שלום לכולם.
אני בתכנית של ה 90 יום, וכמובן שמיום ליום זה נעשה יותר קשה.
רגע אחד תפסתי את עצמי ושאלתי שאלה, בעצם שתי שאלות:
א.  למה בעצם הדבר הזה כל כך מושך אותנו? יש אנשים שיש להם תאווה לעישון, או לאלכוהול, או לקולה, או לצפייה בסדרות... למה מכל התאוות ומכל ההתמכרויות האפשריות בעולם, "בחרתי" דווקא בצפייה בפורנו ואונננות על בסיס שבועי כמעט? מה יש בצפייה בפורנו ואוננות שאין בצפייה בסדרות על כל יום, או בשתיית קולה או אלכוהול. למה דווקא 
"זה" מושך אותנו?
ב. יצויין שאני חוזר בתשובה, עד גיל 17 הייתי חילוני גמור, ואונננות וצפייה בפורנו הייתה ועודנה נורמה מקובלת לחלוטין בסביבה החילונית, מה שעוד יותר מקשה את השאלה. אולי אנחנו סתם "אוכלים סרטים"? אולי אנחנו סתם מחמירים על עצמנו? יש לי המון חברים חילוניים, קולגות לעבודה, אצל כולם , אבל כולם צפייה בפורנו ואוננות זה דבר ליגיטימי ומקובל, וזה מובן מאליו...לעומת זאת אם אחד מהחברים האלה יגיד שהוא מכור לאלכוהול, אף אחד לא יקבל זאת בהבנה ויפנו אותו לעזרה מקצועית...אז למה דווקא אנחנו צריכים להתייחס לזה בכזו חומרה? ואם תגידו שזה איסור תורה, נכון, אבל אין אף גוף שלמשל מטפל בגמילה מלשון הרע, או אכילת מאכלות אסורים, או משהו דומה לזה...מה יש באיסור הזה, שיש מחלוקת אגב אם הוא מהתורה או מדרבנן, שכל כך מעסיק אותנו ועל בסיסו אנו בונים את כל הדימוי העצמי שלנו שלא לדבר על היחסים בינינו לבין ריבונו של עולם...
סליחה על החפירה..אשמח לתובנות

ראשית כל זה טבעי שמיום ליום זה נעשה יותר קשה. פשוט זה טבע שטבע אלקים בעולם, שההרגל עושה את שלו. עד שיעברו 90 יום, "כל יום רק להיום", ואז ההרגל עוזב אותנו, ואם אנו עדיין נמשכים לזה אזי זה מראה שמה שמשך אותנו מתחילה ויצר את ההרגל עדיין קיים ומטל עלינו לטפל בו ולעקור מן ההשורש את מה שמשך אותנו לאונן ולפורנן.

ולגבי למה בעצם הדבר הזה כל כך מושך אותנו? ולמה מכל התאוות ומכל ההתמכרויות האפשריות בעולם, "בחרנו" דווקא בצפייה בפורנו ואוננות? מה יש בצפייה בפורנו ואוננות שאין בצפייה בסדרות כל יום, או בשתיית קולה או אלכוהול?
התשובה היא כנראה מפני שיש לנו משיכה לזה גם מצד הטבע של העולם שכך ברא אותו ה' לשם קיום העולם, אלא שאנחנו נמשכים לזה בכל עת שאנו רוצים ליהנות, אחרי שכבר קיבלנו מזה כמה הפעמים הנאות. וכעת שכבר עבר הגבול הטעם הטוב ואנו לא מסוגלים להמשיך עם זה פתאום אנו רואים שאנו כבר בדרך של אל חזור ולא מסוגלים להפסיק.
גם בסביבה החילונית מבינים שזה דבר רע, שהרי ההתמכרות מסיבה נזק גדול לאדם, אין לו ריגוש של שמחה משום דבר אחר בחיי היומיום אלא רק מהאוננות, בעוד שבלי זה יש לאדם ריגוש ושמחה מדברים רביבם נוספים שקורים לו במשך היומיום, וכל זה מלבד שאצל המכור זה לא מסתיים באוננות של פעם בשבוע, אלא זה מתדרדר וגובר, ויש חברים שמאוננים 5 פעמים ביום ויותר, והם סחוטים לגמרי ולא היו מסוגלים להפסיק, אז גם אם אתה לא ברמה כזו, תדע לך נאמנה שאם אתה מכור אז במוקדם או במאוחר אם לא תטפל בבעיה זה יגיע גם לדרגה כזו, כי המחלה מדרדרת אותנו ומה שהיום מביא לנו ריגוש מחר כבר לא ואז יש צורך בהגברת מינון.
אם אתה רואה חברים שאצלם זה נורמה מקובלת והם שמחים עם זה אזי כנראה שהם לא מכורים, אז הם נהנים מזה פעם בשבוע ומסוגלים להפסיק לפורנן אחרי שעה או לאונן פעם אחת בשבוע ולא יותר, ואצלם הסיבה לא לעשות את זה זה יבוא רק מבחינה דתית, אבל אצלינו חובת הגמילה וההפסקה היא לא מבחינה דתית אלא כי פשוט כשאנחנו מתחילים זה לא מפסיק ואנחנו מגבירים את זה מיום ליום, ומה שנתן לנו היום לא יתן לנו מחר אלא אם נגביר את המינון, וכאן אנחנו בסכנה גדולה, יש חברים שנדבקו לפורנו מעל 10 שעות ביום ללא הפסקה ונהרס להם מקום העבודה, ויש חברים שהרסו זוגיות והתגרשו, יש חברים שהתאבדו אחרי שכבר הגיע הסף של הריגוש לתחתית ולא מצאו סיפוק בשום דבר, ואנחנו צריכים להיות מודעים שזה יכול לקרות גם אצלינו אם אנו מזהים את עצמנו כמכורים.

