ב"ה

היי

אני מקדים ואומר שכל מה שכתוב פה זה לפי דעתי האישית, אני לא בא לקבוע עובדות בשטח ואני לא מומחה לשום דבר, ואין לי כל כך ניסיון בדברים האלה.

אז אני יציג את עצמי, אני קודם כל אני ממש לא מכור והמקרה שלי פחות גרוע מאחרים פה. אז הכל התחיל בזה שטיילתי לתומי באתרי תמונות רגילות (שלא קשורות לבנות, אתרי תמונות של צלמים לצורך עבודת עיצוב גרפית ), ופתאום הגיעו כמה תמונות מגרות, ומפה התחלתי להדרדר.. מהתמונות הפשוטות והלא כל כך חשפניות, חיפשתי תמונות יותר ויותר חשופות עד שמצאתי את עצמי המון זמן ושעות מול המחשב באתרי תאווה. בתוך עומס גדול של מבחנים שאני נמצא בהם, מצאתי את עצמי מבזבז את הזמן על זבל שעות שלמות ללא שום תועלת..

את האמת היו לי שתי רצונות ביחד כזה, לא יודע איך להסביר.. רצון אחד להפסיק עם זה כי זה עבירה, רצון שני להמשיך עם זה כי זה כיף. מצאתי את עצמי חוזר בתשובה ומתוודה, ואחרי כמה שניות פשוט רץ לפגום עוד קצת.. ("אבל רק הפעם.. עוד קצת וזהו") התאווה הזאת כשהיא באה היא מושכת כמו לא יודע מה. מצאתי את עצמי חוזר בתשובה ואומר לעצמי שהפעם באמת באמת זה לא יקרה שוב, והזמן עשה את שלו ושוב פעם מצאתי תעצמי פוגם וחוזר בתשובה וכו'.

את האמת תמיד צחקתי על כל העניינים האלה של אינטרנט כשר וכו'.. אמרתי לעצמי מה הסיכוי שלי ליפול בזבל הזה? והתייחסתי כמובן די בזלזול להודעות של הרבנים להשים אינטרנט כשר או להעיף את האינטרנט בכלל מהבית וכו'.. את האמת מה שמנע ממני בסופו של דבר להמשיך בזבל הזה, זה היה פשוט לחסום את עצמי ע"י אינטרנט כשר. בהתחלה חשבתי שזה ביזבוז כסף , ושאם אני רוצה אז אני לא יעשה את זה וזהו, ובשביל מה לשלם סתם (דרך אגב, ההבדל במחיר בין אינטרנט רגיל לרימון הוא לא גדול).. את האמת אני עדיין חושב שמי שרוצה באמת באמת להפסיק הוא יפסיק! אבל הבעיה היא כשהתאווה מתקיפה, הרצון שלי משתנה למצב של "רוצה ולא רוצה".. רוצה להכנס לאתרים האלה ולהנות אבל לא רוצה לחטוא..

בכל מקרה, שוב אני אומר שאני לא מכור, אני בן 20, זאת הפעם הראשונה שלי שנחשפתי לאתרים כאלה בתור בוגר. היו לי עוד כמה פעמים אבל זה היה כשהייתי קטן, וזה לא כל כך הזיז לי באותה תקופה. בטח אתם שואלים מה אני עושה פה.. אז התשובה היא, שמכל הסיפורים שאחרים סיפרו לי הבנתי עיקרון מאוד חשוב, הדבר הזה לדעתי זה כמו מחלת סרטן, ככל שמטפלים בזה יותר מהר , ככה הריפוי יותר קל, פחות כואב ויותר מהיר. וככל שמשאירים את זה וממשיכים, אז אחר כך נהיה יותר ויותר קשה להפטר מזה, וההפך זה רק מתגבר. הבנתי שאני רק בהתחלה של זה, אז החלטתי לתת את כל הכוח שרק אפשר: בקריאה של מלא מאמרים שמצאתי ב GYE ובאתרי יהדות אחרים, פורומים, תוכנות חסימה, חיוזקים ודברי תורה ועוד.

