לפני שנה, פחות או יותר, פתחנו את הנושא בפעם הראשונה. לאורך תקופת האירוסין שלנו היו לה חשדות ורמיזות, אבל היא לא באמת ידעה מה המצב. היינו בטיול, רק שנינו, והיא שאלה. היססתי. לא ידעתי איך לומר לה את זה. מה, שאודה שאני לא מסוגל לשלוט בעצמי? שאני נופל, שאני לא נאמן לה?
זו הייתה שיחה קשה. מקרבת ומרחיקה כאחד. מה אתה עושה, היא שאלה. הגרון שלי כבר התייבש, ידעתי שהיא תיפגע, אבל היא המשיכה להתעקש. אז אמרתי לה. היא קיבלה אותי בהרבה אהבה, בלי כעס, רק עם קבלה לעתיד. ידעתי שבפנים היא פגועה ובעיקר חוששת מהעתיד, אבל כלפי חוץ היא שמרה על חוסן, בשבילנו.
אחת לכמה זמן, היא הייתה שואלת, מה קורה? ומתכוונת לזה. למדתי לשקר לה בצורה שתאמין, למרות שבעיניה קלטתי לפעמים שהיא חשה שאני לא דובר אמת. הכול בסדר, אמרתי, אין מה לדאוג. וחפרתי את הבור עמוק יותר.
באחת הפעמים היא פתחה את זה שוב, וחומת השקר שלי קרסה. אמרתי לה את האמת. היא שאלה כמה פעמים זה קורה. אמרתי לה, משוכנע שזה לא כ"כ הרבה, פעם בשבוע, ובאמת, בשבילי זה לא היה כ"כ הרבה. הרגשתי מאז החתונה שחל שיפור בתחום, אבל גם השיפור לא עזר. 
הפעם לא הייתה קבלה, אלא הרבה כעס. לא על הנפילה, אלא על ההונאה. אחרי יומיים או שלושה, כשסוף סוף חזרנו לדבר, הבטחתי לה שלא נצטרך לנהל את השיחה הזו שוב. סיכמנו שאדבר עם חבר שעובר התמודדות דומה ונשוי אף הוא. ניהלנו שתיים שלוש שיחות, אך בשלישית סיפר שהוא כבר נקי, ואני? אני הרגשתי בודד לחלוטין. הנפילה לא איחרה לבוא. 
שלשום, אחרי הרבה מאוד זמן, היא שאלה שוב: מה קורה? והתכוונה לזה. זו הייתה שיחה איומה. לא נכנסנו לפרטים, ומזל שכך. זה כבר נעשה יותר מפעם בשבוע. לפעמים זה פחות. אבל זה תמיד שם, כאילו אורב לי בנקודות החשוכות. של הלילה, של היום. כשהיא לא בבית. כשאני בעבודה. 
עניתי לה שהמצב לא משהו. 
כלום לא השתנה, היא אמרה. שנה עברה והכול אותו דבר. אני לא מוכנה לעשות את השיחה הזו שוב בעוד שנה. הפעם האמת שלה יצאה. היא מרגישה שמה שאני רואה ומה שאני עושה פוגע בנו, בקשר שלנו. קשה לי לומר שהיא לא צודקת. החלטתי הפעם להתמודד עם זה באמת.
הכול היה טוב ונחמד, עד שאמש הייתי במיטה לבד. הסלולרי, עלאק מסונן, בידי והנפילה הייתה בדרך. צא מזה, אמרתי לעצמי, צא מזה. לא יצאתי בזמן. איזו בושה. רק שלשום רבנו על זה, אתמול נפלתי שוב, והבוקר שוב ההסתרה.
פניתי אל רב אחד שפעיל בתחום בפייסבוק. הוא הפנה אותי לפסיכולוג שנמצא רחוק מדי ממני. הבוקר קמתי, והחלטתי שאני אמצא פתרון. איכשהו התגלגלתי הנה. לפחות כאן, אני יכול להיות דובר אמת.

שלום ayl
ישבתי בשקט, הקשבתי לכל מילה שאמרת, הייתי מהופנט לגמרי
אוהבים אותך, לא פשוט לעבור את מה שאתה עברת
הנה אני יכול להגיד לך שהתגלגלת למקום הטוב והנכון , כאן אני יכול להיות דובר אמת, וכאן אני יכול לדבר בכנות לגמרי, ולא מאחורי אינסוף מחיצות.
רק להגיד לך תמשיך לבוא, לשתף, לחלוק, לומר תמיד בכנות את האמת, ובע"ה גם אתה תזכה לראות את החופש, כמו הרבה חברים שזכו כאן.
תודה על השיתוף ועל הכנות
אוהבים

שלום חבר 
קראתי את מה שכתבת 
וגם אני חשבתי שלפול כל יום זה לא הרבה עד שהגעתי להחלמה 
וגם רק אז הבנתי שהקשר שלי עם אשתי היה יכול להיות במקום הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני כשנה וגם אז שלא תבין לא נכון זה היה קשר מעולה 
רק אתמול חבר אמר לי שאנחנו לא מבינים אבל התאווה הורגת את האהבה
אז אם צריך אני זמין במייל needfriendelul@gmail.com
ושתזכה לעלות על הרכבת 

וואיי, אוהבים אותך, הגעת הביתה,
תתחבר לפה, יש פה תקווה, ונשמח להיות איתך בדרך.

