קראתי את ההודעה של זלמן ומשמעות דבריו שעד שלא תרגיש שההתמכרות דופקת לך את החיים לא תצא מזה העניין הוא,  שיותר מפריע לי שההתמכרות הזאת היא עבירה, מאשר ההתמכרות עצמה, ז"א אם הייתי גוי(ח"ו כמובן) לא הייתי בלחץ מהעניין, נכון שזה מזיק לחיים אבל לא ברמה כ"כ גבוהה וזה כיף גדול וכו' הבעייה [כביכול] שה' לא מרשה את זה, זה לא סגריות שאני יכול לומר לעצמי קצת לא מזיק ואם אני יעשן פעם בשבוע סיגריה לא נורא, כאן כל פעם זה נורא ואיום, יש דין ודיין ואני יתן דין על זה, ואיזה צער אני גורם לקב"ה! אני לא בא להגיד שזה מועיל לשלום בית ולשאר ענייני החיים אבל [יכול להיות שזה מה שזלמן התכוון שזה דופק את החיים האמתיים לעולם הבא] בכל אופן הפורום הזב מועיל מאוד ויישר כוח לכול המפעילים והעוזרים וכו'

הכל בשאלה לדעתי זה למה אתה לא מרגיש עם זה רע...
אם אתה לא מרגיש רע כי אתה סתם לא חושב על זה יותר מידי, אז קדימה תיהיה רציני ותבין את ההשלכות של המעשים שלך.
ואם אתה באמת חושב שזה לא רע [מה שאני בטוח לא נכון] אז לך תלמד על זה.
בכל אופן בכל צד שהוא אני מאמין שבן אדם יכול לגרום לעצמו להאמין שזה הדבר הכי נורא שיש בשתי המקומות עם קצת עזרה [שיש בפורום] וקצת כוח רצון

בהצלחה ומחזק את ידייך!

כמו שכתבתי, אני לא מרגיש רע מעצם ההתמכרות אבל אני מרגיש רע מאוד מאודדדדדדדדד מזה שאני עובר על רצון בוראי [כנראה לא הצלחתי להבהיר את הנקודה]

בעצם, מה שאתה אומר הוא - אני מצידי הייתי מתיר אוננות לכתחילה (כמו בSA, ראה אשכול בפורום של קבוצת 12 הצעדים), ואני לא באמת מבין מה ה' רצה כשהוא אסר את זה. אבל אם הוא אסר את זה, אז אני מקבל עלי להשמר ולא לעשות הפוך. אלא מה, שאני לא מצליח, וזה משגע אותי.
יש כאן שתי נקודות: האחת, שאולי אתה צריך להשתחרר מהתדמית שלך של אחד שעושה כל מה שה' אומר לו גם כשהוא לא רוצה, ולעבוד על קבלת עול בנפרד. אני מנחש שזה לא הדבר היחיד שאתה עושה לא מאה אחוז (בדרך כלל זה כך, מי שקורא על רמת השמירה על שו"ע של חסידים או של עובדי ה' אחרים בדורות קודמים רואה את הפערים לעומתנו), וזה דורש עבודה נפרדת - לענ"ד זה לא בפורום הזה. אבל מן הסתם האוננות היא הכשל הכי בולט בתחום, וכל השאר הן נקודות שנראות סבירות ליהודי בן זמננו - כל אחד ומה שנראה לו סביר. כמובן, רוצים להשתפר וכו', אבל לא רצים לצעוק הצילו. אז אם אתה חושב שאתה לא מספיק מקבל עול, לך תעבוד על קבלת עול.
וזה מוביל אותי לנקודה השניה: למה דווקא בנקודה הזו אתה לא מקשיב לקב"ה בצורה כל כך בולטת? מה יש בתאווה שכל כך תופס אותך? - נראה לי שעד שלא תחליט שיש כאן נקודה פנימית אצלך, שהיא בעייתית במיוחד וצריכה תיקון, לא תוכל להשתחרר ממנה. כי לא סתם אתה לא מקבל עול דווקא בנקודה הזו. אז למה? מה יש בה בתאווה שכל כך תופס אותך?
ואל תגיד לי שכל העולם בתאווה הזו. נכון, כל העולם מתאווה, אבל לא כל העולם נופל, ולא כל העולם מגיע לכאן לקבל עזרה. מי שהגיע לכאן לקבל עזרה - אצלו זה משהו אחר מאשר אצל כל העולם. אז מה אצלך עמוק בפנים יושב שם, בתאווה, ומושך אותך לעבור על רצון ה' דווקא כאן?
שיהיה לך המון בהצלחה. אני מתפלל עליך שתזכה. ובראש ובראשונה, אני מתפלל עליך שתצא למסע הזה פנימה, להבין מה עושה לך התאווה. כי המסע הזה פנימה, לזהות מה יושב שם בפנים, הוא לא קל ולא פשוט, ותצטרך המון כנות והמון שפלות פנימית מול ה' להודות ולהכיר במה שאתה צריך לתקן שם - מה שזה לא יהיה. בהצלחה רבה ידידי.

