היי האמת שאני לא כ"כ חדש כאן, הייתי כאן בעבר בתקופה נפלאה של 103 ימי נקיות, ואז שבועיים לפניי הגיוס שלי נפלתי...עם הנפילה הזאת באו עוד כמה וכמה נפילות ואז כשהתגייסתי הגעתי למצב שאני חוזר לבית אני נופל אוטומטית ואין לי זמן בכלל להכנס לאתר (אני חייל קרבי).
אני כרגע עדיין ממשיך במתכונת נפילות הזאת, אמנם בבסיס ב"ה אני לא נופל אבל כשאני חוזר לבית שום דבר לא עוצר אותי.
אני מבקש עזרה איך להתמודד עם זה...

אין לי ניסיון מספיק בשביל ליעץ לך.
אבל חיבוק חם ואוהב אני בהחלט יכול לשלוח לך.

תעבוד את התוכנית. לי זה עובד... 
אוהבים. 

מבין כל כך, גם אני עברתי דבר דומה, 

יש לי עצה.... הזויה משהו,

תדאג לסגור 21....

אם זה מספיק חשוב לך.... תקופה כזאת יכולה לשחרר לך הרגלים ראשונים, אחר כך תצטרך להמשיך לעבוד... אבל 21 יום זה דרך נחמדה להתחיל,

אם אתה צריך עצות איך לחטוף שבת בשביל משהו שווה, אני בפרטי 

מניסיון אישי, שיעורי בית קבועים מדי יום ביומו יכולים מאוד לעזור ולשחרר.

אוהבים.
מזדהה עם הרצון להתפרק אחרי כל המסגרות עם המתח.
ממליץ לך להיות בקשר טלפוני יומיומי עם חברים מהתכנית. 
יש קבוצה טלפונית בצהריים שדרך המנחה אפשר לקבל מיילים של חברים וטלפונים ולהיות בקשר ואז בזמנים שישים בחוסר אונים לפתוח מעגלים ולשתף בזמן אמת _ תיישם ותראה ניסים.  אני לפחות רואה דברים מדהימים שעובדים לי ואני מכור חזק
אוהב

תודה רבה לכולכם!! יש לי כמה בעיות כמו בגלל שאני בטירונות אין לי פלאפון או זמן בשביל להכנס לאתר וזה מה שיוצר את הנפילה בסופ"שים, בכל זאת יש לי כמה ימי חופש עכשיו, אני אנסה לנצל אותם כמה שיותר כדי לאגור כוחות ולנסות איכשהו לשמור על רצף בכניסה לאתר גם שאני בצבא...

לא יודע איך זה אצלך, אבל אני לרוב לא מצליח לעשות פעולות בשביל מחר כיוון שהפעולות הן נטו לפי ההתמודדות שהיום הנוכחי מציע לי. כמעט לכל יום במסע שלי יש תוואי דרך שונה ונוף אחר, לפעמים באמת אין לי יכולת לעשות את הפעולות ואני כן נסמך על ימים שעברו.. לא מכיר מספיק טוב את המציאות בה אתה נמצא  אבל אולי תבדוק אם יש לך זמן ויכולת לפעולות קטנות ומשמעותיות. לי יש פעולות קטנות שאני עושה דרך קבע (לפחות כך הייתי רוצה..) פעולות של שיתוף טלפוני (יכול להסתכם בחצי דקה) וכתיבה יומית (לאו דווקא באתר). למען האמת הכתיבה לוקחת לי קצת יותר זמן.. 
שיהיה בהצלחה! תמשיך לשתף כאן כשתוכל..

לי גם יש בעיה קשה עם סופשים.. שמתי לב שכשבדרך הביתה אני פותח מעגל, מדבר ומשתף על הקושי לקראת בואו וגם חושב מה בידי לעשות, הוא הופך להיות קל יותר, אני זהיר ומפוקח יותר והרבה פעמים זה השאיר אותי נקי.
אם באמת אין לך זמן בשבוע לפעולות אולי תציב לך נוהל יציאה שכולל פתיחת מעגל עם חבר ואולי גם כתיבה אם זה יעזור לך..
בהצלחה!

שלום חבר יקר!!
מזדהה עם הקושי שלך מאוד..
טירונות זה מקום מאוד קשה להצליח להתמודד מכיוון שאין פנאי לכוון כוחות נפשיים להתמודדות הזאת.
אתה עכשיו ברגילה?

היי 
קודם כל מאוד מזדהה איתך אחי. הצבא בשבילי הייתה התקופה הגדולה ביותר של השימושים שלה ומשם נפלתי על הברכיים והגעתי בחסד אלוקים לתוכנית. תראה...  כשאני מבין היום שאני מכור אני מבין שהמחלה הזו היא מבלבלת רבת עוצמה ומסוכנת נורא. אני בצבא הגעתי למצב שאני מסכן את החיים שלי בשביל שימושים ואת חיי החברים שלי... רק תראה לאן זה יכול להגיע.. אני אומר תנסה לעשות תוכנית.. אבל ממה שאני מכיר את המסגרת הקרבית זה כמעט בלתי אפשרי שם .. אם זה הולך לך אז גדול!! תתמיד כמה שאתה יכול ושאלוקים יהיה איתך. אם זה לא הולך תעשה את מה שביכולתך לשנות.. אם המסגרת הזאת לא מאפשרת החלמה יכול להיות שצריך להחליף מסגרת.. אני הבנתי את זה על עצמי בשנה האחרונה כשהחלפתי מסגרת למרות שזה ממש פגע לי בשאיפות, באגו, בערך העצמי.. אבל זה הציל לי את החיים כשהבנתי שמסגרת לחוצה וקשה לא מתאימה לי כרגע.... אם יש לך ספונסר שאל אותו על זה.. אשמח גם לדבר בפרטי.. בהצלחה!