לחבר החדש שלום רב
התאווה אכן משמידה כל חלקה טובה בחיינו.
היא גורמת לנו להרגיש רע, לכעוס, לנטור טינה, להרים ידיים למול הקשיים, והכל רק כדי להביא אותנו לידי שימוש.
הבעיה היא שאי אפשר להיאבק בתאווה, היא יותר מדי חזקה, אין לנו סיכוי בהתמודדות מולה. גם אישה לא תעזור במקרה של התמכרות לתאווה.
הפתרון היחידי שאני מצאתי זה:
להרים ידיים בכניעה אמיתית, ולומר לעצמי שאני חסר אונים למול התאווה.
אין לי סיכוי מולה.
אחרי שהרמתי ידיים ונכנעתי, אני צריך לעשות פעולות:
לשתף חברים מכורים כמוני
לחסום את האינטרנט
לכתוב את קורות חיי המלאים בשימושים, חציית קווים אדומים, והרס עצמי ואת הסובבים אותי.
להשתתף בקבוצות חיות ( כיום לא ניתן )
לקחת ספונסר
ובעיקר, לעשות מה שאומרים לי. להבין שאני לא יכול לנהל את חיי לבד!
ניסיתי לנהל ונכשלתי, לכן אני צריך שינהלו את חיי בשבילי.
זה מאד מאד קשה, צריך לשנות הרגלים של עשרות שנים, אבל זה הדבר היחיד שעובד
בהצלחה רבה