יהודי שמח,
האם יש אילו סימוכין הלכתיים למה שאתה אומר ?
מי אמר כי כניעה לתאווה הזאת משמעה משהו פנימי אחר שמצריך תיקון ?
דבר נוסף - יש לא מעט מצוות שאנו עושים לא מתוך הבנה מוחלטת "נעשה ונשמע" , יש אפילו קונצנזוס כזה ביהדות שאומר שלא לכל דבר יש הסבר ולעיתים הסיבות שמורות לבורא עולם.
בנושא של אוננות אנו יודעים על ההיזק הבריאותי שיש כתוצאה מזה ( לדברי הרמב"ם) ואולם, יש לא מעט רופאים בני זמננו שטוענים כי הדבר הינו טבעי ומניעתו היא היא הלא טבעית.
אני גם כ"נופל וקם" שומר על בריתי קודם כל כי בורא עולם ביקש זאת - למצוא תימוכים אחרים לאיסור אין כ"כ- יש מספיק המפריכים אותם.
בכל אופן אהבתי את תשובתך ששופכת אור על פן אחר.

תודה על התגובה המחכימה! אבל הנושא שלא הבנתי, האם ההתמכרות (במידה קלה לא כזאת שמשבשת חיים) היא בעיה בפני עצמה גם בלי קשר לדת?  [לגוי למשל] ולמה? או שכל המלחמה שלנו היא להלחם בגלל צוויו של בורא עולם, ואני חושב שאני מבין למה הוא אסר את זה וגם אם לא הייתי מבין אני צריך (ומשתדל לרצות) להלחם.

לאברהמו,
הטענה שלי לא הלכתית אלא לוגית. אם אתה מקפיד על ההלכה באופן כללי, ופתאום בנקודה אחת נופל באופן משמעותי ולא מצליח להפסיק - כנראה שהבעיה שלך היא לא (רק) בפריקת עול, אלא יש לך בעיה עם הנקודה הזו עצמה. ואת זה כדאי לזהות ולהבין. אחרי שתזהה את זה, יש שני כיווני תיקון, שמסייעים זה לזה: א. להגמל. ב. להבין למה נפלתי, כדי למלא את החסר ממקורות טובים ולא רעים כמו קודם. את חלק א' עושים בעזרת האתר והתכנית שכאן, את חלק ב' אני לא יודע - אני עושה אותו באופן אישי עם מטפל, יתכן שיש דרכים נוספות לעשות זאת, יתכן גם שבתוך 12 הצעדים יש פתרון לזה, לא יודע. כך או כך, להגיד שיש כאן רק בעיה של קבלת עול מלכות שמים זו התעלמות מהבעיה.
לנופל וקם,
אם ההתמכרות היא בעיה בפני עצמה - את זה תחליט אתה. אני כאן כי אני מאמין בה' וזה מאד מפריע לי שאני עובר עבירות כאלו חמורות בלי שליטה, וגם כי אני כבר רואה איזה נזקים זה עושה לי בחיים. וזה נכון שהייתי חייב לעשות זאת גם אם לא הייתי מבין למה הוא אסר, ואגב - אני באמת גם לא מבין למה זה עושה כאלו השלכות גרועות, אני פשוט רואה שזה מה שזה עושה. אבל כמו שאמרתי קודם, בכל עברה אחרת פחות או יותר מספיק לי לדעת שה' לא רוצה שאעשה משהו, אז אני לא עושה אותו. בעברה הזו זה לא מספיק, זה אפילו בלתי נשלט. לכן לא יספיק לי לומר שאני מקבל עול מלכות שמים, אני גם צריך לעשות משהו מעבר, שכולל אצלי תכנית גמילה וגם טיפול אישי להבין למה זה קרה לי כל כך עמוק - ואת זה כתבתי כבר לאברהמו.

