אני אדם מאוד שכלי. כשאני יודע שכדאי לי לשתף, אני אף פעם לא מתביש לעשות את זה. אני ממש רוצה לשתף בכל ההתמודדויות שלי ואין לי שום חסימה עצמית לעשות את זה, והבעיה שלי היא שאני לא יודע אם יהיה טוב לקוראים לקרוא על ההתמודדויות שלי. אני רוצה לשתף אנשים שמשמשים לי כמדריכים בחיים, אבל אני לא יודע אם הם רוצים שאני אשתף אותם. אני בטוח שיש ביניהם מישהו שרוצה אבל אני לא יכול לדעת מי...
אני רואה שכל אחד כותב כאן את המילה "נופל" אבל לא מפרט מעבר ואני דוקא כן רוצה לפרט כדי שיבינו מה אני מתכון, שידעו איך לעזור לי. אני יודע (או שאולי לא הבנתי נכון, אני חדש כאן) שלכל אחד יש פעולה אחרת שאותה הוא מגדיר כנפילה, וכשאדם אחר משתמש במילה נפילה  הביטוי מקבל משמעות אחרת עבורו.
אני לא יודע אם נכון שאני אפרט את הקשיים שלי ומה אני מתכון כשאני אומר שנפלתי, כי אני לא רוצה לפגוע בתמימות של אף אחד. 
אני יודע שכל מי שהגיע לכאן הוא לא תמים, אבל אני גם יודע על עצמי שיתכן שאדם תמים בתחומים מסוימים., ברור לי שקוראים את הפורום הזה אנשים שלא חלמו ליפול בדברים שאני נופל ושאני לא מדמיין את הנפילות שלהם. לא בגלל שמישהו במצב יותר חמור מהשני, אלא בגלל שכל אחד נמצא במקום אחר, על בסיס רקע אחר וכו'.
אז אחרי שהארכתי בדברים אני חוזר לשאלה שלי: איך אני יכול לדעת מה מותר לי לשתף? איך אני מוצא ומגלה את מי אני יכול לשתף ומי רוצה לשמוע אותי?

אם אתה רוצה. ולא מתבייש
לשתך. אתה יכול לשלוח לי הודעה 
בפרטי
אל תחשוש לפרט

אני חושב שאם אתה כותב ראיתי סרט זה בסדר אבל אתה לא צריך להתחיל לפרט את שם האתר וכו'.
אם אתה רוצה לפרט יותר עם תיאורים מוחשיים אולי כדאי שתעשה את זה בפרטי.
כלומר אתה יכול לכתוב באיזו סיטואציה נפלת אבל אין ענין להרחיב ולתאר בפרטי פרטים.

לגבי שותפים פרטיים, הכי נוח זה לפתוח דף חדש בלוח המרכזי או בלוח של ה90 יום ולכתוב שאתה מחפש שותפים פרטיים.

אז בנתיים הרהרתי עוד בנושא, ואני מסוגל להוריד קצת אל הכתב מההתמודדויות שלי.
עד החתונה הייתי מתמודד לא לאונן. היום אני לא שם. אני לא אומר שהפסקתי לחלוטין, ומצד שני אני לא אומר שלא הפסקתי, כי יש צד לומר שאני נקי כבר 14 חודשים. גם יש צד לומר שלא, אבל נראה לי שזה לא מתאים לפורום, אולי באישי.
ההתמודדות שלי כרגע היא אולי בשני מוקדים, אני עוד אחשוב אם לא פספסתי כלום. המוקד הראשון הוא בתלות שלי לתאווה. גם אני מצליח לא למלא את התאווה שלי, אני עדיין תלוי בה. כבר שנתיים שאני ממלא את התאוה שלי הרבה פחות מבעבר (לא משנה אם זה בראיית סרטים או בדברים גרועים יותר או פחות), ואני מרגיש שאפשר להסתכל עלי כמו מעשן בגמילה - כשהתאוה שלי אינה באה על סיפוקה, אני הרבה פחות רגוע והרבה פחות נחמד. אני מתחיל להאשים כל דבר בצרות שלי, ובהתאם מתנהג לא יפה לכל מי או מה שכביכול פוגע בי. מובן שהדבר פוגע בעיקר באישתי (שאיתי כמעט כל הדרך בהתמודדות הזו, אך נמצאת גם בהתמודדויות עם קשיים אחרים - מה שלא מועיל לנו הרבה), בדברים שאני עושה ובבן שלי. כן, אם אני מספיק מעוצבן על אישתי, אני מתעצבן גם עליו, וחבל, כי בסוף אני אשם.
זה גורם לי לא להרגיש סיפוק מההתמודדות שלי עם התאווה. ברור לי שאני אומר עכשיו את עצת היצר הרע, אבל ככה אני רואה את זה: או שאני חוטא בתאווה, או שאני חוטא בכעס, או שאני חוטא בדברים אחרים כמו שינה במהלך כל היום. אני יודע שההסתכלות הנכונה היא לומר שהתגברתי בדבר אחד, ועכשיו אני צריך להתגבר בדברים נוספים. אני באמת מסתכל ככה, אלא שאני מגדיר את עצמי שאני עדיין תלוי בתאווה הזו באותה מידה: אם פעם היא גרמה לי להיות אדם רע בדרגה 3 (סתם מספר שרירותי) או אדם טוב רק במידה 7, אז היום אני עם אותו מספר חוץ מהבדל אחד: היכולת שלי לנתב את הרוע הזה, היכולת לבחור אם לכעוס, לישון כל היום, או ליפול ישירות לידי התאוה. זה המוקד האחד.
המוקד השני הוא הרצונות, ואני עושה הבחנה: יש את המחשבות, יש את הרצונות, ויש את הרצון לרצות.
המחשבות שלי בדרך כלל נקיות. מספיק לטעמי. הרצון שלי הוא ליפול.

