גדי:
גדי עמד בתחנת אוטובוס כולו מאובק, את זקנו עיטרו זיפים בני שבוע, שרוולי חולצתו מקופלים גבוה חושפים את שריריו , הוא היה מרוצה מהלוק שלו- על גבו רובה עם כוונת טלסקופית ודורגלים למרגלותיו תרמיל מסעות ענק מראים לכל הממתינים לאוטובוס איזה לוחם קשוח נמצא בחברתם.
ואכן האנשים בתחנה הסתכלו בו במבט מעריך, הוא העביר מבטו על התחנה מסתכל [בעומק] על שלושת הבנות שישבו בספסל, שחייכו אליו והתלחשו ביניהם, חזהו התנפח מגאווה, הוא לא סתם מישהו הוא גבר גבר, רק אתמול ניצח בהורדת ידיים את חיים אלוף הבסיס, ובמארבים כולם יודעים הכי כיף להיות עם גדי, תמיד יש לו איזה בדיחה טובה וגם הוא תמיד עוזר בשמירה שעות נוספות.
מאחורי התחנה עמד בחור עלוב למראה רופס למדי עם תיק גב פשוט, 'חננה אמיתית' חשב, הוא לא סבל את החלשלושים העלובים האלה, קול חריקת אוטובוס משך את תשומת ליבו והוא מיהר לעלות, מזדרז לעלות אחרי הבנות נהנה מהנוף שלפניו ומרוצה איך שריריו בולטים כשהתיק הכבד בזרועותיו, הנהג חייך אליו מעיף מבט קלוש בכרטיס חוגר, וגדי נדחק במעבר משוטט במבטו עד שמצא ספסל פנוי, ממהר לזרוק את התיק במושב לידו, האוטובוס היה מאוד עמוס וכמובן איך לא, החננה בא להתיישב דווקא לידו, למרות שספסל אחד מלפנים ישבה בחורה יפה עם מקום פנוי לצידה. איזה באסה שלא ישבתי לידה חשב לעצמו יותר כיף להצטופף לידה מאשר ליד הדוס הזה. הנסיעה היתה ארוכה והוא השעין את ראשו על התיק וניסה לנמנם ללא הצלחה, הוא נזכר ברב שהמש"ק דת הביא לבסיס ע"מ שיתן הרצאה לחיילים, בהתחלה הרב שעמם אותו עד שתוך כדי הרהורים שמע את הרב מדבר על שמירת-הברית, קדושה, שמירת עיניים הרב לא הסתפק בדיבור כללי כנהוג, והרחיב על חומר העניין וגדולתו של השומר בריתו,
הדבר הציק לגדי מאוד, כי למרות הרושם הטוב שהשאיר כלפי חוץ, הוא כבר מגיל צעיר נכשל באוננות לעיתים קרובות, כל פעם אחרי נפילה, אמר לעצמו, כמעט נשבע אפילו שזה פעם אחרונה והוא מפסיק עם זה לתמיד אך כל פעם מצא את עצמו עם מכנסיים למטה, [תרתי משמע] מלוכלך, שונא את עצמו, עם הרגשה מגעילה כמה הוא עלוב וחלש [לפעמים היה רוצה להוכיח לעצמו שהוא חזק והוא לא יפול שוב, והיה מתגרה ביצר וגולש לאתרי פורנו, למותר לציין שהנפילה היתה מהירה ככל קודמתה]
הרב המשיך לדבר והסביר שפעמים רבות האדם בטוח שהוא יכול להתגבר על היצר, שהוא חזק אבל בעצם הוא מכור! הוא אמנם חושב שהוא יכול להילחם אבל הוא משועבד ואם לא יגמול את עצמו בצורה נכונה הוא יחזור ויפול לעיתים קרובות.