רק הערה קטנה. לפי הכללים של SA להיות נקי פירושו להימנע גם ממין עם עצמי. בפירוש, גם לגויים גמורים, אוננות נקראת נפילה, וזה לא קשור בשום פנים לעבירה שיש בתורה. הבעיה היא עצם המעשה שבו אנחנו מזינים את ההתמכרות שלנו.

לעניות דעתי, הזכרתי את הדברים בכמה מקומות, ואזכיר אותם גם כאן ברשותכם.
ההתמכרות שלנו, נובעת ממשהו שורשי עמוק בתוכנו, למשל היום, קראתי פוסט של בחור בפורום, שאמר שעבר התעללות מינית בקטנותו, כנראה שגם היו ל בעיות של קשב וריכוז, ומשם התחילה ההתמכרות שלו, הוא ניסה לחפש דבר שיפצה על החסך והפגע שנגרמו לו עקב האירועים בצעירותו. והדבר הזה היה להימשך אל התאווה למין, ומשם זה נהפך לבלתי נשלט. (לדבריו, כיום הוא נקי מכל הדברים האלו ואנחנו עדיין מנסים לחפש איך הוא עשה את זה).

בכל אופן, ההתמכרות היא תוצר לוואי של משהו עמוק יותר בתוכנו.

לזלמן, האם מי שנמשך לבעלי חיים, ומקיים איתם יחסים, יכול דבר זה להיחשב לו כנפילה בהתמכרות?

שיילך לפסיכולוג קודם כל.

אני נמשכתי לגברים והלכתי לפסיכולוג.

כן רק להימשך לנשים זה טבעי...

ומי שאצלו זה בלי שליטה - מכור

אז הוא צריך תוכנית, פסיכולוג... 

ההבדל בין "משיכה בריאה וטבעית" לבין "התמכרות" זה חוסר האונים וחוסר השפיות ..

ואצלי הבעיה היא לא בפו' עצמו אלא זה שאני - לא יכול להתמודד מולו!!
נכון שרוב בני האדם (הבריאים) נמשכים למראות לא צנועים, אבל עד כמה אין להם שליטה בזה זה השאלה?
אני כמכור אין לי ברירה אלא להשתמש, אם אני נחשף למשהו כזה אין לי ברירה אלא להמשך אליו כמו מגנט עד שאגיע לסיפוק ולא משנה אילו גדרות אני אעבור בדרך. 
לא אכפת לי אישתי, הזמן שלי,התוכניות שלי, האנשים סביבי,הרגשות שלי, שכל העולם יתפוצץ מבחינתי- אני חייב את זה עכשו!
להבדיל מאדם שיכול להיות שימשך לזה גם אבל יוכל לנהל על זה משא ומתן..
עכשו לא מתאים, לדחות את זה וכו'.

אני חייב ​את זה ולא משנה מה מוטל על הכף.