שלום חברים שמי המחלים ואני מכור בהחלמה, בחסד אלוהים אוהב אני נקי כבר 10 ימים, זהו נס גדול עבור חולה כמוני, למרות שאולי יש כאלו שיגידו 10 ימים?? על מה כל הרעש??
אני אוהב להשתמש מאוד ויותר מזה אוהב את ההרגשה של הדופמין שרץץץץ אצלי במח בכמויות אדירות בזמן שימושים. אני מרגיש באופן תמידי שההתמכרות היא חלק מולד ממני, בלתי ניתן להפרדה מאישיותי. האמת היא שאני, זה לא ההתמכרות שלי, אני אדם טוב וחולה במחלה ערמומית והרסנית מאוד. אחד הדברים הקשים ביותר עבורי כאשר אני נקי, הוא הרגשת הריקנות המטורפת וחוסר הסיפוק שאני מרגיש ביחס למי שאני. אני מביט בתוכי ורואה אדם מפוחד מאוד, אדם שחי בתוך הראש שלו ואינו מחובר למציאות. אדם שהתחום היחיד שהוא אלוף בו, הוא השימושים, המיניות והנשים. אם רק הייתי משקיע את האנרגיה והזמן שהשקעתי בשימושים בדברים אחרים כמו לימודים לדוגמא, הייתי היום פרופסור באותו תחום לימודים. אבל האמת היא שאני מי שאני, מכור למין, אדם שכל מרכז חייו סובב סביב השימושים והמין. איני צריך לברוח מזה, שכן אם אעשה זאת זה לא ייעלם לפתע. עד שלא ימציאו משהו פלאי נגד ההתמכרות, כנראה שאמות בשיבה טובה כמכור, אבל רק להיום אני יכול להיות שותף בהחלמה. אני מתחנן לאלוהים שיהיה איתי עכשיו, אני לבדי לא יכול מול ההתמכרות שלי, אין לי את הכח להתנגד לה, אני צריך את אלוהים אוהב איתי שישמור עלי. אני צריך לזכור שזה בסדר וטבעי להרגיש חסר ערך לגמרי, זה בסדר גם לא לאהוב את מי שאני באמת, העיקר והכי חשוב זה להשאר נקי היום!!! כל המחשבות האלה ייעלמו ככל שאתקדם בהחלמה, הטראומות שלי ייעלמו וככה גם הדכאון. איני צריך לחיות את כל חיי משומש או במלחמות פנימיות עם עצמי. עלי ללמוד לאהוב את עצמי כמו שברא אותי אלוהים אוהב. תודה לך בורא עולם על ההחלמה ועל מה שהיא מספקת לי. אני מתפלל למצוא באלוהים היום את מה שחיפשתי בתאווה. יום נקי ומפוכח!!!