שלום חברים יקרים שמי המחלים ואני סקסוהוליסט, אחד כזה שעונה על כל ההגדרות המדוייקות של המונח הזה. אני מודה בנוכחותכם שאני חסר אונים מול ההתמכרות ואבדה לי השליטה על חיי, הגעתי לתחתית ועדיין אין בי מספיק כניעה למסור את עצמי לאלוהים. כבר 5 שנים בדיוק מאז שהגעתי לsa לראשונה, אז עוד חשבתי לי שתוך חודשיים אחלים ואשוב לחיי הנורמליים(מה שלא ידעתי זה שחיי מעולם לא היו נורמליים). לאורך כל השנים האלה אני חי בהכחשה למחלה שלי, מסרב לוותר על השליטה ולמסור את עצמי לאלוהים, אני חי באופן מתמיד על הגבול בין השימושים לקבוצות הפיזיות. מעולם לא הצלחתי להתחייב באופן טוטאלי לספונסר שלי או לתוכנית, תמיד הרגשתי שיש דרך אחרת, קלה יותר ופחות כואב מחפירות בתוך הנפש שלנו. המחלה שלנו ערמומית ורבת עוצמה, היא מחמירה עם השנים. האגו שלי מייצר אינסוף שקרים והונאה עצמית, מסרב לקבל את המציאות כמו שהיא כואבת ככל שתהיה. כבר מעל 30 שנה שאני חי בניתוק מוחלט בין הגוף שלי לראש שלי, כאשר הגוף שלי מוביל אותי תמיד למימוש הפנטזיות החייתיות שלו. מעולם לא ידעתי מה זה לחיות בלי תאווה ובלי שימושים. כל דבר שעברתי בחיי, השימושים היו איתי שמה ולא הפקירו אותי לבד להתמודד עם מה שהרגשתי, או שלא הייתי מסוגל להרגיש בעצם. אני אדם חולה מאוד המסרב להכנע. במעט הזמן שכן נכנעתי ראיתי בעיניי שאלוהים אוהב מסוגל להחזיר את השפיות לחיי ולשמור אותי מעצמי נקי ומפוכח. החלטתי הפעם שוב לנסות ולעלות על דרך בעזרתכם. אני ראיתי חברים שניהלו מסע 90 יום והצליחו, אני בנתיים מבקש רק את היום, מחר אלוהים גדול. 

אלי, תן בי את השלווה לקבל את היותי סקסוהוליסט, את האומץ להכנע ולשחרר הכל לאלוהים, תן בי כניעה לזכור כמה אני חולה וכמה שלבד איני יכול.

אמן. ה' יהיה איתך

שלום המחלים.
אני מודה לך על השיתוף,אני מתמודד עם תפישת עולם דומה ביחס להתמכרות
עבורי זה לימוד גדול מהניסיון ששיתפת, שהמחלה שלי לא תעזוב מעצמה ואולי לא בכלל. ולכן אין מצב לפשרות, ול"בערך".
תודה רבה.
מאחל לך בהרבה אהבה, אומץ ועקביות, להתמיד במה שיביא לך את ההחלמה.

שלום לך המחלים,
מאד התחברתי לדבריך, פשוט מדהים לראות כל פעם כשבא חבר חדש ומספר על אותו דפוס פעולה איך שהתאווה שולטת עליו, אני יכול רק לאחל שבאמת תצליח להתמיד בהחלמה, אנחנו פה אם תצטרך (אתה מוזמן לנסות ולגלות שזה לא קלישה בכלל,)

חבר, כמה שאני יכתוב לא יהיה מספיק,
מזדהה מאוד עם המקום שלך,
אתה רואה חברים שהגיעו אחריך וחוגגים עוד שנה נקיון ועוד שנה , ואתה נשאר תקוע מאחורה, אבל הנס שלך שאתה ממשיך לבוא,
אולי אנחנו מכירים אחד את השני, אשלח לך כבר הודעה בפרטי,
אבל, אכתוב לך בכנות, התכנית קשה אבל אפשרי, יש פתרון השאלה כמה אתה מוכן להתאבד על זה, והכול תלוי בך, אשמח לדבר איתך, ונראה לאיפוה אפשר להתקדם, אני בתכנית גם כמעט חמש שנים, ואולי אני הקטן יכול לעזור לך במקצת,
בכל מקרה, תמשיך איתנו, תראה לחברים החדשים מה זה להמשיך לבוא, וניסים יקרו.

מחלים יקר! 
אני מאד מעריך את הכנות שלך ומאחל לך המון בהצלחה בהמשך הדרך! 
אוהבים ומחבקים!