הדבר החומרי שהכי עזר לי בתכלס זה שעברתי לאינטרנט רימון + התקנתי תוכנת רימון, על זה כבר חפרתי באשכול הזה:
www.guardyoureyes.org/forumheb/index.php?topic=872.0
זה מה שמנע אותי בסופו של דבר כשבאתי שוב להכנס לאתרים האלה.. ההגנה שלהם היא די טובה וחוסמת וקשה לעקוף. חוץ מזה שבמקרה הקל שלי ב"ה, מספיק לחכות 5 - 10 דקות ללא שום גירוי או מעשה כלשהוא שקשור לזה, והתאווה נרגעת ואני חוזר לעצמי.. כאילו גם אם הייתי יודע איך לעקוף.. עד שזה יקרה נגמר הסיפור.
[אני יודע שאני עושה להם פרסום , אבל כנראה שמגיע להם את זה]

חוץ מהחסימות, מה שעזר לי עוד היא המחשבה שזה מעלה מאוד מאוד מאוד גדולה לחזור בתשובה על החטאים האלה שכל כך נהנים מהם ואחרי שטעמתי את טעם החטא אזז זה בכלל מעלה ענקית.. בדברים הקשים האלה אנחנו צרכים להראות שאנחנו יהודים למרות כל הקושי!! וגם הפחד מהעבירות הכל כך גדולות האלה זה גם גרם לי לרצות לעזוב ההתנהגות הזאת כמה שיותר מהר. האבות שלי מסרו את עצמם להורג בשביל התורה, המקרה שלי הרבה פחות גרוע משלהם , ואני לא יעמוד בו??
חוץ מזה, שיסורים של קדושה (לדוגמא כשמתאמצים לעשות מצווה למרות קשה, או להמנע מעבירה למרות שקשה) מבטלים הרבה יסורים אחרים שהיו אמורים להגיע.

בכל מקרה, למדתי מהניסיון הקצר שלי ומסיפורים של חברים כמה דברים, אני לא בטוח שכולם נכונים, ואני לא בא ללמד אותכם כי אני חדש בעסק, אבל בשביל לפתח נקודות חשיבה.
1. ככל שממשיכים עם העבירות מהסוג הזה יותר, ככה התאווה עוד יותר גודלת. הסיפוק מהתאווה הוא זמני ביותר. אחר כך רוצים עוד ועוד.
2. ככל שמפסיקים יותר מוקדם, ככה זה יותר קל ופשוט.
3. לדעתי, אם באמת באמת רוצים ב 100% להפסיק את זה, אז אפשר להפסיק. הבעיה שלי היתה כשהתאווה מתקיפה, אז יורדים כמה אחוזים מתוך ה 100% של הרצון להפסיק. אם מישהו יעמוד מולי עם M16 ויאיים עלי ברציחה במידה ואני יעשה את העבירה, אני יעשה את העבירה? לא.. למה? כי אני 100% לא רוצה לעשות.
4. כדאי מאוד להשים חסימות כלשהם לאינטרנט, חסימה שבאמת עובדת וקשה לעקוף. למי שלא רוצה לשלם, התוכנה K9 למחשב (אפשר לקרוא עליה באתר GYE) היא גם טובה לדעתי, וגם אותה קשה לעקוף, רק חשוב לרשום אותה על אימייל של חבר ולתת לחבר את הסיסמא בשביל שלא תהיה לכם שליטה.
5. בתקופת התאוות היו לי מחשבות של "איך אני יחייה בלי זה? איך אני יפסיק עם זה? איך החיים שלי יראו בלי זה? זה באסה חיים בלי הדבר הזה!" - אלה מחשבות הבל לחלוטין.  אחרי שמסיימים עם זה לגמרי אין יותר צורך בזה ומרגישים חופשי. את האמת שההפך הוא הנכון, דווקא הנפילה בעבירות האלה היא זאת שגורמת לעצבות הכי גדולה. ודווקא אחרי שמסיימים עם זה מרגישים טוב וכיף שמצליחים להתמודד.
6. המלצה חשובה: התעסקות בדברים כגון עבודה או לימודים עוזרים הרבה כי לא נשאר הרבה זמן פנוי!! ואם כבר נשאר זמן פנוי ורוצים לבלות, אז אני ממליץ לעשות את זה לפחות עם חברים ולא לבד.. אני לא אומר שכל פעם שיש זמן פנוי אז לחפש חבר או משהו.. אבל לא להשאיר הרבה זמן פנוי כשאתם לבד
7. כדאי לתת את כל הכוח להלחם בזה כמה שיותר מוקדם ולא לחכות שהמצב יחמיר.


