אחרי לילה לא קל שקמתי הרבה לבן שלי וגם סתם להתפנות,
נשארתי לישון עד עשר וחצי,
הגיוני שגם הייתי נשאר עם פיג'מה, אבל הצלחתי בפעם הקודמת שקמתי, בשש,
להכריח את עצמי להתלבש,
ובעשר וחצי קמתי בלי כוח לעשות כלום וחיפשתי משהו לעשות כדי שיהיה לי כוח להתפלל 18 ומוסף,
אז כמובן - אכלתי וכמובן שזה לא עזר,
הבנתי שנגזר עלי להשתעמם כי אני לא הולך לעשות היום שום דבר שיתן לי כוח לעשות משהו אחר,
רציתי לראות סרט - אבל מזמן החלטתי להפסיק עם זה,
אז רציתי לצפות בפורנו - הרי ההחלטה לא כללה את זה,
אבל היתה לי החלטה אחרת - לא להפעיל בפלאפון את החיבור לאינטרנט אלא אחרי שאני בטוח שיש לי כוח לשמור על העיניים,
אז לפחות נכנסתי לשמור עיניך,
והתעצבנתי על מה שמישהו כתב,
וקראתי עוד ועוד - מבזבז את הזמן בתקוה למצוא כוח ופתאום חצות כמעט הגיע!,
קמתי להתפלל שחרית בלי טלית ותפילין,
נפלתי חצי מעולף והלכתי לישון,
קמתי כעבור זמן,
וחזרתי לשמור עיניך,
פתאום נזכרתי בסיפור על נפילה וכל כך רציתי שמשהו יפיל גם אותי,
נמאס לי למעוד,
רוצה ליפול או להיות נקי,
ואז בא לי רעיון,
להודיע כאן על פתיחת חצי יום שפוי,
לספר לכולם על ההצלחה שלי ולקבל מוטיבציה,
ולהתחיל חצי יום מנוצל ומשמעותי,
אז אם ככה אין לי עוד זמן לכתוב.
שלום.

אוהבים

שעת בוקר מוקדמת. התעוררתי לבן שלי. הצלחתי להבהיר לו שהוא חוזר לישון. ואני? חוזר לישון לקראת יום ערני שיתחיל בעשר וחצי,  מלא בטלה ואתגרים מול היצר, או קם בטעות למניין הראשון לקראת יום עייף מלא עשיה בלי חשש ממחשבות על נפילה?
טוב, בחרתי לחיות.
קם עכשיו.
אם אני ארגיש שאני סובל, אני ארשה לעצמי לישון באמצע היום, אבל זה כבר יהיה אחרת. זה יהיה אחרי שחרית ומוסף. אחרי שכבר התחלתי את היום ברגל ימין.
חבל שלא התחלתי את השרשור הזה ביומני מסע. נראה לי שלשם הוא מתפתח.
מקוה שאני לא מכביד על אף אחד.
יום מוצלח לכולם!

אחר הצההצהר היה לי מאוד קשה עם אישתי.
רציתי לברוח. רציתי שיקחו אותה ויחזירו אותה מתוקנת.
התחלתי לראות את העייפות מצטברת, את הרחמים העצמיים מצטברים, ואז בטח אני אקום מחר בעשר וחצי בבוקר ולא יהיה לי כוח לכלום. אני ארצה לראות סרטים ובטח אני אעמוד בזה, אני ארצה לראות פורנו אבל בטח אעמוד גם בזה... אז בטח יהיה לי ממש משעמם...
אז למה שאני לא אקום מוקדם כמו היום? כי אין לי כוח להאבק.
מה הקשר של זה לשמור עיניך? לא יודע.

איתך!