אני רוצה לתקן את הרצון שלי. אני רוצה לרצות לא ליפול.

אבל הרצון הוא נורא בכל כך הרבה תחומים אני רוצה ליפול. אני לא מתכוון שיש לי עכשיו התמודדות האם לראות סרט (או ליפול בכל צורה אחרת) ואני רוצה ליפול ולראות אבל בשורה התחתונה אני מתגבר. לא. אני רוצה שיבוא לי פשוט פיתוי כזה חזק שאני לא אוכל לעמוד בו. זה בא לי מכל כיוון של התאוה הזו: אני מחכה שהיא תצוץ לי בכל דרך אפשרית והיא ממאנת לבוא במסכה שאני רוצה. היא באה ורק גורמת לי להיות אדם פחות טוב.
אני רוצה לרצות להיות טוב!
סליחה אם חפרתי ואם הארכתי יותר מהרגיל. זה היה לי מאוד חשוב.
אם יש מישהו שמזדהה, אשמח שיגיב.
באתי לעשות עכשיו חיפוש באינטרנט, אבל אני כותב את המשפט הזה כדי לא לחפש דברים שיאלצו אותי למחוק את השורה הזו.
נ.ב. אני כל הזמן חושש שההתנסחות בפורום בכלל ושלי בפרט מלאה במונחים דתיים שעלולים להרחיק את מי שפחות מתחבר. אני לא רוצה להרחיק אף אחד  בעצמי לא באתי לפה דוקא כדי לפתור בעיות שלי עם אלוקים. באתי כדי להבריא ולהיות אדם ששולט בעצמו. אני רוצה שיהיה כאן מקום לכולם, ורוצה לדעת אם כדאי שאשתפר בהתנסחות שלי, כי אני יכול. ושוב, סליחה אם הרעתי למישהו.

א. כתבת שיש לך כמה אפשרויות והכי נוח וטוב יהיה שתיפול בתאווה במקום לישון כל היום או לעשות משהו אחר.
אם תתחיל את הטיפול אתה תראה שאדם יכול לעשות ולפעול ולא לבזבז כל היום את הזמן שלו.
התאווה הביאה אותך למצב שאתה חייב אותה, ומתי שאתה לא משתמש אז אתה מרגיש בודד ואתה הולך לישון ולבזבז זמן.
כלומר במקום לפתור את הבעיה מהשורש ולהעיף את התאווה אתה אומר אני אמשיך איתה כדי לא לישון כל היום.
בדיוק כמו שאומרים למעשן סיגריות תלך לגמילה וככה תהיה יותר רגוע. ואתה לא תהיה עצבני וכו' ככה גם אתה, תלך לגמילה ותראה שאתה לא חייב לישון או להיות עצבני כל היום.
אמנם בימים הראשונים יהיה לך מאוד קשה כי אתה תרצה להשתמש אבל אח"כ אתה תחיה חיים רגועים ונורמליים.
ב. לפורום יש סגנון משלו עם כל מיני מושגים למיניהם, במשך הזמן אתה תתרגל, הכל בסדר. כולנו דבר ראשון הבאנו כאן ציטוטים ואחרי שקילפנו את עצמנו קצת התחלנו לספר על עצמנו. . .

אתה במודעות מצויינת:

הבעיה שלנו היא לא התאווה (זה גם בעיה, אבל הבעיה הקטנה). הבעיה שלנו היא ההתמכרות. 

על רגל אחת, מהי התמכרות? 