אין סיכוי שאני מכור חשב גדי לעצמו,מה אני נרקומן? חולה מין? אמנם יש לי בעיה אבל אם אני ירצה אני יוכל להתגבר. ובאמת כבר שבועיים הוא מצליח למרות שזב קשה מאוד [הוא לא האמין כמה זה יכול להיות קשה] ועכשיו הוא בדרך הביתה, ובבית תמיד יותר קל לו, יש את האחים וההורים שזה גם הסחת דעת וגם סוג של שומרים שלא מדעת. [לא שמישהו מהם חשב שלגדי המוצלח ישנה בעיה כזאת] האוטובוס כמעט הגיע לתחנה מרכזית כשצלצול חזק העיר אותו משרעפיו, הלו גדי? זה אמא, תשמע חמוד- אני מאוד מצטערת אנחנו לא נהיה בבית, סבתא שתהיה בריאה קיבלה קוצר נשימה ונסעתי עם הילדים לבקר אותה ואנחנו נחזור בערב, אבל אל תדאג מותק לא שכחתי אותך יש על הגז סיר עם קציצות ולחמניות טריות שאפיתי......
גדי נכנס לבית הריח של הלחם הטרי אופף אותו גורם לקיבתו לכרכש , תוך שתי דקות נכנס למקלחת מקרצף לכלוך של שבוע, חמש דקות אח"כ והוא כבר במטבח טובל את הלחם הטרי ברוטב הסמיך מתענג על כל ביס.
הוא סיים לאכול בזריזות והלך למחשב, אני יראה את ארץ נהדרת האחרון, ואחרי זה אני יתפוש שינה עד מנחה. לפני ההדלקה הוא הזכיר לעצמו את החלטתו-לא להתקרב לאתרי סקס. גדי צפה בהנאה [מה לעשות השמאלנים האלה יודעים להצחיק] התאווה שהיתה על אש נמוכה רק התלהטה למראה הנשים הלא צנועות, ותוך פרק זמן לא ארוך מצא את עצמו במצב הכל כך משפיל: מכנסיו למטה, והוא מלוכלך מרגיש מגעיל,ורוצה למות, הוא היה מוכן לשלם הרבה כדי להחזיר את הזמן אחורה חמש דקות ופעם אחת להצליח להתגבר...
הדברים שהרב אמר צפו במוחו: אדם שרגיל בכך בטוח שהוא יכול להתגבר, שהוא יכול להפסיק, אבל אם לא יגמל הוא יפול בזה שוב ושוב. הוא תפש שגבורתו כוחו ושנינותו לא יעזרו לו בעניין, ועליו לשבור את גאוותו המדומה, להודות בפני עצמו שהוא זקוק לעזרה ולחפש אותה.
אחרי שהתנקה ומחה את העקיבות, חיפש את ארנקו והוציא את הכרטיס שהרב חילק לכל חייל בתום ההרצאה, "שמור עינך" היה כתוב באותיות גדולות לצד איור של אפודת הצלה, כן זה מה שאני צריך חשב לעצמו, הצלה!
משה:
משה עמד מאחורי התחנה משתדל לא להביט בבחורה שעברה מולו ברחוב, רק תסתכל מי זה לחש לו התאוותן שבתוכו, היה לו קשה להימנע בזה, אך עכשיו-אחרי דרך ארוכה ומפרכת הוא כבר לא סבל מזה כמו בהתחלה, החונך שלו אמר לו פעם 'עובר מישהו מולך ברחוב: אם זה בן: זה לא מעניין, אם זה בת: גם אסור להסתכל וגם זה סתם יגרה אותך. הלוואי שזה היה כ"כ קל חשב לעצמו.
באמצע התחנה עמד חייל גבוה, מדיו מאובקים ותיק ענק לצידו, 'הסדרניק' חשב לעצמו למראה הכיפה הגדולה שכל ראשו, בטח לו אין ת'קשיים האלה, הוא נראה בחור קשוח לא חלש אופי הרהר בקנאה כשהאוטובוס עצר בחריקה, הוא המתין עד שהבנות יעלו ועלה אחרי החייל, האוטובוס היה מלא כמעט לגמרי, היה מקום פנוי ליד בחורה אבל הוא המשיך הלאה [זה היה קשה] נעצר ליד החייל מהתחנה, שפינה באי רצון את התיק על בירכיו.
