שלום חברים!
שמח לכתוב כאן אחרי זמן רב שלא ביקרתי.
כיף לראות את השרשורים החדשים ואת החברים החדשים.
לאחרונה היו לי כמה ימים שחשתי ריקנות עמוקה, למרות שמסביב הכל היה טוב.
תחושה כזאת שבתוכי משהו חסר, אז חשבתי על מה שלימדו אותי בתכנית - "ריכוז עצמי".
חשבתי שכנראה אני מרוכז מדי בעצמי, ועסוק בעיקר בלקחת מאחרים ולא כל כך בלתת.
אז התחלתי לנסות לתת, בבית ובחוץ ביום ובלילה בדיבור ובמעשה.
ופחדתי שאם אמשיך לתת - אאבד את עצמי, אז החלטתי לא להזניח את עצמי,
והתחלתי לתת גם לעצמי, פשוט הסתכלתי על זה שאני נח או אוכל או עושה משהו עבור עצמי - כנתינה לעצמי.
(את העיקרון למדתי מאותו חכם שאמר כשהלך להתרחץ "אני הולך לעשות חסד עם גופי")
מאז עד היום הספקתי כבר לשכוח את הרעיון, אז אני כותב אותו כאן כדי להזכיר לעצמי.