דרך אגב אני עוד לא שמעתי מי שסובר שזה רק איסור דרבנן, אבל בכל אופן זה לא הנושא כאן, כי אצלנו כיון שאנו מכורים ולא יכולים טכנית להפסיק אז בלאו הכי אצלנו זה בגדר אונס, ואף על פי שכיון שזה אונס אנחנו פטורים, בכל זאת אנו רוצים להפסיק מטעם הנזכר כדי להציל את החיים שלנו
מקווה שתבין אותי
אוהב אותך מאוד
אריה

שלום חבר יקר,
למה התמכרנו בדיוק לתאווה?
איןלי תשובה, אבל זו המציאות, ועם זה אני מתמודד, ונקבל את המצב, אז נצליח להתמודד איתו,
ב.היות והדבר יצא משליטה, והתאווה שולט עלי 24/7 וזה פוגע בי ובמשפחתי, אז אני חייב לעשות הכול כדי לצאת מזה,
אתה שואל שאלות עמוקות, אבל מציאות שהדבר הזה פוגע בכל הסביב של חיינו, מה שדברים אחרים לא פוגעים, אז אני חייב לשים את זה כמשהו חשוב בחיי לטפל בזה,
מוזמן איתנו לצאת למסע, ואני מאמין שזה יעבוד.

קודם כל "ברוכים השבים" ל-באתי לתקן
כל הכבוד לך על הצעד של ההצטרפות של ל-90 יום, מזדהה מאוד עם זה שנהיה יותר ויותר קשה.
אני לא יודע לומר למה בחרתי דווקא בתאווה ולא באלכוהול או בסמים, רק אלוקים יודע, הוא הביא לי את ההתמכרות במתנה, ואני משרת אותו עם זה.

אני ינסה לענות על השאלה השנייה שלך:
כשאני שותה אלכוהול, אני מאוד נהנה, לא קורה לי שום דבר, אני לא רוצה לשתות שוב, אני לא התמכרתי לזה.
כמו חבר שלי שמאונן פעם בשבוע, מבסוט מעצמו, נהנה, ולא רוצה לעשות את זה שוב.
אבל אני בדיוק כמו האלכוהוליסט ששותה, ולא יכול להפסיק לשתות אפילו שהוא מאוד רוצה להפסיק, והשתייה הורסת לו את החיים והוא עדיין לא מפסיק, והוא כבר מיואש מעצמו לראות עד כמה הוא מנסה להיגמל מזה וזה לא עובד,
אותו דבר אני, מסתכל כמה שעות פורנו, דוחה את כל העולם, אף אחד לא קיים חוץ ממני והמחשב, מאונן, צופה שוב, מאונן שוב, מבטיח לעצמי אלף פעם שזה לא יקרה שוב, ו..... (מבטיח שוב שזה לא יקרה...)

מקווה שעניתי לך
הייתי מציע לך להצטרף לקבוצה הטלפונית בצהריים, אם עדיין לא עשית את זה, שם הדברים יותר מובהרים.

אוהבים אותך, ותמשיך להיות פה!