ראשית כל אני חייב לומר לך שיש לך כשרון כתיבה חזק מאוד, אנחנו חייבים אותך כאן.
וכעת ניגש לגוף הענין.
אתה צריך להודות לה' בלי סוף על אשה שאוהבת ומקבלת ולא כועסת, יש לך עם זה פוטנציאל עצום להחלים מזה לגמרי.
יש לה גם סבלנות מעל הטבע אם רק אחת לכמה זמן האי שואלת אותך מה קורה עם זה ולא כל יום.
השיפור בנושא קורה מידי פעם לכל המתמודדים בתחום, אמנם אצל חלקם דווקא השיפור גורם לנפילות כאשר הם חושבים שכבר נגמלו לזה ומפסיקים להתמיד בדבר שעזר להם להמשיך בהחלמה ולהתמיד בהפסקה.
לכוח הונאה והפגם של חוסר הכנות יש כוח לגרום לנו ליפול שוב כיון שזה משפיע על הרגש שלנו וקשה לנו להתמודד עם סודות כואבים.
מטעם זה השיתופים כאן בפורום בכל הקשיים שעוברים עלינו הם מאוד עוזרים לנו להתמיד בהחלמה.
עתה תוכל לבשר לאשתך שיש גיבוי להבטחות החדשות, ולא כמו מה שהיה עד עכשיו, אלא כאן יש תוכנית שעובדת לכל מי שפועל כנדרש, והיא ההשאירה אלפים בנקיות עשרות שנים.
רובינו מצאנו כאן את הפתרון בלי פסיכולוגים, ובלי שום אנשי מקצוע.
קח לך את המדריך שיש באתר ותנסה את הכלים המוצעים אחד אחר השני, ותראה מה עוזר לך.
מאחל לך המון הצלחה.
אריה

ברוך הבא חבר.
דווקא תפס אותי בסיפור שלך החלק הזה שבו נראה שאתה מבין שכנראה היא צודקת וזה לא תקין ופוגע בקשר ביניכם אבל אתה לא מרגיש שזה פוגע בקשר שלכם וזה מדהים בעיני, הכוח של ההכחשה וההדחקה, בלי זה כבר היינו קורסים מזמן.
מאחל לך שתמצא פה את מה שרבים מאיתנו מוצאים.
חיבוק גדול
אחיד

ברוך הבא, כל הפתיחה שלך בבום ממש מפעימה, לא רק האומץ לספר על ההתחלה, לא רק הקשר המיוחד שיש לאישה שלך אליך, לא רק הכתיבה הזאת, שהקונטקס שלה גרם לי צמרמורת, 

אלה היאוש המסתתר בין המילים, הנכונות להשתנות ולתקן, 

תיהיה כאן, אל תוותר, אשתך לא ויתרה עליך, אל תוותר על עצמך, ואל תוור לאישתך

בהצלחה

פשוט מדויק. עלית עליי.

חבר יקר ואח לצרה. 
הגעת למקום הנכון ונראה שגם בזמן הנכון.
בלי הייאוש אין את הכח לעבור ממחלה להחלמה. 
הבנת שזה לא יקרה מעצמו, וגם שלבד אי אפשר. 
בוא תצטרף לאלפי אנשים שהחליטו לקחת אחריות ויצאו לדרך של שיחרור, מהתאווה מהשקרים וההדחקה, וקיבלו כאן שפיות. 
אל תמתין רגע, כל יום שעובר במחלה גורם להנצחת הפגמים שלנו והקושי רק גובר. 
תמשיך לבוא תנסה את כל הכלים, פורום,  קבוצות חיות וטלפוניות , גדרות וגבולות כל מה שאפשר. 
בסוף הנס יקרה. 
כמו שקורה להרבה חברים. 
אוהבים אותך וצריכים אותך. 

כל הכבוד על השיתוף ועל הנכונות לתקן
תמשיך לשתף ולפרוק פה את העומס. זה רק יעזור לך להשאר נקי

אוהב אותך מאד מכיר מאד את ההתמודדות מקוה שתקבל את מה שכולנו מקבלים כאן
אני בטוח שאם היא מוכנה ויש לה נכונות ביחד לצעוד איתך אתם תגיעו רחוק מאד
הכינוי שלי זה הלוואי
אשמח לעמוד לרשותך
Ruvi1549@gmail.com

אני חושב שזה רק מקשה את ההתמודדות.
אולי בהתחלה זה יעזור מכיוון שסוף סוף הוצאתי את זה אל מול מי שהכי קרוב אליי וזו אשתי וזה יקל עליי מאוד. מצד שני, אי אפשר לתאר לה בפרטי פרטים את מה שעובר עליי. לדעתי זה לא משהו שהיא יכולה לעקל וזה רק ילחיץ אותה יותר וגם אותי.