הנזקים החומריים שנגרמו לי כתוצאה מה "התמכרות" שלי:
1. מצאתי את עצמי שעות שלמות ואפילו רוב היום, ואפילו כשבאתי לישון לפני ואחרי ובאמצע השינה חושב על דברים לא צנועים - מבזבז את הזמן על הזבל הזה. זה זמן יקר, שהייתי יכול ללמוד בו או לעבוד בו או לעשות דברים שבאמת מועילים!!
2. לדעתי כל העצבות שנגרמת מההנאה הזאת היא בכלל לא שווה את ההנאה הרגעית הזאת.. חוץ מהעצבות היה לי חוסר מצב רוח , יאוש, דיכאון קל, אין חשק לאף אחד, נהייתי אדם פחות חברתי למשך תקופה קצרה ועוד.. זה נשמע כמו מחלת נפש אבל אלה ההשלכות של זה.. זה בעצם די הרס לי את החיים.. מבן אדם די נורמלי הפכתי להיות אדם סגור ודכאוני ומתעצבן בקלות על אנשים ורב איתם..


היום ב"ה אני כבר נקי מהזבל הזה, בקושי יש לי נסיונות ומחשבות לחזור לזה, יותר נכון אפשר להגיד שכמעט אין לי מחשבות לחזור לזה.. ואני חושב שב"ה אני בחוץ לגמרי.

אני חוזר על מה שאמרתי בהתחלה בשביל למנוע תגובות לא לעניין: כל מה שכתוב פה זה לפי דעתי האישית, אני לא בא לקבוע עובדות בשטח ואני לא מומחה לשום דבר, ואין לי כל כך ניסיון בדברים האלה.

אני מאחל לכולם ב"הצלחה להתרפא ממחלת הנפש הזאת ומכל התאוות !!


----------------


"ואל ידמה אדם בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העונות והחטאות שעשה, אין הדבר כן אלא אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם, ולא עוד אלא ששכרו הרבה שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו וכבש יצרו, אמרו חכמים מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו, כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם מפני שהן כובשים יצרם יותר מהם".

וואו, מדהים לגמרי.

כל הכבוד על הצעדים הנמרצים.

אם לא אכפת לך, כמה שאלות קטנות, כדי שנוכל כולם ללמוד ממך.

א. כמה זמן אתה כבר נקי?

ב. כמה זמן היית בתאווה?

ג. אתה מסביר שאם רוצים מאה אחוז - אפשר להצליח, אבל לפעמים לא רוצים מאה אחוז. אז אם אפשר קצת יותר פירוט איך אתה יודע שכעת לכל החיים יהיה לך מאה אחוז של רצון להפסיק?

אני בטוח שכל מי שקורא את הדברים שמח בשבילך ואני בודאי שמח לקרוא שאתה לא מכור. כל הכבוד שתפסת את זה בזמן. (עבור שאר הקוראים שלא בטוחים, הייתי ממליץ לנסות את הדברים אבל להיות עם יד על הדופק, ואם ח"ו יש עוד נפילה - להבין שאולי זה לא המצב שלנו ואנחנו צריכים צעדים נוספים).

אבהיר נקודה אחת שנראית לי חשובה בעניין של פותח הפוסט,
פותח הפוסט, הצהיר על עצמו, שהוא לא היה חשוף למראות אסורים במשך זמן ילדותו וצעירותו, אלא רק בזמן האחרון כאשר נחשף דרך אגב לאתרי צילום הוא הדרדר.
לכן, השאלה הראשונה שצריכים אנו לשאול את עצמנו, האם התחלנו לראות דברים שהשפיעו עלינו עוד מגיל צעיר מאוד, שאז הדרך כבר לא כל כך קלה כמו שמתאר פותח הפוסט, או שנגררנו לזה דרך אגב, ובסך הכל אנחנו מאושרים ונעים לנו בחיים.
זאת שאלה מהותית שיש לתת עליה את הדעת.

