.
ואומר לך את האמת שעד לאתמול לא הרגשתי קושי לישמר בנושא, וקצת התחלתי לחשוב ששאר האנשים שלפעמים נופלים היא כנראה בגלל שהם צריכים תרופה יותר חזקה, היום אני מסתכל עליהם אחרת, אני רואה את מה שאני עובר, את הנסיונות הקשים שאני עובר, ואני שואל את עצמי את אותן השאלות שאחרים שאלו, ואני פשוט מתחיל להבין את הכל.
ועל ענין כזה אמרו " מה שרואים משם לא רואים מכאן"
בקיצור מעדתי כמה פעמים בצורה רצינית ורציתי כמעט להכריז על נפילה אך ברגע האחרון התאוששתי.
אני מקווה שאחזיק מעמד הרבה זמן כי אני מפחד שנפילתי קרובה לבוא.
אני מתפלל בתפילה לפני אדון כל אנא חזק אותי תן לי כוח להמשיך.

נפלתי - השעה 3.30 לפנות בוקר
ידעתי שזה יגיע אבל לא ידעתי באיזה מהירות
אצטרך להתחיל הכל מחדש

בורא עולם אני שמח על עשרים הימים הטהורים שהיו לי אננא עזור לי להתחיל בהתחלה חדשה

בס"ד

משה היקר, הצטערתי לשמוע.....

אני חושב\מרגיש שעיקר הנסיון שלנו הוא - בסוגיית היאוש! זוהי עיקר הסוגיא.

שמעתי פעם ת"ח אחד שאמר, שיום אחד כאשר הוא למד בישיבה , הוא הרגיש חולי המעיים, לכן לא הניח תפילין בבוקר. לאחר סדר בוקר, הוא הרגיש מותש - אז אמר לעצמו שילך לישון, ואח"כ שקם שכח שלא הניח תפילין [למרות שהיה יכול להניח תפילין ע"פ הלכה] ועבר כל אותו היום ללא תפילין. שנזכר בזה - ייסר את עצמו כשבועיים - "אני קרקפתא דלא מנח תפילין". אח"כ עשה חשבון לעצמו, אותו היום שלא הניח תפילין, היה זה תחילתו באונס וסופו בפשיעה, זה היה יומו היחיד בכל חייו שזה קרה לו, לעומת זאת, מאז שהוא נעשה בר מצווה, הוא מניח יום יום תפילין, במזיד גמור. איך יתכן שפעם אחת של תחילתו באונס , כ"כ מדכאת, ואילו אלפי פעמים של מצווה במזיד לא משמחים אותו?!

עיקר הנסיון שלנו הוא התחלה מחדש, זהו יצר הרע, שמבחינה מסויימת גדול יותר מיצר העריות. [אני כותב את הדברים - כי אני שייך אליהם מאוד, לא כאחד שנגמל מהבעיה!]

כל שניה שמתגברים, כן! אפילו שניה, זהו השג עצום. אדם שובר את בטבע שלו, בשביל בורא עולם!

עיקר העניין הוא לזכור "בהמות הייתי עמך" - לזכור שאנחנו כמו בהמה, שלט מסתכלת האם היא מצליחה או לא, אלא עושה את עבודתה - ללא מחשבה על העתיד.

משה בהצלחה גדולה , ואני מאחל לכולנו - חיזוק גדול בחג השבועות.

שמע מה שהיה לי היום בבוקר
כמובן שקמתי מאוחר, אבל אחרי התפילה חשבתי ממילא כבר נפלתי בוא נהנה מזה לפחות היום, ואחר כך ממילא אתחיל מחדש, ואחר כך חשבתי הרי זה ממש כמו "אחטא ואשוב", ומיד התאזרתי ואמרתי אני ממשיך ומנסה.
כמו"כ היום בבוקר הייתי מותש ואמרתי לעצמי "תראה איזה ימים נפלאים היו לך עד עכשיו לא הייתי מותש בבוקר אם תמשיך כך יהיו לך ימים נפלאים"
מקווה לטוב
משה

בס"ד

קיבלנו את התורה - יחד עם שתי הלחם, שעל אף שהם חמץ - מביאים אותם בחג מתן התורה! "בראתי יצה"ר - בראתי לו תורה תבלין" , והרי שמתגבר יצר הרע מושכהו לבית המדרש. שמעתי פעם , שהגמרא לא אומרת להשאיר את היצר בחוץ, אלא להכניס אותו לבית המדרש. המדרגה היותר גבוהה היא לקחת את הכח האדיר שיש ליצר הרע, ולנצלו לעניינים של תורה קדושה ורוחניות. בתור ווארט, זה נחמד, אבל האם בפועל זה אפשרי?
מישהו שלח לי רעיון- נסה לתקוף את היצר הרע בצורה חיובית ולא מתנגדת. כלומר, אתה מרגיש שהיצר מתגבר עליך - אל תחשוב , "אחטא או לא, כיצד אתמודד וכו'" עשה משהו חיובי נגד התקפתו - הוא בא אליך בחרב ובכידון , תבוא אליו בשם ה' צבאות. תאמר לו עכשיו אני הולך לעשות איזה חסד, עכשיו אני הולך לשמוע שיעור וכו'. מי יודע?!

משה אני מקווה שאנחנו מתאוששים וממשיכים....

כל טוב,
אולי יחוס