בס"ד
מקווה שאועיל לכמה מחברינו בדברים שאומר!

שמתי לב בחודש האחרון לתופעה יפה המתקיימת במחוזות הפורום הנהדר שלנו
מי ששם לב ומי שלא יכול לראות בפורום 3 סוגי קבוצות שונות!
יש את הקבוצה המסורה לשיטת 12 הצעדים! אפשר לקרוא מדבריהם הערצה לתכנית הצעדים, אפשר לראות את התמסרותם לתכנית, ועד כמה הם מיישמים את העקרונות אחד לאחד!
יש את קבוצת החברים החדשים שהם כן מעידים עצמם למכורים אך עדיין לא קיבלו את דרך הצעדים, מרחרחים, שואלים, ואולי נראה אותם בעתיד שותפים לדרך הצעדים!
לעומתם יש קבוצה מתוקה של חברה, שאולי הם כלל לא מכורים? ושמא כן?.. הם עדיין מסתכלים על התאווה כאל מלחמה מול היצר, משתדלים לקחת את ההתמודדות כאתגר, ושבעז"ה ינצחו ויכבשו את יצרם.. אמן!
(בעיני לא רלוונטיים הטרמפיסטים...)

אם אני לא טועה רוב החברה שכמוני שמשתדלים להתמסר לדרך הצעדים הם חברים שעברו בחייהם שנים לא מועטות של סבל התאווה, נפלו וקמו מאות ויותר פעמים!! אחרי סבל שכזה, ממש אין שום בעיה לקבל כל דרך שתביא אותי לשפיות ובריאות!!
לעומתם החברה שעדיין לא מקבלים את דרך הצעדים (ושוב תקנו אותי אם אני טועה..) הם חברים יחסית צעירים בגילם וברוחם.. הם עדיין מאמינים ביכולתם לנצח את יצר התאווה, הם יוכלו להתגבר ולהתעלות מעל כל מכשול.. ושוב אמן!

אין לי בעיה שכל דרך שמקדמת היא טובה! וכל אחד יבחר את הדרך המתאימה לו! אם אחד על ידי הצעדים ואם אחר ע"י התגברות והתחזקות!

מה שכן חשוב לי לומר... בעיקר לכל החברים הצעירים שביננו!
כן, יש את הנטייה לרצות להיות הגיבור! יש נטייה לרצות להיות המנצח! במיוחד שאתה עדיין צעיר ברוחך! להרגיש כמו החייל הקדוש שעלה על ההר עם הטרף מפרפר בין שיניו.. כולו זב דם.. אך הוא בתחושת ניצחון גדולה! הוא מרגיש שממש הגיע לתכליתו!

כמו הרבה מחברי, גם אני, כך נלחמתי שנים, אבל ה' הוכיח לי שטעיתי! טיפסתי על ההר והחלקתי! יריתי ירייה ברגל של היצר וקיבלתי ירייה בצרורות לפנים! הובסתי!
עכשיו לאחר שנים של נפילות הבנתי שאני לא גיבור וזה בכלל לא מה שה' מצפה שאהיה! 
אז נכנעתי, קיבלתי על עצמי דרך חדשה!
אולי זה יכול להישמע ככניעה של תבוסה! אבל לא! פשוט צריך להפוך את המושגים של מנצח, של גיבור ושל "עובד ה' ברבק"! נכנעתי וב"ה ניצחתי! זו ממש כניעה של ניצחון!

אז לכל החברים הצעירים, סתם ככה כדאי שתסתכלו על צבירת ימי הנקיות של החברים הנכנעים שבינינו! למה הם נכנעים - ונקיים ולעומתם הגיבורים - מובסים..? איך זה קורה?? אולי יש כאן טעות?? ואולי לא?

נקודה למחשבה!

מה אתם אומרים?
 

אנחנו מבקשים, נקודה של שפיות 
אחלה פוסט, ושאלות מעניינות העלית כאן, אך אגיד כמה מילים ממש בודדות.
להילחם מול היצר זו טעות מיסודה לכל אחד מאתנו, אמנם יעקב אבינו הצליח לנצח את המלאך שנלחם נגדו, אך קודם נהיה בדרגה של יעקב אבינו ואחר כך נדבר.
עד אז, כולנו ולא יוצא מהכלל צריכים להצמד לעקרון, שאת היצר אי אפשר לנצח בכוחות עצמנו, יש שיר שאומר כך: "הוא (היצר הרע) מאש, ואני בשר ודם",
אז תסבירו לי, אלו שמחליטים כן להלחם ביצר, כאשר אתם מכניסים את היד לתוך התנור, אתם מסוגלים להשאיר אותה שם כאשר התנור בוער מחום למשך שנייה אחת, לא, נכון? ופה רק מדובר בשנייה, ואיך אתם רוצים להלחם ביצר שהוא מאש, כל החיים?
נכון, על ידי תורה ומצוות, אבל איך קונים את התורה והמצוות, מהי הדרך הנכונה ללמוד וכיצד ניגשים ללימוד, רק על ידי ידיעה גמורה ומוחלטת, שאנחנו מתבטלים ביטול גמור ומלא כניעה כלפי השם יתברך, וזורקים את כל החשבונות האישיים, והפצעים הפתוחים והמדממים כלפי מעלה, כמו שמשה מל את בנ"י במדבר סיני, וזרק את הערלה שלהם אל עבר עמלק, שהוא ראש פורה ולענה, שממנו כל הרע המכשיל אותנו בכל הדברים הגרועים בכלל ובפרט בתאווה לנשים.

