שלום וברכה!
אני שוכב במיטה עכשיו, וכותב מתוך כאב, כאב שהוא טוב, לפני כמה שעות דיברתי עם חבר ששינה לי את התפיסה בראש, עד היום לא הבנתי בדיוק מה זאת אומרת "אני חסר אונים מול התאווה".
חשבתי שלהגיד את זה זה כל כך יפה והכל, אבל היום שדיברתי עם אותו חבר הבנתי שפיספסתי חלק גדול וחשוב, זה שאני חסר אונים מול התאווה זה אומר שאני באמת מוכן לעשות הכל בשביל להיות אדם אחר, בשביל שהחיים שלי יהיו שונים וטובים, חיים אמיתיים כמו שאני באמת רוצה, חיים של עשייה, במילים אחרות ומפוצצות "חיים נקיים שפויים".
והגעתי למסקנה מקווה שהיא נכונה "אם אני לא בטוח שאני כל כך חסר אונים מול התאווה למה שארצה לעשות הכל בשביל לחיות חיים שפויים???".
כאן הכאב שלי מתחיל, אני רוצה לחיות את החיים האמיתיים והטובים שלי, חיים שפויים ונקיים, אבל כנראה שעדיין לא הבנתי והגעתי להחלטה שאני באמת חסר אונים מול התאווה!!.
ועכשיו תוך כדי שאני כותב אני משתף אתכם במשהו שעלה לי לראש, אם אני אאסוף את עצמי, ואני יגיע להחלטה שאני מוכן לעשות הכל(הכל), ואז אולי משם יגיע המקום הזה שכן אני חסר אונים, והעובדה היא שהנה אני מוכן לעשות הכל!
מכאן חברים אני אשמח לעזרה דחופה, אני מקווה מאוד שלא בילבלתי אפחד, זה פשוט מה שעובר עלי עכשיו!
תודה על ההקשבה ועל התמיכה מכל החברים שעזרו לי עד היום והלאה!!!
יום שפוי ונקי!
אוהב!
