כשבאתי על ארבע לשמור עיניך, ואח"כ לקבוצה - ידעתי דבר אחד פשוט. אני סובל ורוצה להפסיק לסבול. 

אח"כ גיליתי מטרה אחרת כביכול: ניקיון. כל חבר בקבוצה מצהיר ימים, לשם העיניים נשואות, יש הגדרות ניקיון וזו המטרה. 

אבל זו לא הסיבה שבאתי. לא באתי להיות נקי. אם אשאר נקי סובל - מה יצא לי מזה? 

ובכל זאת התבלבלתי. כולם יודעים את החורים המעורפלים בהגדרות הניקיון. אז ראיתי סרטון ביוטיוב... אבל לא נכנסתי לאתר פורנו... ולא אוננתי. 

היתה לי תחושה דומה גם מול ההלכה. ה"דיבור" העיקרי הוא לא להוציא זרע לבטלה. אז ניסיתי בתוך זה, כמה שאפשר. לראות פורנו בלי לאונן, לאונן בלי לגמור (לפעמים זה עבד...), לפנטז על נשים צנועות (כי אין פה אפילו ראייה אסורה), לפנטז על אשתי דברים הזויים (אבל זו אשתי - אז מותר). עזבו אתכם עכשיו אם זה נכון הלכתית או לא (נראה ש"ולא תתורו" כולל הכל, אבל משום מה נטיתי להתמקד בהוצאת זרע). עזבו אם ההבנות שלי בהגדרות הנקיות מדוייקות (מה זה בדיוק "ניצחון גובר והולך"? מה הכוונה בpa "עוררות מינית מכוונת"? מתי אני חושב על יחסי אישות, ומתי על יחסי מין?). 

אז לדוגמה: אני רואה כתבת חדשות עם כותרת מעניינת (חוק הזנות לדוגמה). משום הגדרה זה לא ברור לאסור (אפילו הלכתית). אבל: כשאני נכנס לשם אני סובל. כשאשתי עוברת אני ממהר לסגור את החלון במחשב, ומרגיש שוב את פיצול האישיות. אני יוצא לרחוב ופתאום שוב הכל כחול... אני מרגיש חור בלב, ריקנות, חוסר, בושה ואשמה. 

לכן חשוב לי לזכור שלא באתי לכאן בשביל לעמוד באיזה הגדרות. באתי כדי להחלים. כדי להרגיש טוב יותר. 

דמיינו לעצמכם בן אדם שמגיע לרופא עם נפיחויות מוזרות בראש. הרופא יכול להביא משחה ולא יראו יותר את הכתמים. אבל הכתמים האלה הם הסימטום החיצוני לכך שיש רח"ל גידול. אז מה עוזר כשמבחוץ נראה תקין  אבל בפנים יש כאבי ראש, בחילות, עייפות וחולשה? 

פעם סיפרתי לספונסר שלי על כך שאני מוצא את עצמי מחפש פרצה ישנה שמצאתי פעם בסינון, והיום זה לא עובד. אבל אני כל פעם מחדש מחפש אולי היום שוב יתמזל מזלי... 

הספונסר האיר עיני שאני בעצם משחק ברולטה רוסית (התערבות מסוכנת שנהגה אצל חיילים רוסים: מכניסים מחסנית עם כדור אחד לתוך אקדח ויורים לרקה. אמנם 7 חורים ריקים, אז זה כאילו בטוח, אבל יש כדור אחד, ואולי הוא כעת מול הקנה!). אני מחשב: בעיקרון זה סגור, הכל בסדר. אבל יש סיכוי אחד שיהיה פתוח...

אבל העיקר: אני סובל. גם אם באמת הכל סגור, ואני לא מוצא שום תאווה. אבל כשאני מחפש באובסיסביות, דקה אחרי דקה, במשך חצי שעה - אני סובל. סובל אותו דבר בדיוק. 

התכנית היא של צעדים (ימי נקיון לא מוזכרים בספרות, זה רק מנהג של החברים). ההחלמה היא לא נקיון, היא חזרה לשפיות. 

את זאת עלי לזכור תמיד! 

ערב טוב!
אני ממש מתחבר לכל מה שכתבת..ממש
אולי הערה קטנה אם תרשה!
בסוף אתה כותב "אני אוהב את ה', אני אוהב את אשתי, אני רוצה לחיות נורמלי" אולי כדאי להוסיף אתה אוהב את עצמיך!! ולכן אתה רוצה להיות נורמלי
Powerless425@gmail.com

אתה צודק לגמרי... 

החתימה הזאת ישנה מאוד ועברה גלגולים... תחילתה בזמן שחשבתי להחלים "בשביל אשתי". מאז עברו הרבה מים בירדן... היום אני פה רק כדי להפסיק לסבול (וכמבצע אני מקבל גם אישה מרוצה, אמונה, ילדים מאושרים, פרנסה - אני רציני, בזכות התכנית התחלתי לקחת אחריות).