אני נקי כבר יותר משמונה ימים ורציתי לכתוב כאן משהו שמח לגבי זה. לא ידעתי מה לכתוב והאם בכלל זה שמח, אז נאלצתי לחשוב, וזה הביא אותי לתובנות חשובות.
אני בפורום כבר חודש. כל הזמן אני חוקר האם בכלל מותר לי להיות פה. למה לא? כי אני מבזבז על זה זמן ואנרגיות, וגם בגלל שאני נקי כבר המון זמן (חוץ מהנפילה האחרונה) אני מרגיש כאילו אני פוגע בפרטיות של האנשים באתר שלא רוצים שהוא יהיה פתוח לכל בן אדם שאין לו התמודדויות בתחום.
למרות מה שקרה הבוקר, השאלה הזו עדיין אינה פתורה מבחינתי. עדיין אני מחכה למושיע שיגיד לי איפה אני שייך. איפה עיקר ההתמודדות שלי ובאיזה תחום אני צריך לעבוד.
מה שקרה הבוקר הוא שקיבלתי תזכורת שעוד יש לי מה לעבוד כאן, כי בימים האחרונים אני הרבה חושב שבכלל יש לי בעיות אחרות ולא שום דבר שמתמודדים איתו באתר, כי אולי זה כבר מאחורי, אז זה לא. הבוקר נאלצתי להתמודד פעם אחר פעם בתוך כמה דקות וקצת מעדתי. נכון, לא הייתי נופל, אני באמת חזק, אבל לאתר קוראים "שמור עיניך" ולא "שמור בריתך", אז אולי אני כן צריך להיות כאן...
ומה אני מספר בשמחה על השבוע הזה? זה היה שבוע מאוד קשה. אם הייתי בתוך תקופה של שתי נפילות בשבוע, הייתי נופל עכשיו פעמיים ביום, אבל 450 ימים של נקיות בכל זאת עמדו לצידי. אני חושב על תקופת הנקיות הזו ואני אומר לעצמי (ולכם) שאני יכול לספור כמה פעמים היו בתקופה הזו שבועות קשים כמו זה. אני זוכר את כולם. ארבעה רצופים לפני שנה ועוד שישה שבועות מפוזרים מאז ועד עכשיו.
אז מה המסקנות שלי מהשבוע הזה? קודם כל שהוא מיוחד. שלא היו לי הרבה פעמים שהצלחתי להיות נקי בתקופה כל כך קשה.
חוץ מזה אני מבין שיש להתמדה כח עצום זה שהייתי נקי 450 יום נותן המון כוח גם אם בקושי היו לי התמודדויות בתקופה הזו. זה אומר שגם להשתחרר מההתמודדויות עוזר להלחם במחלה.

לאף אחד אין זכות לומר לחבר שהוא לא רצוי כאן. אני חושב שזה נותן לנו הרבה מאוד תקווה. זה מאוד חיובי שאתה כאן. 
זה לא משנה למה אתה רוצה להיות כאן, אם בגלל לשתף אותנו שאתה נקי שזה עוזר לנו, או שאתה רוצה לשתף אותנו במה שקרה לך הבוקר שזה גם בסדר גמור. 
תמשיך לעשות את מה שעובד לך, ותמשיך לשתף אותנו גם בהצלחות וגם בקשיים.

יום נעים.

צורצור היקר, עברתי על הודעתך,
כל הכבוד על הדרך שאתה עושה,
תמשיך איתנו.

אתה רצוי ומבורך בפורום! 

כמו שאמרו, כל אחד שמתמודד (לא משנה מול איזו תאווה בדיוק, באיזה רמה ובאיזה תדירות) הוא חלק ממנו. כל מי שיכול להבין אותנו ואנחנו אותו, אנו יכולים לחלוק יחד את הבעייה, ואולי גם את הפתרון.

אני רואה שכשדיברנו גלשתי קצת לנסות להוכיח שאתה מכור וש12 הצעדים יעזור לך. 

היום הספונסר שלי כיוון והאיר לי שאין שום עניין להיות "מסיונרים" של התכנית. 
ברור שאני משוכנע שזו (ורק זו!) הדרך, וכולם צריכים להיות בה. אבל 12 צעדים זה רק למי שרוצה. אלוקים כ"כ גדול, יותר אפילו מהתכנית (אפילו שאני לא מצליח להאמין לזה). מה שעובד לך זה מצויין. והעיקר - אני רוצה להישאר ידיד שלך. אנחנו יכולים לשתף מה טוב לנו, לא צריך כל הזמן לנסות לשכנע. 

אני שמח מאוד שאתה איתנו. אתה גם מביא רוח החלמה רצינית טובה איתך, וטוב לי לקרוא מה שאתה משתף. נשמח שתשאר איתנו! 