התמכרות זה שאני לא יודע להתמודד עם החיים. הם גדולים עלי בכמה מידות. ולכן בכל סיטואציה טיפה מורכבת - אני מיד בורח. או שאני בורח להתמכרות שלי, לאונן, לצפות וכו', או שאני בורח לכעס, לשינה, לפחד ולהתמסכנות ועוד שיטות בריחה מגוונות. זה לא במודע, אבל כשמתחילים לבחון את זה רואים שזה ממש ככה (כמו שתיארת). 

לכן  הפתרון להתמכרות לא יכול להיות רק בתחום מושא ההתמכרות. אם אני היום אליה בלי שום גישה למדיה, במוסד סגור בלי נשים וחוסר יכולת לאונן - טכנית אני נקי. אבל מהותית אני ממשיך להשתמש, כי אני חייב לברוח ולמצוא לי פתרון סוטה אחר לבעיות החיים (מכאן התופעה של מחלימים המחליפים התמכרות. מפסיקים לאונן ועוברים לעשן, מפסיקים לעשן ועוברים לאכילה כפייתית וכו'). 

בתכנית 12 הצעדים אנחנו קודם כל מבינים שהבעיה שלנו היא לא (רק) התאווה, אלא הבריחה בכל תחומי החיים (צעד ראשון: הבנו שאנו חסרי אונים מול התאווה ושאבדה לנו השליטה על חיינו). בהמשך  דרך חשיפת פגמי האופי שלנו ושחרורם, כפרה בפני מי שפגענו בו והכנסת אלוקים אוהב לחיינו תוך ניהול אורח חיים רוחני של נתינה - פתרנו את מה שיצר לנו את הצורך לברוח. 

זה נשמע תלוש בהתחלה. אני באתי לתכנית בשביל להפסיק לאונן ולצפות. הבעיות שלי בחיים לא נראו לי קשורות. התפקיד היחיד שייעדתי להם היה כתירוץ למה אני שונה ומותר לי לאונן (הידד! יש לי תירוץ לבלוע רעל!). לא הבנתי שהכל קשור אחד לשני, סימפטומים שונים לאותה בעייה. 

למזלי הבנתי די מהר שהחיים שלי בזבל, והסכמתי לנסות מה שיאמרו לי. היום אני אסיר תודה על דרך חיים שפותרת לי את כלל הבעיות ומקדמת אותי בצורה שאפילו לא חלמתי. 

נתת לי כיוון.
תודה רבה!

התגובה הקודמת היתה לחשוב טוב יהיה טוב.
עכשיו אני מגיב לבסד ובהשתדלותנו:
תותו רבה! אתה מקדם אותי מאוד!
במדריך לשמור עיניך ראיתי על תכנית 12 הצעדים שהיא מיועדת בעיקר בשביל מכורים. אין לל בעיה להגדיר את עצמי מכור. כבר הגדרתי את עצמי ככה עד לפני שנתיים  כשלא הייתי נקי (ברמת הפעמיים בשבוע), וכמו שציינתי למעלה, אף על פי שאולי אני נקי טכנית (אולי), אני לא מרגיש שהתקדמתי בכלל. אלא שבמדריך ראיתי שלא צריך להזדרז להגדיר את עצמך כמכור ושעדיף קודם להתיעץ על זה. עם מי להתיעץ, איתכם? למה דוקא תוכנית 12 הצעדים ולא פורטיפיי למשל?
כשיהיה לי זמן  אני אספר על היומן שפתחתי הלילה. מקוה להתמיד בו ושהוא יעזור לי כמו שאני מתכנן. מקוה ליצור כאן כלי טיפולי משמעותי שיעזור להרבה אנשים בעולם. אם יש כאן מישהו שמתעניין בכתיבה, אשמח לספר לו על כך בעל פה בטלפון, אבל לכתוב את זה אין לי זמן כרגע.

לשאוף תמיד להתקדם כתב on 19 ספט' 2018 22:06:


אתה אומר שאתה אדם שכלי, אז הנה נקודה למחשבה - אתה אומר שאתה רוצה להיות טוב, אבל מה זה "טוב" בעיניך ? מה שאלוקים קבע שהוא טוב ? אבל הרי הוא יצר את הגוף שלך, והגוף שלך קובע ש"טוב" זה ליפול בתאווה, אז אתה הולך בדרכו של אלוקים לכאורה..