בהצלחה חבר, שמחתי לשמוע את בשורתך, מאחל לך הצלחה רבה בהמשך הדרך בכל אשר תפנה..

חברים יקרים,

אני מצטער שאני מגיב בצורה כזו, אך פותח הפוסט כתב כמה דברים שחייבים תגובה:

1. מסיפורו של פותח הפוסט נראה שהוא חווה נפילות באותה צורה שכל אחד שמכור חווה אותן.

whiteandfair כתב on 13 יוני 2012 22:30:


כלומר, הוא התגרה ע"י תמונות באינטרנט ונגרר ונגרר ונגרר לאתרים נוספים ונפל ולא היה יכול להלחם בזה.
אני מצטער לומר אבל לדעתי זו התנהגות אופיינית של כל מכור !!!
מכור זה לא אחד שהלך לאישה אחרת וכולי, אלא כזה שמתי שהוא נופל, הוא לא מסוגל לעצור את הנפילה, אלא הוא נופל ונופל ונופל.

2.
אני לא יודע מה איתו, אבל אני כבר 105 יום נקי ואני לא יודע מה יהיה מחר.
אף אחד לא מבטיח לי שלמרות שעברו לי 105 ימי חסד נקיים, שמחר אני לא אפול !!!
וישנם עוד הרבה מקרים של אנשים שהיו נקיים שנה ואף כמה שנים ופתאום נפלו.
מה הם יכולים לומר שהם יצאו מזה ?!?
לא נראה לי.

אני מאחל לחברינו שאכן לא יראה יותר נפילות.

בהצלחה לכולנו
שמואל.

היי

שמואל, אני דווקא כן יודע מה יהיה מחר.. אני יודע שהנסיונות שיש לי עכשיו בדברים האלה הם אפילו לא 20% ממה שהיה בתקופה שהייתי "מכור" .. אין יותר "התקפות" של תאווה כמו פעם, ואם הם באות אז כבר אמרתי, זה אפילו לא כ 20% ממה שהיה פעם.. אם יש "התקפה" , את האמת שאני קצת צוחק על "ההתקפה" הזאת ודי מסתכל עליה מלמעלה,  ואחרי דקה גם היא נעלמת ואני ממשיך רגיל בחיים..

אפילו כששוב נחשפתי שוב לגירויים ( כמובן לא בכוונה, הגירויים כוונה לתמונות רגילות של בנות - חשופות אבל לא חשופות לגמרי) ידעתי להתמודד עם זה, נכון זה היה קצת קשה אבל לא כמו פעם כי כבר הייתי בסרט הזה. פשוט מחכים דקה וזהו הכל עובר.. ככה זה עובד אצלי ב"ה..

כשמתחילים להפסיק עם זה לאט לאט התאווה יורדת ויורדת ויורדת.. נכון שבהתחלה זה הכי קשה אבל אחר כך זה נהיה כבר קל ובסוף זה נהיה אפילו מצחיק, אני לפעמים חושב על עצמי "ואוי איך פעם נכנסתי לאתרים כאלה.." אבל התירוץ הוא פשוט, שהתאווה שיש לי היום היא לא כמו פעם. אני חושב שהצלחתי ב"ה להפסיק עם זה מאוד מהר מכיוון שגם התקופה שבה הייתי "מכור" היתה מאוד קצרה.. נראה לי שמה שעברתי זה כמעיין או ממש (אני לא בקיא כל כך בתלמוד אז אני לאדע מה הכוונה המדוייקת): "אמר רבי יוחנן: אבר קטן יש לו לאדם, מרעיבו - שבע, משביעו - רעב"

חוץ מזה, שאין לי בכלל זמן לחשוב על זה כי אני מוצף בלימודים, וזאת אחת מההצעות שלי לאנשים כמו שכתבתי בהודעה.


משוש חיי, תודה על התגובה.


זלמן,
א. שבועיים, אבל נקי זה אומר נקי לגמרי, בלי שום התקפות או ניסיונות כמו שהיו
ב. הייתי "מכור"  4 ימים, אבל הספקתי המון ב 4 ימים האלה
ג. נראה לי שעניתי על זה בתשובה לשמואל


כשמגיעה "התאווה" אני קצת צוחק עליה משתי סיבות:L
א. היא חלשה מאוד לעומת פעם
2. אני גם ככה חסום חח..