ברוך הבא חבר,
אני לא בחרתי להתמכר, 
התמכרתי לדבר שהיה לי הכי זמין, 
אלכוהול ליפני גיל 18 זה מסובך, סיגריות לא נתפס טוב בחברה בה גדלתי, 
סמים ( אמנם עישנתי קצת ירוק) אבל זה לא זמין כל פעם שאני מת לברוח מהמציאות
קוקה קולה,,,, הייתי מכור לזה, אבל ברוך ה' שבועיים רק עם מים הופכות את הקולה לגועל נפש.
בתאווה, הזמינות של זה, גרמה לי להתמכר דווקא לזה, 
תכונות המכור לא נולדו אחרי ההתמכרות, הם היו שם קודם וחיפשו מה ינחם אותם, ומה שהיה לי הכי זמין, ניחם אותי.
אני מסכים איתך שלנו הדוסים יש יותר השלכות נפשיות ופסיכולוגיות עקב השימוש בפורנו לעומת החילונים, 
אבל כמו שחברי כאן אמרו, יש מכור, ויש מישהו שסתם משתמש,
יש את אלה שיושבים בכיף על כוס בירה, ויש את זה שבכיף צופה בסרטים לא צנועים, 
בחברה שלנו, מי שבשביל הכיף יצפה בסרטים לא צנועים, גם אם הוא לא מכור, זה יצור לו בעיות נפשיות, ופסיכולוגיות. ( על החברה החילונית וההשפעה הסגולית של פגם היסוד לא נרחיב כאן) ולכן אני מסכים איתך שאצלנו יש טרררם יותר גדול סביב הנושא, 
אבל בלי קשר, כמו שאמרו קודמי, אנחנו באמת מכורים, לא כאלה שסתם בשביל הכיף, מידי פעם לוקחים אתנחתא בצפיית סרטים לא צנועים, 
המדד הוא שאתה עושה משהו שסותר את סולם הערכים שלך שוב ושוב ושוב, ביחד עם זה שהבטחת לעצמך לא לעשות את זה.... זה אומר שכשאתה משתמש, זה לא סתם מידי פעם לקחת אתנחתא

עונה קצת ולא מושלם..
א. זמינות - זה הדבר הכי זמין בעולם, והכי קל בעולם. לא צריך דווקא לראות בחוץ משהו, מספיק להעלות תמונות בעיני רוחנו או לשחזר את התחושה של החוויה או סתם להושיט יד נמוך. זה איתנו בכל מקום.
ב. זו התאווה היחידה, נראה לי, שבה כל הגוף ממש משתתף בחוויה שלה. אין לי מה להוסיף על זה.
ובנוסף, התודעה שלנו לא מתערפלת ונרדמת. אנחנו נמצאים שם במלוא כוחנו, וגם אחרי שההצפה החושית נגמרת אנחנו נמצאים שם ומעבדים את הרושם הזה.
ג. בעניין התורה - אני לא ממש יודע לעשות השוואה בין הדינים ששייכים במצוות שונות, אבל כאן כן ידוע לי שזה כמו מה שקין עשה להבל. כשהקב"ה מדבר עם קין הוא אומר לו "קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה". בכל טיפה וטיפה יש פוטנציאל עצום של דורות שלמים שיכלו לצאת ולהיוולד. עם רב ועצום שלאורך הדורות היה מכיל כמויות עצומות של אנשים, ובהשחתת הטיפה הזו למעשה "רצחנו" והשחתנו עם שלם.