ואגב, אתה בטח כבר יודע שגם ההתמודדויות עם לקום בבוקר, והיחס בבית וכל מה שמסביב קשור לגמרי לעניין. אני רואה את זה כדבר ברור לגמרי, ומשתף על זה, טוב לשמוע גם ממך! 

בהחלמה! 

אין לי כוח ללהתחי חצי יום שפוי!
קמתי לפני שעה אחרי שהלכתי לישון עם מטען רגשי מאוד קשה - מהקשים ביותר שהיו לי.
יש לי המון מה להספיק, ופשוט לא בא לי.
למה אני כזה נכה? למה אם לא קמתי למניין הראשון, אז אני לא מסוגל להתחיל חצי יום שפוי?!
יש לי תשובות לזה, אבל אני לא מחפש תשובות אלא פתרונות.
אני לא צריך תרוצים. אני יודע שאני חולה ואני מקבל את עצמי באהבה, אבל כרגע אני צריך משהו שיוציא אותי מהמיטה.
עד לפני כמה חודשים זה היה סרט.
כן!הייתי משחד את עצמי בסרט כדי לקום! לא שרציתי לקום לראות סרט, אבל הסכמתי.
שמח שהיום אני לא שם. זה ממש לא היה טוב לי. לא התמונות ולא הרביצה על הספה עם פיג'מה, ולא הלגיטימציה לישון גם מחר עד מאוחר כדי שיהיה מותר לי לראות סרט, ולא הלגיטימציה לראות סרסרט בכלל, שאז זה נמשך גם לשעות ביום שאני לא מסכן אלא רק במתח, וגם לא זה שהייתי ממש מסביר לעצמי למה טוב לי לראות דברים לא צנועים, וממש הייתי מסביר לעצמי את המקום בנפש שרוצה לראות את זה ואיזה דברים טובים אני מקבל מזה ואם אני מקבל דברים טובים, אז למה שאני לא אראה גם פורנו?! כן, ככה התגלגלתי לפורנו, בגלל שחשבתי בתמימות שסרטים זה פרס טוב כדי לקום בבוקר.

אבל עכשיו אני לא מצליח לקום!
טוב, אולי כבר יש לי כוח להתלבש, אבל מה אני אעשה אחרי זה? אני רוצה לאכול ואין לי כוח להתפלל. בטח שלא להניח תפילין. אז מה אני אעשה?

איך אתה מזכיר לי את הדפוסים שלי... מזדהה.

אוהבים. שאלוקים יהיה איתך ויעזור לך במה שאתה צריך.

יום שפוי ונעים.

מוכר,
בגלל זה יש חברים לדרך, כי אנחנו צריכים קביים.

אתמול בערב היה לי ממש קשה. אמנם ידעתי שאני עוד לא מצליח להכנס לשגרה, אבל בכל זאת ציפיתי לאיזו שלוה על הביטחון בדרך החדשה שמצאתי.
ואז הגיעו הקשיים והרגשתי שכל מה שבניתי בימים האחרונים הזדעזע. שאני מתאמץ בכיוון הלא נכוו, שאני צריך לעשות שינוי מהפכני בחיים, להחליף את העיסוק המרכזי שלי.
הגעתי למיטה עם מועקה גדולה וידיעה שבלי קשר לשעה (שהיתה מאוחרת) אני לא אצליח לקום בבוקר, בלי קשר לעייפות, אלא בגלל קשיים רגשיים.
שלחתי כמה הודעות לאחד החברים כדי לפרוק את הרגש הזה, עשיתי גם תרגיל של פורטיפיי (נזכרתי באיחור, אך טוב מאוחר מאשר לעולם לא) שאומר להסתכל על המחשבות מבחוץ (שהמחשבות הם לא אני, אלא תהלוכה שבהתחלה נסחפתי איתה ואז אני יוצא החוצה מהתהלוכה ומסתכל. לא דוחה את המחשבות, אלא מקשיב להם חולפות), נרגעתי, והלכתי לישון בתחושה שאני אקום בבוקר.
קמתי ממש בטוב!
תודה לה' על יום שפוי עם מסגרת!

אוהבים.
שמח בשבילך.

תודה לכוח העליון שעושה את מה שלא יכולנו לעשות לבדנו.

אוהבים. אחי.