ברור שמה שאני אומר לא נכון, לפחות לא לגמרי, אבל זה נקודה למחשבה, אם אתה רוצה באמת לשנות את הרצון בעומק אצלך, אתה צריך להפשיל שרוולים ולהכניס את היד עמוק לתוך המערכת של האמונות שלך

בקשר לזה שאתה נופל בכעס אחרי שאתה מצליח לחסום את התאווה שלך - מניסיוני, הבעיה הזאת אמורה להיפתר אחרי בערך 2.5 שבועות, ואז היא תדעך בהרבה

robinhood כתב on 20 ספט' 2018 14:32:

עם שאר הדברים שכתבת אני די מסכים, אבל איך אני יכול להפסיק לשבועיים שלושה  אני אמור לפרוש מאישתי?

צורצור כתב on 20 ספט' 2018 22:04:

אני לא נשוי, אז אין לי באמת מושג
תשאל בפורום, זה שאלה שכל נשוי בטח שואל ברגע שהוא מגיע לפורום, זה שאלה טובה.

אני אישית חושב שאי אפשר להימנע מלהיות עם אשתך, לכן הדבר היחיד שאפשר לשנות זה איך אתה מתייחס לרגעים עם אשתך (אם תתקן אותם - הם לא יהיו בעיה, ותוכל לספור 2.5 שבועות אפילו עם יחסי מין עם אשתך)

ובשביל לשנות את זה, אתה צריך להיות מאוד כנה עם עצמך לגבי כמה שאלות: למה התחתנת, בתור מה אתה תופס את אשתך (אמצעי למטרת עבודת האל, ערך בפני עצמו, אמצעי להולדת ילדים, אמצעי לקבלת עונג, וכו'), ואיך אתה תופס את הנישואים

לדעתי, הדרך בה אתה מקיים יחסי מין נגזרת באופן ישיר מפילוסופיית החיים שלך, אז תברר מהי.

צורצור כתב on 20 ספט' 2018 22:04:

ממש ממש ממש לא!! אם הקשר שלך עם אשתך טהור (וטהור הכוונה זה מה שמותר לפי ההלכה- רמז: כמעט הכל) אתה תגלה שההשפעה של הנפש שלך לאותה קרבה שונה לחלוטין מאשר אם אתה עושה משהו אסור. מניסיון

בוקר טוב! באשר לשאלתך שפתחה את השרשור, היום החלוקה הרשמית ב"שמור עיניך" היא כזו:
אם אתה מתמודד עם אוננות פורנוגרפיה וכדו' - מקומך בשמור עיניך.
אם אתה מכור לנ"ל - מקומך ב-PA (ולמה 12 צעדים? כי זה פשוט מה שהוכיח את עצמו. עוד אין מישהו שסיפר כאן על שנת ניקיון באמצעות פורטיפיי ולעומת זאת רבים נקיים שנה ויותר באמצעות הצעדים (אני למשל לא אוננתי 4.5 שנים מאז שהצטרפתי לתכנית הצעדים). 
אם אתה מכור ליחסים פיזיים עם אחרים / ות מקומך ב-SA.

בהצלחה! 

איך אני מפסיק להאשים אנשים אחרים כשהם באמת אשמים?
אני הולך להכניס את עצמי בתקופה הקרובה לאתגרים מאוד קשים בחיים. אני הולך להכנס למציאות שאני עלול להתעצבן על אנשים שבאמת אשמים בדברים לא טובים שעלולים לקרות לי.
למה? כי אני יכול לצאת משם הרבה יותר מחוזק. אני אצא משם הרבה יותר מחוזק.
אז אני עושה את זה מבחירה, אבל זה לא נותן התר לאף אחד להזיק לי, אבל אם בחרתי להתעמת עם אנשים ולסכן את עצמי בזה שידרכו עלי, למה אני לא מצליח לקחת אחריות? אני רוצה ללמוד להאשים את עצמי ראשון (ואולי אחרי זה את האשמים החיצוניים). אני חייב להיות ממוקד בלטפל בעצמי. זה שאנשים אחרים מקשים עלי לא פותר אותי מלטפל בעצמי.
איך מגיעים לזה?
אני יודע שכנראה בתכנית 12 צעדים לומדים את זה ואשמח לשמוע ממי שנמצא שם (או מאנשים אחרים).
אני לא נמצא שם בגלל שאני לא מכור. אני לפחות לא יודע למה אני מכור. עובדה שאחרי שנפלתי קמתי. עובדה שאני לא רואה סרטים כבר הרבה זמן. אם התכנית מתאימה גם לאנשים שאינם מכורים, אולי אני אצטרף, לא יודע. אני מנסה להשיג את הקו החם שיעזרו לי להחליט.

אתה צודק , השיתופים בפורומים או בקבוצות יותר מתונות. כשאתה בשיחה או התכתבות אחד מול אחד , אתה יכול לשאול אם אתה יכול לשתף בפרוט .
מוכן להיות חבר שלך ולשמוע אותך.
אגב ככל שמפרטים יותר כך קל יותר להתמודד