שלום,
זה כבר כמה שנים (אולי) שהתחלתי פה בפורום הזה, לנסות להיגמל.
מעבר לנפילות שבדרך, שהן טבעיות לכאורה, בזמן האחרון נפלתי בצורה מדאיגה יותר. לא שעברתי את המסך (כמעט), אלא שלא מצאתי את הרצון, את החשק בכלל להתמודד.
מה גורם לי עכשיו לנסות שוב? אינני יודע בדיוק. אולי ההתעקשות שלי להמשיך לחיות את שני העולמות , ולא לדחות לגמרי את העולם הרוחני שאני עדיין חי בתוכו... אולי המתיקות של החיים איך שהם, ללא פורנו או שום דבר בכוון הזה- הרי אם אני שם לב לכל פרט בחיים, לא רק הפורנו ושותפיו קורצים לי, גם החיים בטהרתם קורצים לי ומזמינים אותי לחיות אותם בשמחה.....
מה עשיתי עד היום? שיתפתי מעט אנשים במצבי- מעט אנשים, רק בהתכתבות ובטלפון, דיברתי הרבה איתם, אבל הפתרון הזה עובד רק כשאני בוחר בו. כלומר כל יום יש לבחור בזה מחדש. כנראה אף אחד לא יבוא להוציא אותי מהבוץ אם אני לא מבקש עזרה כל יום ויום.
הייתי פעם אחת בקבוצה חיה של SA, ולא אהבתי.  מכמה סיבות.
אבל אחרי כל הניסיונות האלה יש לי תחושה שאני כבר לא יודע מאיפה להתחיל ואיך להתקדם.
אשמח לשמוע עצות
תודה

מתרגש לראות אותך פה,
לפני שנים דיברנו, והנה חזרת,
אז עיצות ממני,
בכייף,
תוציא את הצמר גפן מאוזניים תכניסו לפה, ותבוא לקבוצות ותקשיב, עוד שבוע ועוד שבוע,
תנסה לא לשפוט אף אחד,
אני מכיר את המקום הזה שלא מתחברים לקבוצות, אבל אנחנו אנשים חולים, ו.....
אז באהבה, תן צ'אנס לחייך, תתחבר לקבוצות ולחברים, ומחכים לך,

מתפלל בשבילך ומקווה בשבילך שתמצא את הדרך לחיים תקינים ושפויים,
באהבה ממני הקטן.

אני הייתי פעם בקבוצה של SA, דווקא כן אהבתי.

אוהב.

מבין אותך יעקב .

 גם אני רוצה להתחיל מחדש ו"להיגמל" משימוש באנשים ויצרים לסיפוק הצרכים הנפשים שלי (השלמת החיסרון)

 ונראה לי שאנחנו נמצאים במקום דומה. חצי פה - חצי שם.
ישבתי עכשיו עם עצמי ושאלתי את עצמי אם אני באמת מתחרט על ה"נפילות" שלי. הם מפריעות לי לחיות את החיים שאני רוצה, כן. אבל חסרה לי הרגשת הכאב.   נכון יש לי קול של נשמה שמזכיר לי שאני יותר גבוה מהדחפים האלה. שיש בי רצון להיות בן של מלך. (לקדש את הגוף ולהיות נפש אצילית)  אפילו במקום שכזה, בו אני צריך להיות מלא חרטה, שורה בי תחושה של  חיבה כלפי חטאי (כמו היה חבר וותיק שלי שהלך איתי דרך ארוכה). אני עומד ותוהה(טועה) אם מראש אני נידון לכישלון, כאשר איני מרגיש חרטה על מעשי עד כה?

 מה אתה אומר לגבי זה? אשמח לתגובותך ולשאר מגיבים

לקח לי זמן להבין שהתאווה מפריעה לי, לא בעלייה רוחנית (זה גם נכון), אלא בכך שכל עוד היא שולטת עלי - לא רק שאין לי מעלות, אין לי חיים.
אני לא שומר ברית מצד "והייתם קדושים", אלא מדין "ובחרת בחיים".

תודה לכם על כל תגובותיכם וחיזוקיכם.
אני אפרט קצת כדי להפיק מזה תועלת.
אבי\ נתן- הגישה ללכת לקבוצות ושרק כך אפשר להיגמל, שמעתי אותה הרבה פעמים. קשה לי מ2 בחינות: בחינה ראשונה, ללכת לשם באופן קבוע ולהסתיר את זה מאשתי. ואם תאמר גם ככה אני שקרן שמסתיר מאשתי את חיי הכפולים, הרי שבחיי הכפולים אני מסתיר רק רגעים נקודתיים.  והבחינה השניה, זה מצד זה שבקבוצת SA שהגעתי אליה, לא היה בכלל אופי של עבודת ה'- קשה לי לנתק את זה מכל אופי דתי\ אמוני.
איש פלא- אני מבין טוב מאוד את דבריך, הרגשת הכאב היתה קיימת אצלי בתחילת דרכי עם נפילות, עם הזמן היא התטשטה. והקשר היחיד שמשאיר אותי חי בצורה נורמלית, זה הרצון שצריך עכשיו להשתמש בהתחדשות שלו כל יום לרצות עוד ועוד לחיות את החיים בצורה נכונה. אני כן יכול לזהות את מה שהפסדתי עד היום בגלל החוסר שליטה בתאווה. הבעיה שהתחושה הזו מתקבלת רק אחרי התבוננות, וזה לא מתאים תמיד ליום יום. חסר את האלמנט שמחזיר אותי לשפיות וגורם לי להתבונן שוב ולבחור בדרך חיים נכונה. מתוך הניסיון הקטן שלי, מה שעזר לי זה השיתוף עם חברים(עבורי, לאו דוקא בקבוצות)

תגובה לאיש הפלא.