חבר יקר,

כמו שכתבתי לך אני "נקי" כבר 105 יום !!!
אני לא אומר לעצמי שאני כבר לא "מכור", אלא אני ממשיך לעבוד על עצמי כדי שלא אפול מחר.
כך כל יום ויום אני אומר לעצמי "רק להיום" אני עושה עבודה עצמית (דרך 12 הצעדים) כדי שרק ביום אני אהיה נקי.
אני לא יודע מה יהיה מחר, ואני מסופק אם מישהו אחר כן יודע.

גם אצלי הגירויים והנסיונות קטנו בהרבה ואורח פלא, אבל זה לא גורם לי להסתכל לתאווה מלמעלה.
אני תמיד בכוננות !!!
וברגע שאני אסתכל לתאווה מלמעלה או שאני אשכח מזה שאני מכור, אז כאן תהיה הנפילה הבאה שלי !!!

גם אני מוצף בעבודה ולימודים ואין לי אפילו זמן לנשום, אבל זה לא גורם לי לצחוק על התאווה שלי ובטח שלא להסתכל עליה מלמעלה, אלא ההיפך, רק לעבוד יותר חזק בכיוון ההחלמה.

שוב, אני ממש מאחל לך שכמו שאמרת, יותר לא תראה נפילות.

בהצלחה ובאהבה רבה

שמואל.

טוב, נדבר עוד כמה שבועות ואני יעדכן את הנושא.. למרות שאני בטוח ב 99.9% שהעבירות האלה לא יחזרו על עצמם

בס"ד
וואו... לתפוס את עצמך תוך 4 ימים וגם להספיק להירשם בצורה פעילה לפורום... זה חתיכת עבודה אחי!
ניצלת בזמן, בע"ה תגדל ותצליח.

לפי דעתי, ההתמכרות נובעת ממשהו פנימי עמוק וחשוך שצריך החלמה ולא מקבל, התוצאה היא ההתמכרות, אך יש סיבות נסתרות מאחוריה, ועליהם צריך לשים את הדגש.
לפני דברי פותח הפוסט, החיים שלו עברו דיי בסבבה, לא עברו עליו טראומות קשות, לא משברים ולא התעללויות. כמובן שלכל אחד יש את הכעסים, המריבות, אך הכל תלוי כיצד האדם לוקח אותם ותופס את המצב.
לא נראה לי שלהכניס בכח את כותב הפוסט לכך שהוא מכור, והוא לא הצליח לעמוד בפיתוי, הוא בסך הכל התגרה, כמו שלכל אדם רגיל יש יצר הרע, ללא שום תסבוכת, ללא שום דבר עמוק בפנים שהוא צריך למלא, אז לפי עניות דעתי, לפותח הפוסט אומר שוב, אין לך מה לעשות כאן, נפלת, קמת, ותמשיך להתקדם הלאה בחיים.
אתה לא אובססיבי לההתמכרות, אין לך דפוסי מחשבה של מכור, ואין לך דחפים אשר באים והולכים ללא כל פרופורציה, בכלל לדעתי, בשביל צריך להיות מכור, צריך פרק זמן ארוך שאדם יעבור ואז הוא ייקרא מכור.
אביא דוגמא אישית: בצעירותי, הייתי אוהב לשתות חביות של בירה, ואני לא מגזים, הייתי שותה לא מעט בירות, גם ליקרים, אבל בעיקר בירות.
והיום, חוץ מבירה שחורה מקסימום, אין לי שום משיכה לשתות בירה, ואני נקי ממנה כבר כמה שנים טובות.
וכנ"ל לגבי סיגריות, הייתי בהתחלה מעשן, ללא שליטה על עצמי, למשך תקופה של כמה חודשים, והיום אני לא מסוגל לראות סיגריה, רק לחשוב על העשן שמסריח את הבגדים, והשיניים הצהובות שברבות השנים יהיו לי, זה מספיק בשביל לעצור אותי.
אז אני כמו שאני לא הייתי מכור לדברים האלו, כך גם פותח הפוסט איננו מכור לתאווה.

