רציתי לדעת מה גורם לאדם לשמור את עצמו באמת נקי רק להיום,
האם זה בגלל שהוא מבין שזו תועבה והוא הורס את עצמו וסביבתו אם נפל
או אולי שיש לו תאווה להגיע ליעד הנכסף וממילא היום לא שווה לו לשבור וליפול,
משום מה נראה לי שהעיקר הוא הצד השני, שביום יום איננו אוחזים את רמת ההרס שהתמכרות שלנו גורמת
ואם צדקו דברי מעניין אותי איך לחזק את הצד הראשון שאולי אפילו נגיע לכך שיגעיל אותנו להשתמש.

מחכה לדבריכם הנבונים...

בוה בוה, היקר!
לא הייתי אומר על התאווה - תועבה.
תאווה הוא הכח שמביא חיים לעולם, לולי הוא האדם לא היה מקיים יחסים עם אישתו ומניין לנו עולם מלא בבני אדם.
תועבה - הוא רק כאשר אין את הכוונה והמחשבה הנכונה בקיום היחסים, אם לאהבה - שאז זה חיובי, אם לשם מילוי התאווה - שזו תועבה.
אני רוצה רק לספר לך שמה שגורם לי להישאר נקי רק להיום, זה לראות את החיבור שלי עם אלוקים רק להיום.
אינני מתיימר לתלות את היום רק אם מחר אהיה גם מחובר, ולא אהיה מחובר רק אם אתמול הייתי מחובר.
אני מחובר עכשיו כי אני רוצה עכשיו להחלים ממחלתי וזה הדבר היחיד שיכול להציל אותי - החיבור עם אלי.
אני מתפלל את תפילת השלוה, ורואה ישועות ב"ה.
ממש, אין עוד מלבדו, אני לא עושה כאן כלום!!!
לילה טוב, חבר, שיהיה לנו נקיות רק להלילה, אמן.
חברך - ישורון_

כל הכבוד על השאלה, לא מובן מאליו הנכונות לברר בכנות את העניין.
אני יכול לענות מהחוויה שלי, בתחילת הדרך לא עניין אותי כלום, ידעתי רק שלשם אני לא מוכן לחזור ולא מסוגל עוד לחיות עם הסבל הנורא ההוא, למרות שלא ידעתי מה גורם לי את הסבל הזה, אם זה מבחינה דתית או לא.

כיום, אני יודע שהתאווה גורמת לי סבל וכאב בלי שום קשר לתועבה שבה (כי אצלי זה ממש לא תועבה) אני אפילו לא חושב שזה עבירה בשבילי, כי זו מחלה ולא עבירה, אבל כשאני באובססיה של תאווה אני פשוט סובל.
אני לא רוצה להסתכל על אישה ברחוב כי זה גורם לי סבל, זה מרוקן אותי ומנתק אותי מאלוקים אוהב, זה מגדיל לי את החור בלב.

היום אני רוצה יום נקי כי אני רוצה יום טוב. 

בוקר טוב! 
ששאלה טובה.
מה שעוזר לי לחזק את החלק ההראשון הוא כתיבה של מה באמת כל כך רע בתאווה. אני יודע לומר בכללי שאני סובל שאני משומש אך כאשר אני מצביע על דברים ספציפיים זה מחזק אצלי את ה...
וכאן רציתי להוסיף משהו כל כמות של ידיעה בדבר ההרס של התאווה בחיי לא יעזור לי להישאר נקי רגע אחד כי אני ממכור לתאווה. ברגע שיהיה מולי מושא מסויים אין כל משמעות לידיעות שלי כי הראש שלי על כך מתוחכם שהוא כבר ימצא איזה סיבה מספיק טובה בשביל ללגום.
אם כן מה עוזר לי לדעת את הסבל?
כשאני יודע שאני סובל זה יכול לעזור לי לעשות פעולות שעל ידם אני מתחבר לאלוהים שלו יש כח לעשות בשבילי את מה שאני לא יכול לעשות לעצמי.
פעולות זה מה ששהשאיר אותי נקי אתמול.
מתפלל רק להיום לעשות את מה שצריך. 
הרבה בהצחה!

לדעתי אלו ואלו דברי אלוקים חיים
בשלב ראשון לא עושים את זה כי עדיין יש את הטעם המר של הנפילה האחרונה
בהמשך ממשיכים בשביל לא לשבור וליפול
אבל העיקר והכי חשוב שבלי זה לא מחזיקים מעמד, זה תוכ"ד לעשות את הפעולות של הצעדים בשביל לעשות שינוי פנימי שיחזיק לאורך זמן, כי אם לא חבל על הזמן!

ג וגם, אבל בגלל זה אני חייב להיות מחובר לחברים לזכור למה אני לא רוצה היום להשתמש,
וכל תגובה בשירשור הזה שווה מליונים.

נקודת התחלה - זה הסבל שבו היינו. הוא זה שדחף אותנו לצורך את הפתרון המתאים לנו.
בנקודה השניה [שזה הימים הבאים] זו ההבנה שבשביל 'לחיות' אנו חייבים תוכנית, - בלי קשר ממשי לשני הצדדים שהעלתה. כלומר אולי ניתן לומר כך, שגם אילו הם לא היו - היינו צריכים לבחור בתוכנית. כי באיזה שהו מקום אנו מחפשים משהו עמוק בפנים. והוא החיבור לאב רחמן ואוהב. הנמצא רק אצל האין סוף ברוך הוא. 

תודה רבה על   שרשור המדהים הזה..
ממש כך התחלתי כי נמאס לי למות כל פעם מחדש. 
ממשיך כי אני רוצה לחיות באמת!!!

בוה בוה כתב on 24 ינו' 2017 21:45:

לקרוא סיפורים על חברים שפוצצו את הראש לשתיים בשביל קורטוב של הנאה מהתאווה, - המדומיינת.
לשמוע דמעות ובכיות של חברים שמתייסרים ומדממים למוות מהתאווה הארורה שחייבים להתרחק ממנה עד הקצה האחרון. 


בשביל להגיע אל היעד הנכסף... לא די לעסוק בבריחה ובמגננה, יש לנו לעסוק בבניה האישית של החיים שלנו. לעבוד על המידות ולשפרם בהתמדה ובנחת - להיות אנשים טובים יותר, כל יום מיום האתמול, עד כמה שניתן לעשות בכוחנו.
דבר זה מעלים את התאווה מאליה וממלא את החיים בהמון אושר ושמחה המיתר את הצורך לפנות/לבקש שוב פעם את התאווה כל פעם מחדש.