הייתי שמח לשנות את החתימה, הבעיה שהיום אני בד"כ בפורום דרך האפליקציה, ושם אני לא מוצא איך לשנות את החתימה... 

תודה  

מסכים ממש. ממש מרגיש ככה. מהרגע הראשון שקיבלתי מייל התרמה מהאתר (שגרם לי לבוא לבדוק אם יש פה תרופה בשבילי).
כשנפלתי,  על פי הגדרות הנפילה, שזה היה אחרי שנה ורבע מהנפילה הקודמת, אמרתי לעצמי שאין טעם להתחיל לספור עכשיו ימי נקיות כי ההתמודדות שלי היא לא מול המושגים הרגילים של הנקיות. בכל זאת נרשמתי לאתגר 90 הימים, סתם כדי שיהיה לי תיעוד, אבל בחרתי שימי הנקיות שלי לא יופיעו בפורום, בגלל שלא רציתי שזה יהיה הדגל שלי. אני לא מנופף בזה כאילו אני בריא. זו רק אבן דרך אחת שעברתי בתהליך ההחלמה שלי (שגם עליה אני צריך להיות שמח). אני חושב שגם זה שלשמור עיניך יש הגדרות לסוג אחד של נקיות ול-pa ו-sa יש הגדרות אחרות, זה לא נובע ממחלוקות אלא מהתאמה לתהליכים שונים, ושבשורה התחתונה בכל הקבוצות הגדרות הנקיות אינן מספיקות וצריך גם חברים, כי כל אחד והנקיון שלו. גם לא לכעוס ולא להעלב ולא לקום אחרי השעון מעורר יכולים להיות סוגים של נקיון.
אז תודה שכתבת את זה. זה מזכיר לי כמה אנחנו דומים. בא לי להפגש איתך יום אחד! (רק שאני לא מהאנשים שמשקיעים בזה...)

איזה יופי מה שכתבת.
כלכך מזדהה באמת כלכך!
ימי הנקיון מבלבלים ועלולים להפוך למטרה וההיסטוריה היהודית מלמדת על הרבה אמצעים שהפכו למטרה ושבשו הכל לחלוטין (למשל קורבנות). 
אין ספק שהתהליך העיקרי הוא לזכך עצמנו ולהיות קדושים.
אם אני לא טועה לראי"ה קוק זצ"ל יש פסקה שמדברת על תשובה מעוון פגם הברית. הוא כותב שם דבר מדהים- התשובה מעוון זה היא לא רק להפסיק לחטוא, היא גם לא רק להפסיק להרהר (ואני מכליל בזה גם צפייה בפורנוגרפיה- מתלבט בעצמי כי בפועל זה והרהור חמור מחטא)- התשובה האמיתית היא כשהמחשבה הופכת קדושה, שהשאיפות טהורות וזה מתבטא במעשים. לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב. לשבור את הפיספסין לא מספיק, צריך גם ללכת ולעשות מעשים טובים, ללכת וללמוד תורה. 
שנזכה יחד להתקדש ולקרב את עמנו אל הגאולה השלימה במהרה בימינו 

תודה בס"ד.
אוי, כמה שאתה צודק.
"היה לי היום .... והייתה לי מעידה רצינית..... א"ת שלא נפלתי..." לצערי זה משפט שאני שומע מעצמי ומחברים בלי סוף. 
התיאור הזה מאוד מזכיר את ההוא שקופץ לתוך הכביש לפני מכוניות מהספר הגדול, ואז הוא מספר לכל החברים שלו "א"ת שלא נפלתי....".
א"ת זה כשאני מתעורר בבוקר עם רצון הזוי לפעול על תאווה, ואני מוותר על זה, ואני יורד על הברכיים ואני לא פועל על התאווה שבראשי.

מתפלל גם להיות כנה עם הרגשות שלי ועם עצמי, ולא לנסות לשקר את עצמי בהגדרות כלשהם.
אוהב.

תודה לך משתוקק שהקפצת את ההודעות האלה מלפני שנתיים.
איזה אור גדול מופיע כאן, איזה ישרות ואיזה נכונים הדברים.
אני מרגיש שכל מה שהוא כתב אני כתבתי.
כל השקר הזה של פגם הברית הוא בריחה מהתמודדות עם כל הצרות ועם כל הפגמים שאין לנו כוח באמת לתקן.
את כל העצלות והגאווה והכבוד והכעס והעצבות והמרידה בה' ועוד ועוד.
וכל החיים תליתי את כל הבעיות שלי רק בפגם הברית ופתאום שאני נקי אני מבין שהכל נשאר רקוב רק בלי פגם הברית.
אז תודה לה' על החסד שהוא עושה איתי שאני בלי פגם הברית. אבל מה עם החיים.
מה עם שאר המידות וחוסר היכולת להתמיד בכלום וכו' וכו'.
אז תודה לך על ההקפצה הזאת.
זה ממש מועיל.
המתגבר