אני מרגיש שבלי המנהג הנוראי הזה הייתה לי הרבה יותר יציבות בחיים, בגלל שאני מפסיק עם זה בגלים, פעם גל קטן פעם גל גדול, פעם יומיים פעם זה שבועיים, רק שיש קיר כזה בסוף כל תקופה, שאני לא מצליח לעבור, שמונע ממני ללמוד, לקרוא, לחשוב על דברים אחרים, שאם אני לא אפרוק את זה עכשיו אני לא אצליח להשתחרר מזה ולהמשיך בחיים שלי. ואז אני נופל בצער, בלית ברירה. איך אני עולה על הגל הזה עד הסוף, ניסיתי לקרוא חלק מהספרים, לראות חלק מהתוכניות, הדברים לא היה הכי פרקטיים לגביי. ואני לא מוצא את הדרך הכי טובה להשתחרר מזה.