בשתי מילים: היה מדהים. כל כך הרבה רגעים מיוחדים היו בכנס השנתי החמישי, עד שקשה לשים את האצבע על מה באמת היו הדברים שעשו אותו למיוחד כל כך. הפאנל בהתחלה שבו ארבע חברים שקיבלו את החיים שלהם במתנה בכנסים הקודמים סיפרו כל אחד על הכנס הראשון שלו, המפגש חברים שנמשך לאורך כל הערב, הקבוצות נושא המושקעות, המסר הזוגי המרתק וכך הלאה וכך הלאה.
אבל אם בכל זאת אני צריך לבחור את הרגע בה"א הידיעה, אזי עבורי זה היה דוקא אקורד הסיום. אחרי שכל המילים כבר נאמרו, כל החיבוקים כבר חובקו, כל הצחוק כבר נצחק, והמנחה ביקש מכולם להצטרף לשירת "ואפילו בהסתרה". מי כמונו המכורים שזכינו למתנת הניקיון יודעים ש"אפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה, בודאי גם שם נמצא השם יתברך". מי מאיתנו לא מרגיש ש"גם מאחורי הדברים הקשים העוברים עליך - אני עומד". חברים חדשים עם חברים ותיקים, אלו שזה להם הכנס הראשון לצד אלו שזה להם הכנס החמישי, כולם התחברו, יד על כתף, ונסחפו בשירה. עבורי, זה היה הרגע הגדול מכולם.
בכנס הזה הרגשתי שבודאי גם שם נמצא השם יתברך. אין שום הסבר אחר לתופעה המדהימה של חברים שנקיים שנים ארוכות, ולמרות שאנחנו אומרים "בחסד אלוקים, לגמרי לא מובן מאליו", אנחנו מתרגלים לנס הזה שבו אנחנו נקיים שנה ושנתיים וחמש וכן הלאה וכן הלאה. אלוקים מחולל עבורנו את הנס הזה, ובכנס זה היה מוחשי.
איך אפשר שלא להתפעל מחברים בכל הגילאים ומכל העדות והחוגים שקפצו למים והגיעו בפעם הראשונה בחיים לכנס, חלקם זה הפעם הראשונה בחייהם שהם מוכנים לחשוף את עצמם בפני אחרים, להודות בבעיה, לבקש עזרה ולהיות מוכנים לעשות מה שצריך כדי לזכות בנס הזה של חיים נקיים. כל כך מרגש לפגוש עוד חבר ועוד אחד, ולפעמים לוקח כמה רגעים עד שמתחבר האדם איתו אני משוחח עם הניק מהפורום או מהקבוצה הטלפונית...
אנחנו שהיינו בהסתרה שבתוך ההסתרה, יודעים שבודאי גם שם נמצא השם יתברך, וכעת העבודה שלנו להמשיך ולהפנים שגם מאחורי הדברים הקשים שעוברים עלינו עכשיו, בהחלמה, "אני עומד". מי שהיה בכנס קיבל זריקת מרץ להתקדם בעבודה הזאת, ומי שלא יכל להגיע - ניפגש בעז"ה בכנס השישי...
