זה לא שאלה כללית, אני מחפש תשובה לשאלה יותר פרטנית מזאת

השאלה שלי היא - איך אנשים מתמודדים עם מתח ? עם כשלון ? עם החיים ביום יום שלא תמיד הולך  ?למשל שאתה עושה משהו שאתה מתבייש בו בפומבי, כמו להיכשל בפומבי, שאתה נכשל בגדול, במשהו חשוב לך מאוד, ואחרים יודעים על זה. 

באופן טבעי, שדבר כזה קורה, אז המכור הולך ומנסה להסתכל בפוי' (פורנו) וזה משכיח ממנו את הכאב וגורם לו לברוח מהמציאות הקשה שהוא נכשל בדבר שחשוב לו מאוד, מהמציאות הקשה שכולם יודעים שהוא נכשל, והבושה החברתית הנלווית לכך (בהרבה מקרים), ונכנס למין מצב מנטלי כזה נעים/אדיש שלא אכפת לו מהכישלון, לפחות לזמן מה.

ברור שבתוכנית 12 הצעדים מלמדים אותכם שצריך להיכנע ודברים כאלה, וכל השיטות האלה שלכם (בהצלחה רבה, ברוך ה') גורמים לכם לא לברוח לפוי'.
אבל אחרי שהצלחתם להימנע מלברוח לתוך הפוי' - מה אתם עושים עם הבושה ? מה אתם עושים עם העובדה שלא הצלחתם ? שאתם מלאים מתח וחוסר נוחות ? איך אתם מתמודדים עם זה ? הרי העובדה הזאת (שנכשלתם, וזה מעורר בכם בושה וחוסר נוחות) לא בורחת לשום מקום...
מה גורם לכם נניח לחזור למקום שנכשלתם ולהרים את הראש ולהמשיך לתפקד בלי הסם הזה של הפוי' ? 

האם הדרך הזאת להתמודד עם הכשלון והבושה, קשורה לתוכנית 12 הצעדים, או שהיא אישית וכל אחד עושה מה שהוא חושב כדי להתמודד ואין לתוכנית 12 הצעדים תשובה או עניין בלטפל בנושא, ומה שמעניין אותה בעיקר זה מהלעשות כדי להתמודד עם הכשלון והבושה (שזה לברוח לסמים)  ?

שלום robinhood

לדעתי הענייה התשובה לשאלה שלך היא צעד 3.
דהיינו למסור את כל כולנו להשגחת אלוקים ולקבל שהוא מנהל את ההצגה באופן המושלם ביותר בעבורינו !
זה נראה לי אמור עם מחשבה התבוננות וכניעה לתת לנו את השלווה (כמו שאומרים בתפילת השלווה : שלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתנו לשנות...

בהצלחה אחי ושבת שלום

תוכנית 12 הצעדים נועדה לדבר אחד בלבד - למנוע ממך לצרוך התמכרות כלשהיא. היא לא מתעסקת למיטב ידיעתי בשאלה מה יהיו תוצאות הלוואי שלך אחרי שאתה לא צורך התמכרות כלשהיא יותר.

שלום
שמתי לב בכמה דברים שכתבת שהנך מבין ש12 הצעדים נועד למנוע את הצורך לברוח להתמכרות,
זה נכון , אבל רק חלקית, מבט זה מסתכל על הצעדים מבעד לפריזמה צרה מאוד,
נכון 12 הצעדים הוא טיפול שורש רוחני ונפשי המייתר את עיקר הצורך לפנות אל התאווה, ומקל מאוד על התשוקה המובנית שלנו,
אבל האמת ש12 הצעדים זה הרבה הרבה הרבה יותר מזה,
זה לחיות בצילה דמהימנותא , כן לחיות עם ה' בקשר הולך ומעמיק ,
ההבנה מחלחלת "ששום דבר , אבל שום דבר לא קורה בעולמו של אלוקים בטעות",
וכשזו ההפנמה אז כל דבר שקורה לי והוא לא נעים ולא נחמד ואף כואב , אני שואל בנסיון להבין ולצמוח,
מה זאת עשה ה' לי ?
ומה עלי ללמוד מזה , איך האתגר הזה יעזור לי לגדול ולהיות אדם טוב יותר,
אוהבים
מוטי

זה החידוש הכי גדול של הצעדים.

משפטים מוכרים בתכנית הם שלהפסיק לשתות ידעתי גם לפני, התכנית למדה אותי איך לחיות בלי שתיה.

התכנית גורסת שהבעיה שלנו אינה השתיה אלא זה הפתרון שמצאנו. לכן כל פתרון שלא מתייחס לבעיה האמתית, שהיא שלל פגמי האופי שלנו - חסרה.

התכנית מחלקת בין "יבש" (לא משתמש טכנית) ל"מפוכח" (חי חיים רוחניים).

מתוך 12 צעדים רק צעד אחד מזכיר את ההתמכרות עצמה. כל השאר מטפלים באורח החיים שלנו ובפגמי האופי.

התכנית אינה פסיכולוגית, היא רוחנית.

מוזמן לקרוא בספרות ובמאמרים באתר, ועוד יותר מוזמן לבוא לנסות.

מסכים למה שחבריי כבתו קודם לכן.

ע"י החיבור הרוחני שיש בצעדים, התאווה נהיית מיותרת. 
לפני שבאתי לתכנית, לא ידעתי להתמודד עם החיים, לכן השתמשתי. 
היום אני לומד לחיות, לכן אין לי צורך להשתמש.

מתוך כל 12 הצעדים, רק חצי מהצעד הראשון, מדבר על תאווה. היא מעולם לא הייתה הבעיה שלי. הבעיה האמיתית שלי, נפתרת בצעד 2, 3, 4.... 11, ו- 12.

מאחל לכל מי שצריך את התכנית, להפיק ממנה המון תועלת.