אם יעלה לי חידוד אני בלי נדר אוסיף.
בהצלחה

שלום לך חבר יקר.
ברשותך אענה לך על פי סדר הכתיבה שלך.
הדבר הזה מאוד מושך אותנו כי : א- התרגלנו אליו, ב- יתכן שאנחנו אלרגים למחלה הזאת.
דבר שני זה מאוד מושך אותנו מהסיבה הפשוטה שכנראה גנטית או שלכולם זה ככה (וממש לא איכפת לי מה קורה לשאר האנשים), כשאתה רואה פורנו מופרשות לך כמויות פסיכיות של דופמין של סרוטנין במוח. כשאתה מאונן תוך כדי זה בכלל חוויה חושית נהדרת. יוצא מזה שהגוף שלך מתחיל להתרגל שכשהוא צריך מקום לברוח אליו, מקום שקט שבו הוא ירגיש טוב, הוא הולך לשם. אני חושב שהסיבה שזה כל כך מפריע לנו זה בגלל שאנחנו אוכלים על זה סרטים. שמעתי שיש דבר כזה סקסוהליסטים וטוב להם. אנשים שחיים מין וזה טוב להם (ככה הם טוענים), מכיוון שלא "זכינו" להמנות בחברת הלוקסוס הזאת. האובססיה שלנו לתאווה הרגה אותנו.
וכשלא יכולנו לסבול יותר באנו לכאן. אם לא היינו "אוכלים סרטים" על זה, מבחינתי זה בסדר ואתה יכול להמשיך לאונן לפורנגף ולחיות במין כמה שבא לך. (עזוב רגע את התורה בצד).
לגבי הציבורים שמקובל לצפות בהם בפורנו, אתה ידע שילדים אינדיאנים היו מעשנים סמים קשים כבר בילדות?
גם להם החברה הכתיבה שזה נכון וזה מקובל, צריך לזכור ש: א- גישות משתנות ב- תעמולה פורנוגפית בכל מקום (אסביר לך על זה יותר בהרחבה במאמר אחר אם תרצה), אין מה לעשות, בגדול, "סקס מוכר" ואנחנו דור של שיווק. עכשיו לגבי השקפה דתית. אינני חושב שיש מקום לערב אותה כאן. אסביר לך מדוע.
אדם נורמלי, נגיד רוצה לאונן, יכול להיות שיאונן או לא.
לי באופן אישי מעולם לא הייתה זכות בחירה בנושא הזה, עוד לפני שהבנתי שזה חטא אהבתי את זה.
זה חלק ממני כי אני סקסוהליסט, חי על תאווה ולפעמים כשקשה חי מתאווה.
לגבי תפיסות חברתיות בפאן של האלכוהול: אנשים נורמלים לא צופים בפורנו כל היום ומאוננים את עצמם למרות שהם לא רוצים. הגדרה של התמכרות בגדול היא: להמשיך ממשהו שאני סובל ממנו למרות שאני רוצה להפסיק.
אם הפורנו פוגע לי בזוגיות ואני לא מצליח לשלוט בעצמי זאת בעיה. אם הפורנו פוגע לי בחיי היום יום שלי אני צריך לטפל בו. תקרא לזה התמכרות, אובססיה, תאווה, תחביב. זה לא משנה ההגדרות. השאלה מה אתה עושה כדי לקחת אחריות ושליטה חזרה על חייך.
דבר נוסף אנחנו לא מתייחסים פה בחומרה ל"חטא" אנחנו מתייחסים פה בחומרה לחיים שלנו. אם משהו פוגע בי והורס לי את החיים אני צריך לטפל בו. ממליץ לך בחום בהחלמה לא להכנס למקום הזה של "החטא הגדול והנורא" אם זה לא עזר לך עד עכשיו זה לא יעזור לך הלאה. עליך להתמקד בפתרון ופחות בבעיה.
דבר אחרון: פה אין חפירות אחי היקר, תשאל מה שבא לך, כמה שבא לך ומתי שבא לך. זה המקום, די להסתרה, די להכחשה. כל עוד תכבד את עצמך ואת חברי הפורום פה. בכתיבה נעימה ומתחשבת. תרגיש בנוח לשאול ולהתייעץ כל העולה על רוחך. זה המקום בשביל זה. "בית חולים לסובלים מתאווה"
מאחל לך בהצלחה רבה אחי היקר!
אוהבים אותך, תמשיך לבוא
אוהב ה'

תודה רבה לכל החברים המגיבים!
זה מדהים מה תכנית ההחלמה עושה לנו..
רק לפני כמה חודשים היינו נראים כמו הרצפה שאנחנו דורכים עליהם, הצל של עצמנו.. שנאנו את עצמנו.. לא ראינו אור בקצה המנהרה.. פתאום לאחר תקופה לא ארוכה.. פתאום יש לנו מה לומר.. יש לנו תובנות לא מבוטלות ואנחנו יכולים להחכים אחרים בהם.. אסריות תודה לה'!!
באתי לתקן היקר אומר לך מנסיוני.. לא משנה למה תתמכר.. לשון הרע.. אכילה.. פרנוגרפיה.. אם זו התמכרות צריך לטפל בזה..
אני התמכרתי לפרנוגרפיה ואוננות.. כשהתחלתי להיגמל מהם בעזרת התכנית והתחתנתי מצאתי שיש תחליף מעולה להם והתמכרתי ליחסים עם אשתי.. גם מזה אני צריך ללמוד ולהבין מהיכן השורשים של הדחף הבלתי ניתן לשליטה הזה..
למדתי בתכנית שאני נכה אהבה.. קשה לי מאוד להסתכל על האחר ולפעול למענו ללא אינטרסים אישיים.. התאווה היא היצור שנולד בעקבות פגמי אופיי וכשאני פותר אותן אני מצליח להרים את הראש מעל המים המסואבים שטבעתי בהם ולהתחיל לחיות מחדש כמ חבריי הקודמים שהגיבו לך בתובנות מלאות בהחלמה!
אוהב אותך / אתכם