הנסיעה הייתה ארוכה ומשה מצא את עצמו מהרהר במצבו לפני חצי שנה, אז לא ידע להגדיר את מצבו, אבל כיום שהוא בעיצומו של מסע גמילה והתנקות זה כבר ברור לו: הוא היה מכור כבד למין. שנים שהוא מנסה להפסיק,מה הוא לא עשה: נדר נדרים, קנס את עצמו קנסות, העניש את עצמו, אבל ברגע שהגיע הגירוי הכול נשכח, אמנם בישיבה במשך תקופה ארוכה הוא הצליח להישאר נקי, אבל אז גילה את האינטרנט- והירידה הייתה מהירה וחדה, כל דבר שגירה אותו, כל פנטזיה וגירוי שאפילו לא חלם שיש, חיכו לו שם והדרדור היה בלתי נמנע. הוא ניסה להילחם, ופעם אחת שבר בהתקף זעם את המחשב נייד, והחליט שזהו!! הפעם זה סופי! חודש הוא החזיק מעמד עד שמצא את עצמו באותו המצב מקלל את עצמו ומלא ייאוש. את הישועה גילה במפתיע שבוע לאחר מכן, הוא ישב בבית של סבתא ליד המחשב כולו חם בתאווה וחיפש בגוגל ואיך שהוא הגיע לאתר "שמור עינך" לראשונה בחייו הרגיש שיש לו סיכוי להשתנות, הוא לא לבד במערכה, הוא לא רשע וה' לא שונא אותו- הוא פשוט חולה שזקוק לטיפול. בעזרתם של המדריכים באתר התחיל בגמילה: המסע היה ארוך קשה והיו גם נפילות בדרך אך הוא לא וויתר וכל הזמן שיפר עמדות, וכשגמר את ה-90 יום, הוא היה מאושר כמו שלא היה מימיו. הוא גם למד לא לגרום לעצמו גירויים מיותרים, [בעבר כשהיה רוצה להראות לעצמו שהפעם זה סופי ושהוא חזק- היה גולש באינטרנט פרוץ וכל פעם זה היה מסתיים בנפילה מהירה.] הוא השפיע על הוריו שיעברו לאינטרנט רימון [כמובן שהסביר שזה בשביל אחיו הקטנים] וגם בפלאפון הוא גולש דרך רימון כך שהוא היה רגוע בנסיעה הביתה.
משה הוציא את המפתח מאחורי העציץ בכניסה ונכנס לבית, הבית היה ריק הוריו נסעו עם אחיו לצפון ובערב הוא אמור להצטרף אליהם, על השולחן המתין פתק עם הוראות מאמא: תביא את המשחת שיזוף אל תשכח לכבות אורות וגז וכדו', כשמזג לעצמו לשתות ראה על השיש את האייפון של אביו, מוזר שזה כאן חשב לעצמו בטח אבא שכח את זה, המכשיר לא היה זר לו ועד מהרה היה בספה שקוע בפייסבוק, רואה סירטונים ביו-טיוב.... משה לא שם לב מתי בדיוק זה התחיל אבל לאט לאט הרגיש את שד התאווה מתעורר בפנים, המאבק היה קשה, המראות כל כך מושכים, מתוקים, לא היה אפשר לדמיין משהו יותר כיף מזה, 'רק תיגע קצת' לחש לו השד, 'קצת תהנה ותפסיק, לא יקרה כלום', המשיך לדרבן אותו, משה גייס את כל השליטה העצמית שיש לו ובכוח שהוא לא האמין שיש לו, כיבה את המכשיר והטמין אותו בתחתית המזוודה.הוא היה מותש כאילו נאבק פיזית אבל ההרגשה הייתה כ"כ טובה, הוא הרגיש שהוא שווה, שיש לו חוט שידרה, שהוא גבר!!!!