מנסיון של המון חברים בתכנית,
בהתחלה קשה להפסיק, מתגעגעים לתאווה,
אנחנו חושבים שזה אלוהים,
אבל הפתרון הוא להמשיך לבוא, בסוף נופל אסימון בראש, ואנחנו מבינים כמה סובלים שם ומוכנים להפסיק,
אז תמשיך לבוא.

יעקב הצדיק,
אוהבים אותך,
לצערי אתה במסלול הלא הנכון,
אוהב אותךמאוד,
כותב לך בפרטי,
ואני כותב לך מאהבה, מקווה שלא תיפגע.
אוהב מאוד.
ד

יעקב יקר!

באמת קשה, ואני לא יודע מה הייתי עושה במקומך. ב"ה שאשתי ידעה מספיק (ומסתבר שגם מה שחשבתי שהיא לט ידעה - היא ידעה פחות או יותר. ההכחשה שלי הייתה לחשוב שאני מצליח להסתיר מכל העולם, ושכולם מטומטמים..).
באמת אני לא יודע איך אפשר ללכת לקבוצות כמכור באופן קבוע בלי תמיכה מהאישה. אני מכיר חברים שרק בגלל זה הספונסר שלהם קידם את התהליך הקשה של הגילוי לאישה. אני מכיר גם כאלה שסיפרו שהם הולכים לשיעור מיוחד (ב"עבודת המידות") וכדומה.

בכל אופן, יש הרבה מה לעשות גם בלי קבוצה חיה. יש את הקבוצות הטלפוניות, להשיג ספונסר, לצבור חברים ולשתף בקביעות כמו בעת צורך, לשמוע מסרים, לקרוא ספרות ולצעוד בצעדים (ואני מכיר חברים שהגיעו להחלמה משמעותית כשלא היה ביכולתם מסיבות שונות להשתתף בקבוצות חיות. ובתנאי שהם השתמשו בכל הכלים האחרים עד הסוף [וכמובן יש חברים שלמרבה הצער הסתפקו רק בלהגיע פעם בשבוע לקבוצה ולא חיו את התוכנית, ונשארו למטה]).

רק הערה אחת על הנושא של "עבודת ה'" בקבוצות. בקבוצות שאני מכיר יש דיבור קבוע על חיים רוחניים, אלוקים נוכח וחיים מחוברים. יכול להיות שזה לא בדיוק בסגנון שאני רגיל ("כוח עליון" במקום "ריבונו של עולם", אלוקים של ניהול העולם והדרכה אישית בלי קשר דווקא לאלוקים של מצוות ושל הלכה), אבל זו הפעם הראשונה שאני באמת מרגיש שמדברים באמת על עבודת ה' בחיים, ולא בתיאוריה ובספרים.

אני מניח שאתה מתכוון לעניין של "חוטא או חולה". אז כן, באמת הנקודה היא הסבל של ההתמכרות כמחלה, ולא האיסור הדתי. והעניין נידוש ארוכות בפורום (תחפש "חוטא או חולה").

מאחל לך הצלחה רבה, אשמח להיות בקשר בפרטי אם תרצה!

היי יעקב
בדיוק שלח לי היום חבר משפט מתוך איזה חוברת של ציטוטים של חברי AA
" אתה צריך ללכת למפגשים הללו עד שתרצה ללכת אליהם"
אני לא מכיר חברים שהצליחו לעלות על דרך ולהחלים בלי הקבוצות
ולגבי הקושי שהקבוצות לא נושאות אופי דתי, אני מאמין שענו לך על זה יותר מפעם אחת וכל זאת אני יענה את חלקי:
אני חולה שסובל ממחלה של התמכרות. מעולם לא בדקתי לאיזה בית חולים אני הולך לקבל טיפול. זהו. 
כל ההתעסקות שלי עם נושא של תשובה ודת הובילו אתי לשימוש הבא בלבד. מאז שאני הולך לבית החולים הזה אני נקי וכל עוד שאני יהיה חולה אני ימשיך ללכת לבית החולים הזה.
ממתין לך בבית החולים
אוהב

​ליעקב הצדיק א- מה מונע מימך להיות בהתבוננות יום יום? (אם זה מה שנדרש מימך..)
ב- אם תוכל לשתף בחלק מההפסדים שלך? (להזכיר לעצמך, אילו מחירים אתה משלם כש.. ) זה בטח יכול יעויל לך  תודה על הטיפ שלך לשיתוף חברים, אשתדל לתרגל אותו.. לי כרגע עוזר כתיבה אישית, כול יום. אני כותב לי מעיין תפילה אישית ואת הרצון המתלווה לאותה תפילה - ואז אני מתרכז במה שכתבתי ומפנים. בדרך כלל זה מוליד בי תחושה של קרבה לאבא שבשמים ושהוא איתי בדרך.  אפילו במציאות  שאני במקום אחר, בתוך בור שחור וקודר -  דרך התפילה והבקשה אני מגלה את הנקודה הפנימית של הנשמה שלי, במבעד למסכים והקליפות שעטפתי אותה. ויש הרבה שכבות לקלף, ) ב''ה.  מת​​חבר לדברים שכתבת על רצון לחיות חיים נכונים.. גם אם המחשבות והרגשות מציבים ולוקחים אותנו למקום אחר לגמרי..  חג מחזק ושמח אנשים יקרים ואהובים, שנזכה לקלף כמה וכמה קליפות ואור התורה הקדושה יבקע מלבנו