בטח מזדהה! במיוחד מזדהה עם האמונה שיבוא יום בו לא אפחד מהחטא. ברור לי שחלק משמעותי ביותר ביכולת להחלים הוא האמונה שיש אפשרות לא לסבול החיים, ושמח למצוא עוד אנשים שמאמינים בזה, כי זה נותן תקוה, אז תודה על השיתוף. מזדהה גם עם היכולת לחיות בשלום עם נפילות וקימות, כי אני יודע על עצמי שאם אני לא בשלום עם זה, זה אומר שאני אפסיק לקום. היום נזכרתי שראיתי פעם בתוך איזו כתבה שהאיש כתב שם על זה שהוא חוזר לעשות ספורט אחרי תקופה של הפסקה. הוא כתב שהוא היה מוכרח להתגבר על הקול בראש שלו, שבטח גם יהיה קול אמיתי של שאר חברי מכון הכושר אליו הוא מנוי, שהקול הזה אומר לו "תמיד אתה תפסיק עם הספורט אחרי כמה ימים, אז מה הקטע..." והחברים שואלים שאלות ציניות כמו "כמה זמן תשרוד הפעם?". הוא לא הולך לחדר הכושר כדי להתמיד. הוא הולך כדי ללכת, גם אם זה לקצת פעמים. הוא לא יתן לימים שבהם הוא לא עושה ספורט ליצר עבורו ימים נוספים של אי התעמלות. נזכרתי בזה היום בגלל שאני סוגר שבועיים של התמדה בספורט, ופתאום שכתבת את זה נורא הזדהתי שזו בדיוק אותה התמודדות מול התאוה.

אני קצת פחות מזדהה. 
כי אני יודע שאני אף פעם לא אנצח את התאווה, ואני גם יודע שאני לא חוטא, אלא חולה.

מבחינתי לנצח את החטא פרושו להפסיק לסבול באופן יומיומי. לא לשחוט את יצר הרע, ולכן הזדהתי.