לא כולם מכורים ולא כולם חסרי אונים, זה ברור, יש אנשים שמתמודדים עם קושי בשמירת העיניים וצריכים חיזוק ועזרה, והם לא חסרי אונים. אבל גם מי שמכור וחסר אונים לחלוטין, האם זה אומר שזהו, אין לו יותר מה לעשות? ברור שלא! הרי תכנית 12 הצעדים שמתחילה עם ההודאה בחוסר אונים דוחפת את המכור המחלים דוקא לכיוון של יותר לקיחת אחריות על המצב שלו ויותר פעולות. דוקא מתוך ההבנה שחסר לנו כוח מול התאווה - אנחנו עושים הרבה יותר פעולות כדי לקבל את הכוח שחסר לנו מאלוקים ומחברים אחרים בתכנית.
אחד הקשיים הגדולים שלנו הוא כמובן לעשות פעולות. אנחנו צריכים ללכת לקבוצות, לעבוד את הצעדים, לקחת ספונסר, להתקשר לשתף ברגע של קושי וכן הלאה, והרבה פעמים זה לא קל. שוב ושוב אנחנו שומעים מחברים ותיקים שאם אנחנו רוצים להישאר נקיים אנחנו צריכים לשתף לפני שהגל מגיע, שוב ושוב אנחנו שומעים מחברים ותיקים שמה שמשאיר אותם נקיים זאת עבודת הצעדים, אבל עדיין קשה לנו לבצע את זה.
כאן לפעמים אנחנו משתמשים במושג "חוסר אונים" בצורה לא נכונה, ובעצם אנחנו פוגעים בעצמנו. אם מישהו אומר שהוא חסר אונים מול הקושי לעשות פעולות, הוא לא מבין מה זה חוסר אונים, ולא מבין שכאשר הוא עושה את הטעות הזאת - הוא מונע מעצמו את האפשרות להחלים.
חוסר אונים פירושו שחסר לנו כח. במילים אחרות, חוסר אונים מתאר מצב אובייקטיבי שבו לא משנה כמה ננסה וכמה נתאמץ - פשוט לא נצליח. אם אני רוצה לטפס על קיר חלק - אין לי סיכוי, ואותו דבר בדיוק אם אני רוצה להתמודד לבד מול התאווה אין לי סיכוי. לא משנה כמה אנסה, לא משנה כמה כוח הרצון שלי חזק בהרבה תחומים אחרים של החיים, כאן זה פשוט לא יעבוד. נקודה. לא חסר לי רצון - חסר לי כוח.
זה נכון מול התאווה, אבל זה לא נכון מול הפעולות של ההחלמה. נכון, קשה לעשות פעולות החלמה, אבל זה לא חוסר אונים. אני יכול ללכת לקבוצה, אני יכול לעבוד צעדים ואני יכול לפעול נכון בזמן הנכון. קשה כן - חוסר אונים לא. אף אחד לא מבטיח לנו דרך החלמה שהיא קלה, אבל כן הבטיחו לנו דרך שהיא אפשרית. אז כאשר קשה לי לעשות פעולות של החלמה, אני צריך לזכור שאפילו שזה לא קל, זה אפשרי, ואני לא יכול להתחבא מאחרי התירוץ "אני חסר אונים" כי זה פשוט לא נכון.