בהצלחה בהמשך הדרך...

משוש חי היקר,

מבלי לדבר על פרטים ספציפיים, אני חולק עליך בכמה דברים:

1.
אנחנו לא יודעים ולא דנים באיך הגעתי להיות מכור. ומה שקובע אם אני מכור או לא זה לא איך הגעתי לכך, אלא מה היא התנהגותי כיום.
אם יש לי היום התנהגות התמכרותית, כלומר שאין לי יכולת להתנגד לנפילה, אזי אני מכור לכל דבר ועניין. וזה לא משנה אם הנפילה היא אוננות או כל דבר אחר.

2.
לא כל המכורים הם כאלו שהיו להם חיים מתוסבכים.
ישנן הרבה סיבות לאיך נהייתי מכור (ושוב אנו לא דנים בכך) ולא כולן הן מתסביכים מהעבר.

3. לגבי סיגריות, בירות ואוסף בולים:
אם זה היה מלווה בהתנהגות התמכרותית, אז יש כאן התמכרות, אפילו אם 20 שנה היא הלכה לישון, היא קיימת.

ושוב אני לא משכנע אף אחד שהוא מכור.
אני לא הולך ברחובות עם חולצה שכתוב עליה" מכורים לכו ל-"שמור עיניך".
אך אם יבוא אלי אדם ויספר לי את מה שפותח הפוסט סיפר לנו וישאל אותי אם הוא מכור, אני אומר לו בוודאות מוחלטת שהוא "מכור".

לשמואל היקר, 1)לכל אדם עלי אדמות יהיה תמיד רגע שהוא לא יוכל לשלוט בעצמו ויעשה דברים פזיזים שנוגדים את צו מצפונו. האם נקרא לאחד כזה מכור?
2) אמרת, שאנחנו לא דנים בשאלה אם היו לנו הסתבכויות נפשיות לפני שהתמכרנו, ואני שואל, למה אנחנו לא דנים בכך? הרי זה הגורם העיקרי בכל הסיפור של ההתמכרות.
3) אני יכול להעיד על עצמי, שאינני מכור לסיגריות ואלכוהול, למרות שהיה לה פן התמכרותי, היא לא ישנה, ולא בקומה, ולא מצב של תרדמה עמוקה, אלא היא פשוט לא קיימת, הצלחתי לשבור את התסריט, שאלכוהול וסיגריות יגרמו לי לאושר, וייתנו לי מענה לבריחה מהקשיים שלי.

אמנם, אתה אומר שאתה לא משכנע אף אחד שהוא מכור, אבל אתה אומר בפירוש, שפותח הפוסט הוא מכור. למרות שאין התנהגותו מוכיחה זאת בוודאות, ויש להסתכל על כל הגורמים והסיבות והאפשריות שהביאו אותו לנפילה בתאווה, אבל מכאן ולהגדיר אותו כמכור, כאחד שלטענת רבים בפורום, חולה במחלה אנושה שאין לה מרפא, וכל חייו הוא יהיה מכור, זה אבסורד!

בכל מקרה, אני בטוח שפותח הפוסט, אדם נבון ובוגר, על מנת להחליט בעצמו מי הוא ומה הוא, ולא להקשיב כמו פתי לדברים שאנשים לפעמים מתוך כאב אמיתי, אומרים.

בטלפון היום שוחחנו על כך שהבדיקה הכי פשוטה לדעת האם אדם מכור הוא לתת לו לנסות להישאר נקי, זאת למרות שישנן בדיקות נוספות שמתמקדות בנפש שלנו. אז נראה לי שכולנו ניתן לחבר היקר שלנו לבדוק את עצמו ולראות האם הוא אכן מצליח. באם הוא יצליח - אני בטוח שכולם כאן ישמחו מאוד בשבילו. באם ח"ו הוא ייכשל - הפורום לא הולך לשום מקום.

באופן אישי, כאדם מכור, אני יכול להגיד שאני מכיר בדיוק את ההרגשות שפתוח הדיון מתאר, איך פתאום אין תאווה ואני אפילו צוחק עליה והכל בסדר, וגם המחשב חסום ולכן אני בטוח שההתמכרות מאחריי, אבל אני יודע שזאת אחיזת עיניים נוראית, ואם אני מתפתה להאמין לכך - זאת שאלה של זמן עד שאני נופל שוב.