מי כהחכם, ומי יודע פשר דבר...

בהצלחה לכולם

ושוב, די דיינו, תודה על הפוסט המדהים הזה...

פוסט מאד מעניין.

אני מהקבוצה השלישית, ונמצא בתחילת הדרך, אך מההתחלה אמרתי לעצמי שזו לא מלחמה ולא נעליים. זו כניעה. וויתור. התמסרות.
למרות שאיני בתכנית הצעדים, ישנם לקחים ומסקנות שנטלתי מדבריהם של אלה ששם.
יכול להיות שעוד אגיע לצעדים. ימים יגידו. כרגע אני מרגיש את עצמי מתרוקן. הופך לכלי. במובן הטוב ביותר של המילה.

הרבה זמן נלחמתי. שנים. באמת ניסיתי להיות הלוחם. הגיבור. החזק. האמת? עדיף לי לוותר. כרגע, אישית, נראה שזו הדרך הכי בריאה ושהכי מסכימה איתי.
אני לא בדרך לשום הר. אין מכשול או יריב שעליו צריך לגבור. לא אתגר ולא התמודדות ולא חוזק. זה משהו אחר.

יש רק את היום.

אתה אומר את כל העקרונות של הצעדים למרות שאתה לא בקבוצה.

מי יתן ותצליח ליישם אותם בחיים, כל יום - רק להיום.

אני בכלל לא מבין מה זה אומר להיכנע ואיך זה יעזור לי אתם מדברים דברים מופשטים מידי תגידו לי מה לעשות אם זה לקום באמצע הלילהה אם זה משהו אחר אבל תגידו

אריאל אחי
השאלה שלך מעולה!
אתה רוצה לדעת מה בדיוק עושים? תכלס'! מה ואיך לעשות כשהיצר מתעורר ורוצה את שלו???
אז להגיד לך בדיוק את כל דרכי הפעולה לפי דרך הצעדים איני יכול כי גם אני בתהליכי למידה! בכל מקרה אומר לך איך זה עובד אצלי!

לאחר שנים של נפילות התחלתי להפנים שיש לי בעיה.. קלטתי שאני חולה ומכור!! התחלתי להבין שהרצון שלי לרוץ אל תאוות המין נובעת מחסכים בנפש שרצתי למלא אותם בהנאת התאווה! אם הרגשתי דפוק עם החברים, במקום רכשתי לי חברה חדשה - התאווה! אם הוצרכתי להתמודד מול אתגרי החיים, ברחתי משם אל הנאת התאווה! כך במשך גיל ההתבגרות ניפחתי אותה יותר ויותר עד שהיא השתלטה לי על כל החיים! היא התגברה עלי! היא נהפכה להיות הרבה הרבה יותר גדולה ממני!
היום אני יודע שבאמת התאווה היא התענוג הכי גדול שאני יכול לייצר לעצמי! אבל לשמחתי עם זה התאווה היא ההרס הכי גדול שאני יכול לעשות לעצמי! היא פשוט הרגה ושחטה אותי! לא נשאר ממני שביב של "אדם"!
לכן היום אני מבין שאין לי שום יכולת ואפשרות להלחם מולה! הסיכוי היחידי שנותר הוא לוותר! לוותר תודעתית! להפנים שזה לא תענוג, זה ארס! להפנים שזו לא הנאה זו מחלה נוראה!
הפתרון הוא לא פתרון קסם, גם אני רק בתחילתה של הדרך, הנסיונות אורבים ומתעוררים מיום ליום ומרגע לרגע! אך אני משתדל להיכנס לתהליך תודעתי ומתוך כך גם לתהליך מעשי של עבודה אמיתית ורצינית שתשיב אותי לשפיות!

יש כאן חברה גדולים ממני בדרך הצעדים אני מאמין שיוכלו להוסיף הרבה ממה שנכתב!
הרבה הצלחה והרווחה