מאז ומתמיד אהבתי מאד לקרוא..
בפרט אהבתי סיפורים מרגשים סוחטיי דמעות ופנטזיות..
אני מאוד אוהב את הספרים של חיים ולדר הי"ו ובפרט את סדרתאנשים מספרים על עצמם.
אשתף איתכם 2 נקודות שעלו בזמן שבלעתי
בשקיקה את אנשים מספרים על עצמם 8 ואשתי העירה לי(גם מתוך זה שהיא גם רצתה לקרוא קצת כנראה...)
אשתי -בשוק "איך אתה קורא סיפור אחרי סיפור אני צריכה יום להפסיק בין סיפור לסיפור כדי לעכל-להפנים"
מחשבה שלי בתגובה- "שתקי את מפריעה לי לקרוא"
קלטתי שא' אני קורא מתוך ריכוז עצמי ובריחה מהמציאות.
ב' אני חולה ריגושים בכיתי והתרגשתי עכשיו חייב עוד אי אפשר לעצור...
האמת שפה בחדרים ובקבוצות אני שומע מסרים שכל מסר חיים ולדר היה הופך לספר מסדרה..
לשמוע בן אדם שכנגד כל הנסיבות שדפקו אותו בוחר להגיב בחיבור ונתינה ולחיות במשמעות גדולה יותר מעצמו(המוטיב המרכזי בספריו -לדעתי) זה מדהים.
אז תודה לכם מכורים יקרים הסיפור שלכם ממשיך להיכתב לחזק ולעודד - רק להיום.