אחזור ואומר: אני מדבר רק על עצמי או על מכורים כמוני, ואם פותח הדיון איננו מכור, אז הוא בכלל בעולם אחר מהעולם שלי והדברים שלי לא שייכים אליו.

לשמואל:
האם ברצונך לאמר שאדם שהיה מכור ישאר מכור גם עם 50 שנה הוא לא יחזור על זה? אם כן בשביל מה כל הפורום הזה? זה רק בשביל לצאת מההתמכרות ואם לא שייך לצאת מזה זה ברכה לבטלה ואפשר לסגור את כל הפורום.

ברור לעניות דעתי שמכור אכן יכול ומסוגל לצאת מההתמכרות ובשביל זה אנחנו פה. איש לרעיהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק.

ולפותח הפורום. אשריך ואשרי חלקך שזכית לבלום בזמן לפני ההידרדרות לתהום הזאת ויישר כח לדברי החיזוק

אני מקווה ששמואל לא יכעס שאני עונה במקומו.

יש הבדל עצום בין "לצאת מהתמכרות" ובין "להתמודד עם ההתמכרות". אדם אלרגי, לא מחפש להפסיק להיות אלרגי, אבל עדיין יש רופאים בדיוק עבורו, והם מלמדים אותו איך לחיות נכון עם האלרגיה באופן שאף פעם לא תפריע לו.

זה בדיוק מה שאנחנו עושים כאן. גם כאשר אהיה נקי בעז"ה שנים ארוכות, ההתמכרות עדיין קיימת בתוכי ואני לא חושב שהיא תיעלם יום אחד, בדיוק כפי שהיצר הרע לא ייעלם. מה שכן, אני מקווה שבעז"ה אדע איך להתמודד איתה כך שהיא אף פעם לא תהיה פעילה.

אגב, כתבתי אתמול באריכות על הנושא הזה בפורום 12 הצעדים, ויש דעה נוספת לפיה יש סיכוי שההתמכרות תיפסק יום אחד, אבל בנתיים לא ראיתי את הבן אדם שזה קרה לו, וזה גם לא חל עליי.

לצדיק גמור בס"ד, שלום.
תרשה לי לנסות להסביר משהו , ממה שהבנתי והתנסתי .
את השאלה שאתה שואל על מכור .
יבוא עב"ם שנחת אתמול מהירח . וישאל . למה אתם בני האדם צריכים לאכול כל הזמן ולשתות ? מה גם עוד 20 שנה תצטרכו לאכול כמו ביום הראשון שהתחלתם? אז מה החכמה פה ? אוכלים אוכלים וזה לא עוזר .תמיד צריך לאכול עוד .
ינחת עב"ם מהמאדים ויראה איך מכונית נוסעת , ושצריך לתדלק את המכונית ולתחזק בשביל שתיסע. ויתפלא כשיסבירו לו שכמו שביום הראשון למכונית היא צריכה דלק בשביל לנסוע ,כך בעוד 10 שנים ועד בכלל היא תצטרך דלק ,וטיפולים בשביל לנסוע . אז דוקטור עב"ם יגיד שזה לא שווה ולא רציני . מה החכמה פה שתמיד המכונית צריכה דלק?
ולענינינו בן אדם מכור תמיד מכור . אלכוהוליסט שרוצה לתפקד כמו בן אדם ולחיות . חייב להתנזר מאלכוהול ולקבל טיפול .קבוצות ,12צעדים, או כל טיפול אחר ולכל החיים שלו. זה דבר מדעי שאלכוהוליסט תמיד אלכוהוליסט .  וכמו כן מכור לסקס תמיד מכור לסקס לכל החיים . ואם הוא יתחזק את ההחלמה והבריאות שלו הוא יוכל להישאר נקי , ואם לא.....אז הוא יפול.
ואנו שבאנו לפורום הזה( לא כי שיעמם לנו בחיים , ואנו אוהבים להתפלסף ,ולהראות לכולם כמה אנו חכמים וצודקים.)  רוצים פשוט לחיות